שיח השדה/ברכות/ו/ב
הקובע מקום לתפלתו כו' דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם. וכתב הרא"ש ז"ל לא בעי למימר שיהא רגיל להתפלל בביהכ"נ א' אבל אם מתפלל בא' מב' מקומות ש"ד דאמרי' בירושלמי פרק תפילת השחר צריך אדם לייחד לו מקום בביהכ"נ אבל תלמידי רבנו יונה כתבו לא אמר זה במקומות של ביהכ"נ דכיון דכולה מקום תפלה היא אין להקפיד אם יוצא פעמים בזוית זו ופעמים בזו אלא ר"ל שקובע מקום לתפלתו בביתו שפעמים שאינו יכול ללכת לביהכ"נ ומתפלל בביתו ומייחד מקום ידוע לכך והכי משמע בירושלמי [ר"פ אין עומדין ע"ש גירסתנו] דגרסי' התם כל הקובע מקום לתפלתו בביתו להתפלל כאילו הקיפה במחיצות של ברזל ובמאירי פי' ג"כ כתר"י אבל כתב ג"כ לקבוע מקום בתוך ביהכ"נ וז"ל ודבר זה פירושו בשאין שם ביהכ"נ ואף בביהכ"נ צריך אדם לייחד לו מקום וכן פירשו בתלמוד המערב.
ויש לדקדק כאן דבירושלמי איתא ב' הפירושים אמאי ניחא לי' להרא"ש לסמוך יותר אירושלמי דפ' תפלת השחר ותר"י סומכין אירושלמי דפ' אין עומדין וי"ל דלשיטתיהו אזלי דלקמן (ז' ב') כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו וכ"ה גי' הרא"ש שם אבל גי' הרי"ף ותר"י והמאירי הקובע מקום לתורתו ע"ש. והנה אי גרסי' שם לתפלתו ע"כ פירושו שקובע לו ביהכ"נ דהא מייתי קרא דושמתי מקום וגו' והיינו כשיבנה ביהמ"ק יתפללו כל ישראל תמיד במקום א' אבל לא איירי בביתו כלל ולפ"ז הרא"ש דגריס שם לתפלתו א"כ מוכח דהקובע מקום לתפלתו הפי' הוא בביהכ"נ וע"ז כתב דכאן מוסיף הגמ' דאפי' בביהכ"נ עצמו צריך לקבוע מקום כדמשמע מקרא דמייתי אל המקום אשר עמד שם אבל הי' אפשר לפרש גם כאן דלא מיירי טפי מלקמן אלא דצריך לקבוע ביהכ"נ וזהו דקאמר אל המקום דהיינו ביהכ"נ אבל בתוך ביהכ"נ עצמו לא צריך לקבוע מקום וע"ז הביאו הירושלמי בפרק תפילת השחר דגם בביהכ"נ עצמו צריך לקבוע מקום [ובהכי א"ש נמי דמלשון הרא"ש והטור (סי' צ') מבואר דפשיטא להתפלל אלא דמוסיפין דצריך ג"כ בתוך ביהכ"נ לקבוע מקום.
וקשה מנ"ל הא כיון דגמ' דידן לא מיירי אלא בקביעת מקום בתוך ביהכ"נ דילמא א"צ לקבוע מקום באיזה ביהכ"נ אלא דבכל ביהכ"נ שמתפלל יהי' לו מקום קבוע וכמו דמפרשי תלמידי רבנו יונה בבית דהיינו אם מתפלל שם באקראי צריך שיהא לו מקום קבוע שם אע"כ דסומכין אגמ' דדף ז' ב' דשם ע"כ מיירי בקביעות מקום באיזה ביהכ"נ וכמש"כ וי"ל דזהו טעם הרא"ש שהעתיק ב' המימרות הא דשמעתין ודדף ז' ב'], אבל תר"י לשיטתייהו דגרסי לקמן הקובע מקום לתורתו ואין מסוגיא דלקמן שום ראי' ולהכי ניחא להו טפי לפרש בשמעתין בביתו. דהנה בירושלמי שם בפרק אין עומדין פריך אהא דא' דצריך לקבוע מקום בביתו והאר"י דצריך להתפלל בביהכ"נ ומשני כאן ביחיד כאן בצבור כלומר דביחיד בביתו עדיף שמכוין טפי ובציבור בביהכ"נ עדיף משום תפלה בצבור ע"ש וא"כ הכא דמייתי קרא דאברהם ע"כ בביתו מיירי [או במקום דדינו כביתו] דהא אברהם יחיד הוה כמש"כ תוס' בפסחים (ד' א' ד"ה שנא') וכמבואר שם בסוגיא ולכן פירשוהו בביתו והאי ירושלמי דפרק תפילת השחר דצריך לקבוע מקום לתפלתו בבהכ"נ נ' דתר"י מפ' לה דצריך להתפלל בביהכ"נ וכדא' לעיל (ו' א') אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכ"נ אבל לא מיירי כלל בענין קביעת מקום והמאירי מפ' ג"כ שמעתין כתר"י כדמוכח מהא דאברהם יחידי הוה וכמש"כ ומפרש ג"כ הירושלמי דפרק תפילת השחר בדין קביעות מקום וכהרא"ש ולכן העתיק תרוייהו והרא"ש נראה דמודה ג"כ דבביתו כשמתפלל ביחידות צריך ג"כ לקבוע מקום כדא' בירושלמי דפרק אין עומדין אבל בשמעתין לא מיירי בהכי כדמוכחא ההיא דדף ז' ב' ורק בירושלמי שם דאמר בהדיא בביתו אבל סתמא הקובע מקום מיירי בביכה"נ:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |