שערי תשובה/אורח חיים/מח

שערי תשובה אורח חיים מח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) התמיד עבה"ט. ועיין מג"א שכ' פרשת הקרבנות יאמר בעמידה כו' ובבכור שור כתב דא"צ לעמוד אפי' בפ' התמיד שהביא המ"א מע"ה ומעולם לא ראיתי מאן דחש ליה וכ"כ בא"ר ובמח"ב בתב שרבים בתורה לא חשו לזה וכן העלה מור וקציעה וכתב שראה להגאון אביו ז"ל שאומרו מיושב. ובש"צ כתב להוכיח כן מדברי האר"י ז"ל גבי פסוק ה' מלך ע"ש בבכ"ש שכ' מה שאומר כאלו הקרבתי קאי אבעלי' שנתן לכהן וא"כ א"צ לעמוד ובפ"מ כתב ומ"מ בפ' התמיד ראוי לעמוד שקורין בצבור בקול רם ובבכ"ש כתב שם דמ"ש בא"ז שיקרא בבית הכנסת דוגמת העבודה ג"כ אין לחוש לזה אך הואיל ונפיק מפומיה דר' כרוספדאי לשון כבתי כנסיות כו' טוב לעשות כן וע' לקמן מ"ש על דברי הדרך חכמה בזה וע"ש מ"ש בסידורים כאלו הקרבתי או כאלו הקרבנו אינו נכון כי הקרבתי בפ' חטאת אבעלים קאי משא"כ בתמיד אין יחיד מיקרי בעלים ובטור כתב כאלו קרב כו' וזה נכון ע"ש ומשום הא לא אריא וכדאמרינן בתענית שלכך תיקנו מעמדות לפי שאין קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד ע"ג לפיכך תיקנו כו' והיינו לפי שכל אדם מישראל יש לו חלק בתמידי צבור שנקחין מתרומת הלשכה וה"ל כאלו הם נתנו לכהן בעדם קרבן התמיד וא"כ כשאומר יהי רצון בפ' התמיד נמי שייך לו' כאלו הקרבנו או הקרבתי והיינו ע"י הכהן שהוא שלוחא דידן ודרחמנא ומ"ש בבה"ט בשם דרך חכמה שיזהר לאומר' בצבור עם הש"ץ כי קרבן תמיד נקרבת בצבור צ"ע דאטו הצבור עומדים בשעת הקרבה רק אנשי מעמד וכיון שכ"א אומר לעצמו יה"ר כאלו קרב כו' אין שייכות לצבור בזה כלל ומ"ש הרמ"א ולחזור פ' התמיד לבד עם הצבור ויכוין כו' לאו חיובא הוא רק כוונת הדברים מבואר בטור שכתכ שראוי לכל אחד לומר רבון כו' ואם אין יכול לאומרו מפני שהוא עם הצבור טוב הוא שיקרא פ' התמיד לבדו ויאמר אותן ואין לחוש אם יקרא שנית עם הצבור ולרווחא דמלתא יכוין שהוא כקורא בתורה עכ"ל ור"ל שלפי שדרכם היה שכל הצבור אמרו הכל יחד בקול רם א"כ כשיאמר אותו לבדו אז יצטרך לשתוק בהגיעו לפ' התמיד עם הצבור ואין זה נכון לכן כתב שאין לחוש אם יקרא שנית כו' אבל פשיטא שאם אינו מתפלל עם הצבור יחיד א"צ לאומרה בצבור דוקא שהרי כ' שאף שיאמר שנית בציבור יאמר כקורא בתורה וא"כ אינו עולה לו האמירה בצבור דוגמת קרבן כלל:

(ב) ס"א בש"ע אומרים פסוקי מוסף ודעת האריז"ל שלא לו' פסוקי מוסף אחר פ' התמיד ומכ"ש פסוקי ר"ח וע' בש"ץ קצת דקדוקי תיבות בסדר פטום הקטורת י"ל אתה הוא ה' אלקים ע"פ תורתו של האר"י וצ"ל הצרי בחטף קמץ ועיין כנה"ג בשם הררב"ז. מחזירן למכתשת ולא ומחזירן כו'. אף כפת הירדן וא"ל מכפת במ"ם כי הוא אותיו' כתף כו' וצ"ל כל שהוא ולא שהוא כ"כ האר"י ז"ל. כדי לשפות בה את הצפורן כצ"ל ולא ליפות כמ"ש בספרים. וצ"ל זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין ואם חיסר אחד כו' כ"כ מהר"י סרוק ז"ל. אביי הוה מסדר כו' כתב הרב ז"ל שאצ"ל בכל אחד קודמת רק וקטורת לאברים עד בזיכין שאז צ"ל ובזיכין קודמין כו'. אנא בכח יאמר כל ב' תיבות יחד ויפסיק ויאמר גדולת ימינך וכן עד"ז השאר ע"ד בשתים יכסה פניו כו' ובשירי כנה"ג סי' נ"א כתב דיש נוהגים לעמוד כשאומרים אנא בכח ומה שאין אומרים אחר הקטורת כאלו הקטרנו כתב בית דוד הטעם לפי שאמרנו אם חיסר כו' ויש לחוש שמא חסרנו כו' ועיין לקמן סי' קל"ב ובמג"א ס"ק ה' ובברכי יוסף כתב בשם מהר"מ דילנזאנו דמ"ש מהרה שיבנה בית המקדש יש לדקדק ולו' שתבנה בה"מ כי הבית יהיה מעשה ידי יוצר מקדש ה' כוננו ידיו ית' וכן י"ל קודם איזהו מקומן ואחר תפלת י"ח ע"ש ואינו מוכרח ועיין בתוי"ט פ' שני דמעש' בשם הירושלמי וגם במלת שיבנה ג"כ אפשר לפרש שבידי שמים נראה וע"ש שכתב שבהודו לה' כו' שהוא בד"ה ובתהלים נפל טעות בספרים כמ"ש את ארץ כנען והב' שכתב אלקים אלקי ישראל ואינו כן בד"ה ומה שאנו שאומרים הוא מד"ה. צריך להפסיק קצת בין במים ובין אדירים כי טעם טפחא תחת במים וס"פ במלת אדירים כי תיבת אדירים לא קאי על במים אלא על המצרים כמ"ש יבא אדיר זה הקב"ה וכו' מאדירים אלו המצרים דכתיב צללו כו' וכן הבנתו צללו אדירי' כעופרת במים ע"ש אע"ג דאדירים שייך נמי על המים מ"מ כיון דמתפרש נמי על המים מ"מ כיון דמתפרש נמי על המצרים יש להפסיק קצת שלא לומר בנשימה אחת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף