שיטה מקובצת/נדרים/מג/א

שיטה מקובצת נדרים מג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא הכי גרסינן בגמרא בשלמא לא ילונו דקא מהני ליה אלא לא ילוה הימנו מאי קמהני ליה ובשלמא לא ילוה הימנו ולא יקח הימנו דקא מתהני מיניה אלא לא ישאל ממנו וכו'. אמר רבי יוסי בר חנינא כו'. כלומר בשלמא לא ילונו מעות דקמהני ליה דבהלואת מעות איכא הנאה דלא פרע ליה עד לאחר זמן אלא לא ילוה הימנו המודר מאי הנאה אית ליה גביה דהיינו מלוה. והוא הדין דלא ישאילנו ולא ימכור לו דקא מיתהני מיניה אלא חדא מנייהו נקט. ואי איכא לתרוצי מידי להך פירכא דודאי איכא הנאה אם ילוה הימנו אכתי בשלמא לא ילוה הימנו ולא יקח הימנו איכא לאוקמה אגב דוחקיה דאית ליה הנאה מיניה דדילמא פרע ליה זוזי טבי ותקולי דעדיף טפי מהנהו דאוזיף מיניה או דילמא קני מיניה זבינא דזימנין הנאת מוכר וזימנין הנאת לוקח וכדמפרש בפירקא דלעיל אלא לא ישאל הימנו דהוה מאני דתשמישתא וקמהדר להו לדידהו מאי קמהני ליה למודר. פירוש.

מתני' אמר לו אינה פנויה לפי שאני עושה בה מלאכתי. אמר לו לבעל הפרה. קונם שאני חורש בה לעולם ובלבד שתשאילני פרתך דמשמע דלצורך מלאכה אחרת קבעי ולא לחרישה. והכי מפרש המורה. קונם שאני חורש בה הואיל ולא רצית להשאילה לי איני עושה בה מלאכה לעולם. פירוש. קונם שדי שאני חורש בה בעל הפרה אומר כן אם אינו כדברי שאינה פנויה אלא פנויה היא ואני משקר תיאסר עלי חרישתה. ויש מפרשים שהשואל אמר כן. הרא"ם ז"ל. וכלל גדול הוא זה לנודרין ולנשבעין שהנודר או הנשבע שלא יעשה דבר פלוני אין במשמע אלא שהוא לא יעשנו אבל אחרים עושין לו. ואם הנודר הוא בענין שאין דרכו לעשות אותו דבר אם מפני שאינו בקי בו או שאינו לפי כבודו כוונתו היתה שלא תעשה לו אותה מלאכה לא על ידו ולא על ידי אחרים. הן עושים עמו ובאין ונוטלין מזה כלומר מותר להם לקבל הימנו דאלו מדינא לא. הרנב"י ז"ל.

ואין לו מה יאכל אבל אם היה לו מה יאכל לא התירו. אי נמי איכא למימר דאורחא דמילתא קתני ובא ונוטל מזה אם ירצה לפרוע מותר אבל מן הדין אינו יכול לתובעו דאם כן הוה פורע חובו ואסור. והרא"ם ז"ל כתב ונוטל מזה אם ירצה דפורע חובו הוא ומותר.

נותן לאחר משום מתנה והלה מותר בה. ולא התירו אלא בשאין לו מה יאכל. למדנו מכאן שכל הערמות אסורות בין ברבים בין ביחיד בנדרים שלא התירו אלא כשאין לו מה יאכל. שטה.

היו מהלכין בדרך המדיר והמודר ואין לו מה יאכל נותן לאחר משום מתנה והלה מותר בה. פירוש ובשאמר נכסי עליך אבל אמר נכסים אלו אפילו נתנן לאחר אסור בהם. הריטב"א ז"ל.

וכולה מתניתין לא זו אף זו קתני. לא מיבעיא רישא דמותר דמשל חנוני או של פועלים הוא נהנה אלא אפילו כשהמדיר נותן לאחר והלה אכל אותו הדבר עצמו שהיה משל מדיר מותר. ולא זו בלבד דמכל מקום משל מקבל מתנה הוא דקא מיתהני אלא אפילו שאינו נותן לאדם אלא מפקיר מותר ליהנות ממנו. הרנב"י ז"ל.

גמרא בזמן שנדרו קודם להפקירו דבשעה שהפקיר אדעתא דמודר קא מפקיר ומשום הכי אסור אבל הפקירו קודם לנדרו מותר דלא אדעתא דהאי אפקיר. הרי"ץ ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף