שער אפרים/ח
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ח
הנני נותן בריתי שלום לאהובי ידידי רדידי הרב המופלג והמופלא שבב"ד כבוד מוהר"ר חנוך הנ"ל נר"ו אודות אשר הקשה לי מעל"ת בכ"מ פ"ח מהלכות קרבן פסח וז"ל הרמב"ם שם בדין ד' אכל נא ומבושל כאחת אינו לוקה אלא אחת וכתב הכ"מ אכל נא ומבושל כו' בס"פ כל שעה אמר אביי כו' ויש לתמוה למה פסק כלישנא קמא כו' ואפשר שטעמו משום דאמרינן א"ד וא"ד ולא אתבריר הי הוי לישנא קמאוהי' הוי לישנא בתרא והלכך נקטינן לקולא ומה גם בדין מלקות שהוא במיתה עכ"ל הכ"מ והקשה מר הלא דבריו תמוהים שזהו חומרא אליבא דלישנא קמא ואדרבה אליבא דלישנא בתרא הוא קולא שהוא פטור לגמרי:
תשובה הנה נלע"ד שמה שכתב הכ"מ דפסק לקולא במה שאינו לוקה אלא א' אף דאליבא א"ד אינו לוקה אפילו א' לפי שהכ"מ סבר שזהו קולתו הואיל ויש לו כפרה במלקות ומה שאין כן אם לא ילקה כלל אז אין לו כפרה וזהו שמסיים הכ"מ ומה גם בדין מלקות שהוא במיתה ר"ל מלקות שהוא כפרה כעין מיתה וא"כ אם אינו נלקה אז אין לו כפר' ויצטרך לסבול עונש אחר או מיתה ממש וזהו קולתו:
ודוגמא לזה מצינו בגמר' דסנהדרין דף ס"ד ע"ב גבי המעביר בנו כו' שהוא חייב ואמרי' שם בגמר' אמר רב אחא ברי' דרבא העביר כל זרעו פטור שנא' מזרעך ולא כל זרעך והק' בסמ"ג הלא זהו נגד הסברא שאם יעביר א' מהם יהיה חייב ועל כל זרעו כטור ומשני ונותן טעם לשבח לפי שאם העביר א' מהם אז נתן לו הקב"ה שיתכפר בסקילה ומשא"כ אם העביר כל זרעו אז עונו כ"כ גדול וחמור מנשוא ולא נתן לו הקב"ה כפרה בעוה"ז רק צריך לעונשים קשים בעה"ב ולכן פטור לגמרי כו' ע"ש ואם כן ה"ה בנ"ד אי אמרינן שאינו לוקה כלל א"כ הוי קולא דאתי לידי חומרא לכן סבר הכ"מ דזהו מקרי לקולא כן נלע"ד לישב דברי הכ"מ:
אמנם באשר שמגלגלין זכות ע"י זכאי כמותו עיינתי קצת ברמב"ם ז"ל ונלע"ד לישב קושית הכ"מ באופן אחר ע"פ סוגית הגמ' דכל שעה וקושית הכ"מ מעיקרא ליתא מה שהקשה למה פסק כלישנא קמא ולא כלישנא בתרא. ונלע"ד שהרמב"ם פוסק כלישנא בתרא כאשר נדקדק בגמ' הנז' שאמר אכל נא לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה ג' ורבא אמר אין לוקין על לאו שבכללות א"ד תרתי לא לקי אבל חדא לקי וא"ד חדא נמי לא לקי וקשה בסוגי' הנז' למה אמר תרתי לא לקי כו' הלא זהו קאי על נא ומבושל שלוקה שלש והל"ל א"ד ג' הוא דלא לקי אבל חדא מיהא לקי ולישב זה נ"ל דה"פ בגמ' לפי שיש כאן ב' לאוין שבכללות חדא משום צלי אש וחדא משום נא ומבושל שנקרא גם כן לאו שבכללות וכמ"ש הרמב"ם ם בפי"ח מהלכות סנהדרין דין ג' ואם כן ה"פ בסוגי' הגמ' הנז' א"ד תרתי הוא דלא לקי ר"ל שאם התרו בו משום ג' לאוין דנא ומבושל וצלי אש דסבר ת"ק דלוקה ג' ורבא סבר דאין לוקין על לאו שבכללות ועל זה קאי איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי ר"ל מאותן שלשה מלקיות שסבר ת"ק שלוקין שנים מהם המה לאו שבכללות ועל אותן שנים אמר רבא שאינו לוקה משום לאו שבכללות על שנים מהם אבל חדא מיהא לקי דהיינו משום נא ומשום מבושל כי חד לאו ומלקות לא מקרי לאו שבכללות ומה שאין כן הלישנא בתרא דא"ד אמר אפילו חדא לא לקי אף על א' מהלאו שבכללות אינו לוקה ר"ל שאינו לוקה כלל על אלו ב' לאוין שהם לאוין שבכללות כגון צלי אש ונא ומבושל אבל על א' לוקה מכל מקום כגון משום נא או משום מבושל ואם כן פסק הרמב"ם ממש כלישנא בתרא בגמ'. והנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |