שואל ומשיב/ג/א/רמח

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רמח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כן באו אלי אנשי יאניב הלא המה ר' אליעזר שמעהר ר' יודל ריכטער ר' הירש זין ובראשם הרב המאור הגדול מוה' חיים צבי הכהן ווייס נ"י האבד"ק יאניב על אודות דברי ריבות שם והחרימו איזה אנשים את ר' הירש טאביר וכשבא להקלויז להתפלל המה הולכים משם וכבר הרב האב"ד הנ"ל עפ"י פקודת האדון בעצירקס פארשטעהר משם נצטווה להכריז בבתי כנסיות שהחרם בטל ומבוטל ואין בו ממש וכן עשה אך לא שקט הרעש וכים נגרש השקט לא יוכל והנה כעת בנו של ר' הירש טאביר בשמו ר' שלמה טאביר אשתו המליטה בן זכר וצריך למולו ביום ב' הבע"ל ומפי השמועה נודע להם שהם מתפארים שלא יניחו למול את בנו וגם מוהלים מעיירות אחרות לא יניחו שימולו. והנה לקול השמועה הלז באו הנה האנשים הנקובים בשמותם למעלה לבקש ממני שאודיע להם אם כן הדין ואמרו שגם האנשים הצד שכנגדו המה רצו שאגיד דבר חוק ומשפט וכן יעשו וע"כ לא אוכל להתאפק לאמר אחיי אל נא תרעו כבר אמרו חז"ל כתובות דף קי"א שלשה שבועות השביע הקב"ה את ישראל ואחת מהם שלא ימרדו באומות העולם. והנה אנחנו מצווים לקיים מ"ש חז"ל וכבר אמר המלך שלמה ע"ה אני פי מלך שמור ולפי דינא דמלכותא אין בכחינו להטיל חרם על איש ואתם יוצאים נגד חוקי המלך והיא לא תצלח. והנה גם עפ"י דין אין כח ביד אנשים ההמונים אשר לא למדו כלל ולא ידעו כמעט איך כתוב ה' נדוי וחרם להטיל חרם וגם לא ידעו משפטי החרם וגזרה ואם אין בכחם להחרים החרם שהחרימו כחרמו של ים ובטל ומבוטל והחרם כחרס הנשבר ואני מוסיף אף אם היה חרמם כדין אין בכחם למנוע מצות מילה ששקול כנגד כל המצות ודוחה שבת ויום הכפורים ונכרתו עלי' שלש עשרה בריתות ואף דמבואר בש"ע דיכולין למנוע שלא למול אני תמה בזה דהנה מבואר בט"ז שם דעל אשתו אין בכחם לבטל המצוה שלה והיא עולה עמו ואינה יורדת ועיין ט"ז שם ס"ק ד' והנה כבר ביאר הרב המקנה בחידושיו לקידושין דף כ"ט דאשה נמי בת חיובא היא להתעסק במילת בנה ע"ש ואני הארכתי בזה בחידושי ובחבורי לי"ד סימן רס"א ס"ק ב' דעליה מוטל החיוב למול כשאב א"י למול. והבאתי ראיה מהא דאמרו ביבמות דף ע"א כגון שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורים ופירש"י שהמצוה מוטלת עליהם וקשה הא האשה אינה מצוה למול בנה וע"כ דכל שאין אב יכול למול היא מחוייבת למולו וא"כ כאן שהאב אינו יכול למול והב"ד מונעין אותו א"כ היא מחוייבת ודברי רמ"א ואחרונים צע"ג. ועכ"פ בנדון דידן ודאי דיש למולו. ובלא"ה אני תמה דאף להרמ"א והאחרונים כל הטעם דמונעין אותו הוא שע"י כך ישוב מחטאו וזה ל"ש כאן שכבר נשבע ואין בידו לחזור. ובלא"ה הרי כאן הוא נכדו וא"כ פשיטא דבנו לא קנסו ולמה לא ימולו את הילד שהאב אינו מוחרם והזקן החרימו ולא בנו ומכ"ש שאין החרם כלל ולא ניתן החרם ליד אנשים קלי הדעת ואין בהם יראת שמים ואין כוונתם רק לקנטר ודבר הזה היה מסור ביד הת"ח והרב המנהיג העיר ובזמנינו ניטל ממנו גם זאת והמלך ירום הודו הוא צוה לבל ישמע על פינו החרם ולא אלה ושמתא ומי זה יערב לבבו להטיל חרם וע"כ אני אומר להרב האב"ד שיגיד לר' אלטיר שוחט שימול הילד ואם לא ירצה יהיה אסור שחיטתו ולא יירא מפני אנשים חסרי לב כי ד' הוא אלקי המשפט וגם ישחוט לו עוף וכל הצריך שחיטה וגם למוהלים אחרים אני מבקש שימולו הילד ואל יחטאו בילד וד' שהוא שלום ישים עליהם ברכה ושלום כנפשם ונפש הדורש בשלום היהודים דובר שלום לכל עמו הצעיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף