שיטה מקובצת/נדרים/סא/ב

שיטה מקובצת נדרים סא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ורמינהו מי שיש לו וכו'. משנה היא בקידושין בפרק האומר מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים שנשאו זו אחר זו והיו לו בנות משתיהן וכולן קטנות שבידו לקדשן ואומר קדשתי את בתי ולא ביררתי יפה (ולא) כוונתי וצריך לדרוש לשונו ואינו יודע אם גדולה שבגדולות שבכת ראשונה שכל כת ראשונה קרי גדולות לפי שהן גדולות מבנות כת השנייה ואם גדולות שבקטנות גדולה שבכת שנייה ואם קטנה שבגדולות שבכת ראשונה שגם היא קרי גדולה שהיא גדולה כמו הגדולה שבקטנות שבכת שנייה. והא דלא קתני לאיסורא אמצעית שבכת שנייה ואמצעית שבכת ראשונה שהרי גם הן נקראות גדולות התם בקידושין מפרש לה. שטה.

אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב מוחלפת השיטה. קשיא לי דכיון דבדינא פליגי ולא בלישנא היאך איפשר לומר לרבי מאיר לאסור עד שיצא והלא באומר עד הפסח כולהו מודו דאינו אסור אלא עד שיגיע ואם כן כל שכן עד פני דעד פני הפסח לא משמע אחר הפסח אלא לפני הפסח. ונראה לי דעד פני עד מה שקרוי פני הפסח קאמרי דהיינו פרס הפסח. (ומדאמ') ורבי מאיר אמר עד שיצא וכן מצאתיה בירושלמי דגרסינן התם א"ר בון הכל מודים בפסח שהוא מותר מה פליגין בפרס הפסח הדין אמר עד שיגיע והדין אמר עד שיצא עד כאן. וא"ת מאי שנא עד הפסח דלכולי עלמא עד שיגיע ומאי שנא עד פרס הפסח דפליג רבי מאיר ואמר עד שיצא. וי"ל דכל היכא דאמר עד פרס הפסח אפילו רבי מאיר מודה דאינו אסור אלא עד שיגיע. אלא באומר עד פני משמע ליה עד פני ממש דהיינו רגע האחרון שבפרס שהוא פני הפסח ממש ורבי יוסי סבר כל האומר פני כאומר עד הפסח דלכולי עלמא עד שיגיע. כן נראה לי. ולהאי תירוצא רבי מאיר לחומרא ורבי יוסי לקולא וקיימא לן כרבי יוסי לקולא. אבל בקידושין פרק האומר אמרינן דבלישנא בעלמא פליגי דרבי מאיר סבר עד פני ממש ורבי יוסי סבר עד דמתפני פסחא קאמר. ולההיא אוקמתא לא מפכינן למתניתין אלא לברייתא ורבי מאיר לקולא בנדרים ורבי יוסי לחומרא. ושם בפרק האומר הארכתי יותר בסברת הראשונים בפסק הלכה לפי שיטה שלשם בסייעתא דשמיא. ירושלמי בפרק הנודר מן המבושל אמר רבי יוחנן הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר לשון תורה מה נפק מביניהון אמר קונם יין שאני טועם עד החג על דעתיה דרבי יוחנן אסור ביום טוב האחרון של חג על דעתיה דרבי יאשיה מותר. אף רבי יאשיה מודה שהוא אסור לא א"ר יאשיה אלא לחומרין. עד כאן. ולפום גמרא דילן כולהו מודו דאין הולכין בנדרים להחמיר אלא אחר לשון בני אדם וכדאיתא בריש פרק הנודר מן המבושל הילכך בין להקל בין להחמיר האומר בחג יום טוב האחרון של חג בכלל. הרשב"א ז"ל.

מתניתין עד הקציר עד הבציר. עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע והוא הדין לאומר עד שיהא דהא אין זמנן של אלו קבוע דאיכא חרפי ואפלי. ואיכא מאן דאמר דאלו זמנן קבוע חדא כיון דמשנה לשנה הם באים ולא אמרו באין זמנן קבוע אלא באומר לכשילך פלוני למקום פלוני דאיפשר להקדים ולהאחר. ואינו נראה דהא קתני עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות וקיץ נמי הרי הוא כבציר וקציר. וכן דקדקו בתוספות. ומיהו ראיתי למקצת מן הראשונים שפירשו עד הקיץ אסור עד שיהא ואימתי יהא כשיתחילו העם להכניס בכלכלות. ומכל מקום אין פירושן עולה כלל. חדא דאם כן למה לי להאריך כלל כל כך הכין הוה ליה למימר עד הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. ועוד דאם איתא היכי קאמר דעד הקיץ היינו עד שיהא לא היה לו לומר אלא עד שיגיע דאלו עד שיהא היה לו לאסור עד שיצא דהיינו עד שיקפלו המקצועות. הרשב"א ז"ל.

עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות סכינין שקוצצין בהם עגולי תאנים קורא מקצועות והעיגולים נקראים קצועות כדתניא לטרא קציעות שדרסה על פי עגול. וסכינין של פרקים הם שהברזל נקפל בתוך הקתא ולאחר כלות מלאכת התאנים מקפלין הסכינים ומצניעין אותם עד שנה הבאה. ור' אליקים פירש פירוש אחר (של תאנים) שלתאנים קורא מקצועות ומקפלין אותם זו על זו לדורסן בעיגול. הרא"ם ז"ל.

גמרא של תאנים ולא של ענבים שלא נקרא הקיץ אלא על שם התאנים שנקצצים ביד ואלו נבצרין בסכין לא מיקריא קציצה. ומתוך המשנה נמי למדנו כן דלאו ענבים קאמר דקתני עד שיהא דלא מיתסר אלא עד שיתחילו ואלו ענבים עד שיצא הבציר שהרי זמן משיכת בצירתם קבוע ויש להסב פירוש המשנה בענין אחר. ויש תשובה לדבר לכן לא כתבתיו. ואני אומר שיש ענבים עומדים ליבצר ויש עומדים ליבש לקיץ לכן אתיא נמי כרשב"ג דקיץ שייך שפיר ענבים בכלל תאנים שהקיץ נקרא על שם ענבים כמו שנקרא על שם התאנים.

תנא עד שיקפלו רוב המקצועות אף על פי שלא הוקפלו כולן. הרא"ם. והריטב"א ז"ל כתב תניא עד שיקפלו רוב המקצועות פירוש דאינו מותר עד שרוב בני העיר יקפלו מקצועותיהם. עד כאן. וכן הרנב"י ז"ל וז"ל: תנא עד שיקפלו רוב המקצועות פירוש דאף על פי שהנודר קפל מקצועות שלו אינו מותר עדיין עד שרוב בני העיר יקפלו מקצועותיהן. עד כאן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף