שואל ומשיב/א/ב/מד

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן מד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ג נשאלתי מהמופלג מו"ה ליב קנעפיר מסעריט בבאקווינא במה שאירע שם בקטניות שקורין ארביס מצא בשנה העברה לאחר הבדיקה מתולעים כנהוג מצאו במקצת מונח כמין זבובים קטנים בתוכו והוא שלם ונקי מבחוץ מבלי שום רושם שחור אך אח"כ כשנחתך הארביס לשנים באותו מקום שדרך לחלוק לשנים נמצא בתוכו כעין זבוב קטן וע"ז הורה מורה אחד באשר שהוא ספק איסור תורה ובפרט שרץ העוף כזבובים שחייבתם תורה ששה מלקות ומטמטם הנפש ולכך הורה שאין מועיל שום בדיקה כי אין ניכר שום רושם מבחוץ וכיון דברי' אפילו באלף לא בטלה ולכך אין תקנה אלא לחתוך כל ארביס לשנים ואל"כ אסור לבשל הארביס וע"ז כתב מע"ל דלדעתו יש להתיר כי מה שבריה אפילו באלף ל"ב אינו רק דרבנן והנה לחוש שמא יש בכל ארביס זבוב הוא חששה רחוקה ואף אם נחוש לזה מ"מ הא י"א דיש ס' נגד התולע ואפילו בפירי קטן נמצא בטל מה"ת רק מדרבנן לא בטלה וספק בדרבנן הוה ס"ס באיסור תורה ובפרט שהש"ך בסי' פ"ד ס"ק כ"ב כתב דקטניות אין דרכו להתליע במחובר ועפרמ"ג בשפ"ד שם מ"ש דבודקין כל אחד בפ"ע על השלחן והשלימין מבשלין כיון שאין רואין ריעותא ע"ש והיינו מטעם ס"ס ספק יש בו תולע או לא ואת"ל יש תולע שמא לא במחובר רק בתלוש ואף דפסקינן דס' במחובר או בתלוש אזלינן לחומרא מ"מ בדבר שאין דרכו להתליע במחובר אף דלא סמכינן ע"ז מ"מ הוה ספק עכ"פ ובפרט לדעת הפוסקים דבמקום דחוק ל"ש משום שרץ דהא מונחים במקום צר וא"כ יש ספיקי טובא ואף דכל רוב וחזקה צריך לברר מ"מ כאן הוה טירחא יתירה ובכה"ג א"צ לברר בס"ס זה תורף דבריו וכל דבריו תמוהים לפע"ד מ"ש כיון דבריה לא בטלה אינו רק מדרבנן דהא יש ששים נגד התולע רק נגד טעם התולע וא"כ שו"ב הו"ל ספק דאורייתא בהתגלגל כי גוף התולע הוא ספק תורה רק שאם התולע הלכה לה ולא נשאר רק טעם אז יש לשער בששים כמ"ש בסעיף ט' שם וא"כ יש לחוש לשמא יש בו זבובים ויהי' חשש תורה ואף דנמחה התולע שמא יש בו מעט מן התולע או הזבוב ובאמת מצד בריה בלא"ה ל"ש דהא נמחה ונתרסק ורק משום דיש לחוש שמא ישאר בעין אבל בריה ל"ש ועיין שעה"מ הל' מקואות כלל וא"ו שלכל החילוקים שחלק בכה"ג הו"ל ספק דאורייתא בהתגלגל ואסור ומ"ש דהוה ס"ס ספק יש שם תולע וא"ת שיש תולע שמא התליע בתלוש הנה לכאורה לא ידעתי מקום לס"ס דמה נ"מ בין תלוש או מחובר וע"כ משום דבתלוש אינו אוסר וא"כ לכאורה הוה כשם אחד שמא יש בו תולע או לא דא"ל דספק אחד מתיר יותר דכשאין בו תולע כלל ודאי עדיף מיש שם רק שאנו תולין בתלוש וכמה נפקותות יש בדבר והרי בנקוב לחוץ אסור אף בתלוש וכדומה מ"מ לפע"ד ל"ש ס"ס בזה דבאמת גוף ענין הזבובים הוא דבר זר אבל הסמ"ק הובא בט"ז ס"ק יו"ד דלפעמים נמצא בהם תולעים כשהן לחים במחוברים סמוך ללקיטתן ואותן תולעים גדילים ונעשים זבובים וא"כ שוב אזדא לי' הס"ס והעיקר נלפע"ד דיש להתיר דמה"ת להחזיק איסור שיהיה נמצא כן ועיין ש"ך סי' פ"ג ס"ק א' דאף דאיכא לברורי לא מחזקינן אסורא משום דאמרינן מה"ת יהיו כאן איסור אמנם נראה דל"ד דשם אין מחזיקין איסור כלל אבל כאן כל דצריך לבדוק משום תולעים והוא מיעוט המצוי וכל שהן לחין במחובר סמוך ללקיטה נעשים זבובים א"כ שוב יש לחוש ולבדוק מיהו יש לומר כיון דזה אינו מצוי שיהיו נעשין זבובים א"כ כל שלא ראינו שוב נקב ורושם מבחוץ מה"ת לחוש לזה וגם כיון שאין דרכו להתליע במחובר שוב אין לחוש לזה כנלפע"ד.

הנה מ"ש למעלה דהוה ספק דרבנן בהתגלגל הנה לפמ"ש הנו"ב חיו"ד סי' נו"ן במהד"ת דכל שלא נשאר רק הטעם ל"ש ספק דרבנן בהתגלגל אבל ז"א דכאן אנו דנין שמא ישאר גוף הזבוב שם דאל"כ ל"ש דברי מע"ל בברי' דהא נתרסק ועי' בש"ך ס"ק כ"ט וע"כ דחיישינן שמא לא תתרסק כלל וא"כ שוב הו"ל ספק דרבנן בהתגלגל ודו"ק.

והנה בגוף יסוד ההיתר שיסדתי דאחזוקי איסורא לא מחזקינן הנה מצאתי כעת ראי' ברורה מע"ז דף י"ב בהא דאמרו לא הלכה לצור מימיך וראיתי ישראל ונכרי ששפתו שתי קדירות ע"ג קירה ולא חשו להם חכמים ועיין ברי"ף בר"ן שם שביאר הטעם דאחזוקי אסורא לא מחזקינן ואף רבא ורבה בר עולא מודים דאחזוקי איסורא לא מחזקינן רק דחשו שמא שלא מדעת נתחלף לו אבל לאחזוקי איסורא בידים לא מחזקינן ע"ש ומזה ראיה ברורה דאין להחזיק איסורא וה"ה כאן כיון דמה שנעשה זבובים אינו שכיח רק בהיותם במחובר בלחין כמ"ש הסמ"ק הובא בט"ז מה"ת להחזיק איסורא ואף לפמ"ש הרשב"א בת"ה שיש שני מיני רחשים והרחש הגדל בתלוש נעשה זבוב ע"ש באמת אם בתלוש היה מהראוי להיות רושם מבחוץ וגם בלא"ה היה נראה להקל כמ"ש הפר"ח ס"ק למ"ד דהעיקר כהסמ"ק וא"כ א"ש ההיתר שוב מצאתי בפרי תואר סי' פ"ד ס"ק ח"י שכתב דאין לסמוך על בדיקה מבחוץ כי יש פירות שמתליעים בפנים ואין רושם כל עיקר מבחוץ כגון זרעונים הנקראים גוגאריס וכו' וכמו כן יש לחוש לכלם לכן אין לסמוך ע"ז בשום פרי ואפילו בפולין שדרכם לעשות ניקוד השחורה מבחוץ לפעמים לא ישחירו ויש בתוכם תולע וצריך בדיקה מבפנים ע"ש שהאריך וא"כ דברי המורה נכונים ומ"מ נראה לפע"ד בכ"ז באם דרכו להיות תולע מבפנים בלי מקרה המסבב אבל כל שיש לתלות שע"י מעשה הזאת נתהווה הדבר כמו כאן יש לומר ע"י שהיו לחין במחובר הוא דנעשו התולעים זבובים וא"כ כל שהיו יבישים אין לאחזוק איסורא ומ"מ המחמיר תע"ב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף