שיח השדה/סוכה/מד/ב

שיח השדה סוכה מד ב

תד"ה כאן. וב' י"ט של גליות כו'. עי' בגליון הש"ס שהק' מברכת מצה ומרור ותי' לחלק בין ברכת על לברכת לעשות, וי"ל דר"ת לשיטתו שכ' הרא"ש בשמו פ"ק דפסחים דף ז' דדעתו דכל מצוה שאינה נמשכת מברכין לעשות ומצוה נמשכת מברכין על והא דמברכין לקרות ההלל ולא על כמו במגילה משום דעיקר הלל תקנו הנביאים על כל צרה לכשנגאלין וכיון שהיא מצוה שאינה חובה תדיר לא שייך בי' על וכנראה כונתו דלא שכיחא כלל ולא דמי לברכת עירוב ושחיטה ופדה"ב וטבילה והפרשת תרו"מ דשכיחי טפי אף שאינן חובה עכ"פ מבואר סברת ר"ת דעל שייך על דבר שהוא חובה יותר (וצריך ליישב הגמ' בפסחים שם לא סגי כו' ואכמ"ל בזה) ולפ"ז שפיר הוכיח מדמברכינן על יו"ט שני דלא יכול לתרץ כתי' רע"א דהא ס"ל דעל משמע חובה טפי אבל שאר הראשונים סוברין להיפך דעל משמע דבר שאינו כ"כ חובה עי' רא"ש שם ורמב"ם פי"א מברכות ולכן שפיר יש לדחות כתי' רע"א ז"ל, ואולי בזה יתיישב ג"כ מה שהק' בשה"ג על ר"ת למה מברכין למול הגרים והעבדים ולפ"ז א"ש דזה אין חוב כלל ל"ש לשון של על ולפ"ד לעירוב ושחיטה שאם צריך לזה יש עליו מצוה לעשותו משא"כ זה שהוא רק מצוה על הב"ד וצ"ע:

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף