שואל ומשיב/א/א/קפז

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קפז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרח"י ג' וישלח הגיעני תשובה מהרב החריף מוה' יוקיל הירש מילידי פה והוא בגארליטץ במה שאירע שאיש אחד מגארליטץ ושמו יחזקאל שפיטץ הרחיק נדוד לארץ הגר לבקש לחמו שם ובטרם נסע מגארליטץ לקח אדיסטאט ועבר כמה שנים ולא נשמע ממנו דבר ונסעה האשה לארץ הגר ובבואה שם מסר לה הרב אב"ד מכתב תעודה שהעיד לפניו עד אחד אשר לפני ב' שנים ומחצה הובא לעיר מיהעליען איש אחד מת בעיר לעגין ונמצא אצלו שני אדיסטאטין אחד על שם יחזקאל שפיטץ מגארליטץ יאסלער קרייז והשני הי' ישן ומיושן וכתב בלשון אונגרעש ע"ש אחר וכמדומה שהוא שם של נכרי וראה כי שפתו עליונה היה עבה ואשת רבי יחזראל שפיטץ ועוד איזה אנשים מגארליטץ מכירים ויודעים כי שפתו העליונה של יחזקאל שפיטץ היה עבה וגם אשתו מעידה כי מכירה היטב הדיסטאט הישן שהי' לו לבעל והניח בו כמה ענינים מכתבים או מעות ומצא אותו הדיסטאט וכ"פ שאלה לו למה לך אותו אדיסטאט וא"ל שמניח בו מכתבים ומעות אמנם באדיסטאט הנכתב בגארליטץ נכתב שם לרושם כי נחסר לו שן העליון והתחתון אבל משפתו העבה לא נזכר ומחסרון שיניו לא ידעה אשתו וגם אביו אולם אח אחד נזכר מחסרון שן העליון ואמר אולי ע"י עובי שפתו לא ניכר חסרון שיניו וגם במכתב תעודה שהעיד לא נזכר מחסרון שיניו ע"כ תורף השאלה וע"ז התחיל מעלתו לפלפל ממ"ש הב"ש סימן י"ז ס"ק ס"ט בשם מהר"ל מפראג דאם נמצא סימן אמצעי בגוף וסי' מובהק בכליו מהני ממ"נ אם סד"ר שוב ל"ח לשאלה ומהני הסימן בכליו ואם סד"א וחיישינן לשאלה שוב מהני סימן אמצעי בגוף ושיטת הב"י דלמ"ד סד"ר חיישינן לשאלה אף בכלים דלא מושלי אינשי דמ"מ אינו סי' מובהק ובשו"ת נו"ב הקשה דאם כן היכא מהדרינן חמור בסימן אוכף נחוש לשאלה ואי דאוכף לא שאילי אינשי הא אם נימא דסד"ר מה מהני אף עדי אוכף הא מ"מ חיישינן לשאלה וע"ז כתב מעלתו בהא דאמרו דאוכף לא שאילי אינשי פירש"י ביבמות דהיינו שזה אינו שואל אוכף של זה לחברו וגבי סימן ארנקי וכיס פירוש רש"י דהוא משום דזה לא משאיל שמוכר מזלו וחייש לזיוף כחיתומו והנה רש"י מחלק דאוכף הוא בשביל דהשואל אינו שואל כזה ובכיס וארנקי תלוי במשאיל אבל בשיטה מקובצת מבואר בב"מ דאוכף הוא מצד המשאיל שמתיירא שיפתח האוכף ע"י שבהמת השואל שמינה ויסקב אחר כך לחמורו של משאיל ומעתה אפשר לומר דע"כ לא כ' הב"י דאף בדברים שאין דרכם להשאיל גם כן חיישינן לשאלה דוקא בארנקי וכיס דאינו רק מצד המשאיל חיישינן שמא מ"מ אתרמי אבל אוכף שהוא מצד המשאיל והשואל שוב ל"ח בזה דתרי לא שכיחי ודאי לא חיישינן.

והנה לכאורה דבר גדול דיבר ולפי"ז באדיסטאט דהוה כליו דלא מושלי אינשי וכמו שכתב הא"מ משום שני הצדדים מצד השואל והמשאיל שוב בודאי ל"ח לשאלה אף להב"י והנה אף שדבר חכמה דיבר מ"מ לפע"ד עדיין קשה על הב"י דהרי הח"מ ס"ק מ"א כתב דלמכירה ולאבידה חיישינן ובאמת שהדברים תמוהים דאם כן מה משני הש"ס דאוכף לא שאילי אנשי וכן כיס וארנקי דאכתי נחוש למכירה ולאבידה והנה באוכף לא קשה דל"ש מכירה כיון דמסקב לחמרא אחרינא ע"כ דמכר לו גם החמור וכן כיס וארנקי א"כ ל"ח למכירה וגם לאבידה ליכא למיחש דבודאי מזהיר זהיר שלא לאבד והב"י לא כתב רק דעכ"פ סימן מובהק לא הוה וביותר יש לומר דמוקמינן לה אחזקת מ"ק וכן מצאתי בשו"ת פ"י להמג"ש חלק אהע"ז סי' ח' שכפי הנראה כתב כן להח"מ בעצמו אף שלא הזכירו בשמו ולפ"ז שוב יקשה דגם באוכף ניהו דלא משאלי לא מצד המשאיל ולא השואל עכ"פ נחוש למכירה ואבידה ואף דאיכא חזקת מ"ק מ"מ חזקת מ"ק אינו חזקה המכרעת וא"כ לא עדיף מסימנים דודאי ע"פ רוב זה שהשי' יש לו בודאי הוא הוא ומ"מ חיישינן אי סד"ר משום דעכ"פ מובהק לא מקרי ומכ"ש בחזקת מ"ק דאינו מכרעת רק דמניחין הדבר כמו שהיא דבוודאי לא הוה סי' מובהק ומיהו אני כתבתי בגליון הח"מ דהדבר מבואר בשטה מקובצת דל"ח למכירה ולאבידה וכן מצאתי בב"י ח"מ סי' רס"ב שכתב בשם הרמב"ן דאין חוששין למכירה ע"ש וא"כ שוב דבריו נכונים ולפ"ז באדיסטאט וכן כל מה שיש חסרון כמו כאן שנחסר לו השן העליון והתחתון וכדומה זה הוה כמו שאלה דיחיד דאיך שייך לחוש שהשאיל לאחר כיון דצריך להשאיל לאיש אשר יש לו כל הסימנים והציורים האלה ואיך אפשר למצוא איש כמוהו והרי הח"ץ חידש בסי' קל"ד באם יש סי' אמצעי בגוף וסי' בכליו דל"ח לשאלה דהוה שאלה דיחיד מכ"ש בכה"ג דבודאי הוה שאלה ביחיד וה"ה בזה ובגוף דברי רש"י שפירש באוכף דהשואל לא ישאול ובכיס וארנקי דהבעלים לא ישאילו באמת כדבריו מבואר בש"ס דבאוכף אמרו דלא שאילי אינשי ובכיס וארנקי אמרו דלא משאלי הן אמת דלפ"ז צ"ב דא"כ למה פירש בשטה מקובצת דהבעלים לא ישאילו אבל באמת ז"א דגם השטה מקובצת לא כוון שהמשאיל לא ירצה להשאיל דז"א דמה"ת לסמוך על סברא כזו דהמשאיל יחוש שמא חמור שלו רזה ושל השואל שמינה רק דהשואל אינו שואל דיחוש שמא שלו שמנה ונמצא הוה שאלה בטעות ויסקב לחמרא דהמשאיל וישלם לו רעה תחת טובה אבל המשאיל בודאי לא יחוש לזה וגם נראה דדברי הש"מ ודברי רש"י הן לאחדים רק דק"ל דמה סברא היא זו דמסקב ליה לחמרא דחבריה רק דהכוונה שזה ודאי אין כל החמורים שווים ואחת שמנה ואחת רזה מחברו ונמצא ממ"נ לא ישאיל האוכף דאם של המשאיל שמנה שוב יסקב החמור של השואל דהוא רזה וכן להיפך אבל אין סברא ששניהם ביחד לא ישאילו דז"א דממ"נ אחד מהם ירצה להשאיל דאם של השואל רזה שוב המשאיל לא יחוש וישאילו וכן להיפך המשאיל לא ישאיל דלא יסקב חמורו אחר כך וז"ב.

שוב ראיתי שבאמת נחלקו בהגרסא דבש"ס לפנינו הגירסא גבי אוכף דלא משיילי אינשי וקאי על השואל ולכך פירש רש"י דקאי על השואל אבל בשטה מקובצת גרס לא משאלי ולכך פירש דקאי על המשאיל ולפ"ז שניהם א"א או דהגירסא לא משאלי או לא שיולי וא"כ אין מקום לדברי מעלתו בזה ודו"ק היטב וע"כ כאן שנמצא הפאסס הלז בתארו ובצורתו של איש הלז שאנו מבקשים והרי נרשם בו חסרון שלו דקשה למצוא איש אחד שיחסר לו השן העליון והתחתון ומה שלא נרשם שפתו הוא משום דניכר לכל וא"צ לרשמו ושוב הוה שאלה דיחיד ומה גם דנמצא גם הפאסס הישן שזה ל"ש שאלה דלמי נצרך פאסס ישן ומיושן כזה והדבר ברור שזה הוא האיש יחזקאל שפיטץ ע"כ גם אני מסכים להתיר ובלבד שיסכים הגאון מצאנז וגיסו הגאון מפ"ב נ"י. וביישוב דברי הב"י עיין מ"ש לקמן דף קפ"ז.

והנה באותו יום אחר ששלחתי התשובה דברתי עם כבוד ש"ב נד"ז הרב הגאון מוה' צבי הירש אורנשטיין נ"י וכעת הוא אב"ד דק"ק בריסק דליטא וכאשר אמרתי לו מה שחדשתי לענין פאסס דהוה שאלה דיחיד אמר הוא דיש להשיב דכיון שהוא צריך לחפש אחרי האיש שיש לו אותן התוארים חיישינן אף לשאלה דיחיד ול"ד לנפילה דהוא במקרה ולכאורה יפה טען דהרי הח"ץ בעצמו הקשה דל"ד שאלה דיחיד דהוא בכוונה מכוונת לנפילה דהיא שלא בכוונה וכתב כיון דאין תלוי כוונת שואל ומשאיל כלל במקרה ההוא שהוא הסי' שיש לו הו"ל לענין זה כשלא מדעת ע"ש ולפ"ז כאן דצריך לחפש אחרי האיש שיש לו תוארים כאלו שוב לא מקרי שאלה דיחיד אמנם השבתי לו דז"א דכאן כל עיקר שאנו מציירים ומתארים האיש הלז בהפאסס היא כדי שלא יתחלף באיש אחר אם כן שוב ל"ש כ"כ שימצא איש כזה שיהיה לו הסימנים הללו. והנה הרב הגאון הנ"ל הקשה אותי על מ"ש האחרונים דשני סי' האמצעיים הוה סי' מובהק דאם כן מה פריך הש"ס שלשה שלוו מן א' יחזור למלוה וכי ניחא ליה ללות לאהדורי ליה למלוה וע"ז הקשה דהרי בשטה שם מקשה דהא לא מיירי כלל מסימנים שם וכ' דאומדנא דגבי מלוה שכיחי ס"ד דמקשה דהוה כסי' וע"ז חידש התרצן דאותו אומדנא עדיף מסימנים ע"ש ועל זה הקשה דלמא מיירי כשהמלוה נותן סי' והלוה נותן סי' וכיון שהמלוה יש לו עוד סי' של האומדנא א"כ צריכין להחזיר למלוה דתרי סימנים הוו כסי' מובהק ולק"מ לפע"ד הרי כל שיש לזה ולזה סימן אמרינן סימנים וסימנים יניח כדאמרי לקמן דף כ"ח ולפ"ז אוקי סימן נגד סימן ולא נשאר רק סימן של האומדנא בלבד וא"כ שוב הו"ל רק סד"ר דסימן אחד אינו רק דרבנן ודו"ק. והנה במ"ש דפאסס הוה שאלה דיחיד וכתבתי דהח"ץ הקשה על עצמו דל"ד לנפילה דהוא במקרה מה שאין כן שאלה דהוה במכוון כעת נראה לפע"ד דבפשיטות לא קשה דכל הטעם דלנפילה דיחיד ל"ח הוא משום דל"ש כ"כ ואם כן גם בשאלה עכ"פ ל"ש הוא שיקרה לו כן ולא חיישינן לזה והו"ל כלים דלא מושלי ולפ"ז מכ"ש בפאסס דודאי ל"ש שיזדמן לו כן מיהו לשיטת הב"י דלמ"ד סימנים דרבנן אף בלא מושלי חיישינן שוב יקשה דבשאלה דמכוון לא מועיל דלא עדיף מכלים דלא מושלי וע"כ צ"ל כמ"ש הח"ץ גם מ"ש לעיל דלמכירה ל"ח לפע"ד הוא ש"ס מפורש וכן ק"ל בחו"מ סי' רס"ז ס"ט וכמ"ש הש"ך שם ס"ק ח' ודו"ק היטב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף