שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קצא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קצא

סימן קצא

עוד לו

ומה דהקשה רומ"פ בסוגיא דשבת (דף ע' ע"ב) דידע לה לשבת במאי. והא איכא לאשכוחי שעשה הכל בזדון שבת ושגגת מלאכות באופן זה. דעשה בתחילה מלאכה בזדון שבת על מלאכות אחרות ושגגת מלאכה זו. אח"כ עשה ל"ח מלאכות האחרות בזדון שבת על מלאכה ראשונה ושגנת מלאכה על אלו. ומ"מ הוו כולם העלם אחד דאף דנזכר בנתים שהמלאכה הראשונה אסורה מכל מקום לא נזכר שעשה אותה ולא נודע לו שחטא. וזה לא יתורץ בתירוצו דהמהרש"א (דף ע"א) בסוגיא דקצירה גוררת קצירה כיון בזה לדעת המאור דהקשה כן. וקושייתו ותירוצו שם בקיצור כדרכו. ביאור דבריו נ"ל. מה דלא הקשה בפשוטו דמשכחת בלא שום ידיעה בנתים. כגון שבתחילה עשה ל"ח מלאכות בזדון שבת על מלאכה ל"ט הנשארת. ובשגגת מלאכות ל"ח אלו. ואח"כ שכח גם אותה מלאכה האחרונה ועשה גם אותה. היינו דבזה י"ל כיון דקיימינן השתא דהעלם זה וזה בידו מקרי שוכח עיקר שבת א"כ לגבי מלאכה האחרונה מקרי שגגת שבת. ובראשונות היה שגגת מלאכות אף דדינם מקרי העלם אחת. כדקיי"ל קצירה גוררת קצירה. מ"מ לא מקרי בסתמא העלם אחת וכתירוצו דהמהרש"א ועל המהרש"א יש לעיין. אמאי נקט קושייתו ואח"כ עשה מלאכה בשגגת שבת וזדון מלאכות. אמאי לא נקט בפשוטו דהאחרונה היה הכל בשגגה דשבת כל המלאכות וכנ"ל] ולזה הקשה רק דמיירי הכל בזדון שבת וכעין קושיית מעכ"ת ותירץ דהא ודאי מה דאשמעינן אם עשאם כולם בהעלם אחת דחייב על כל אחד ואחד. אין החידוש דהם שמות מחולקים ולא הוי משם אחד כמו חלב וחלב. דזה כבר שמעינן מרישא בשוכח עיקר שבת. ומה לי עושה מקצתן דחייב על כל אחת ואחת ומה לי בעושה כולן. אע"כ דעיקר חידוש אף שכח כולם מקרי זדון שבת. והיינו או דאשמעינן דהעלם זה וזה בידו לא מקרי שגגת שבת. או אשמעינן דמשכחת דטעה בשיעורים לקמן (דף ע"ג) ולאפוקי מרבא שם. אבל לאוקמי בכה"ג דבכל פעם היה זדון שבת. זהו פשיטא דחייב על כל אחת ואחת:

ולפ"ז נסתלק גם קושיית מהרש"א דאי מיירי בעשה ל"ח בזדון שבת ואח"כ עשה אחת בשגגת שבת וזדון מלאכות. זהו פשיטא דלא מקרי שוכח עיקר. דהא לר"י אף בשם א' חייב כה"ג בב' מיני העלם. ולרבא עכ"פ במלאכת שבת משונות דכבר אשמעינן מרישא דמתני' דלא הויין משם א' פשיטא דחייב:

ומ"מ י"ל דלא אשתמט ליה להמהרש"א דברי המאור במקומו אלא דקושייתו לתוס' דהקשו לעיל דהו"מ לאשכוחי דידע לה לשבת בעשה. הרי דלא ניחא להו בתירוצו דהמאור. דלתירוצו גם קושייתם ליתא. דיש לומר דסבירא ליה דזהו מלתא דפשיטא דלא בעי שגגת עשה דלא כתיב בקרא בשגגה רק גבי הלאו. ולזה שפיר הקשה המהרש"א והוכרח לתירוצו ולפ"ז ישאר קושיית רומעכ"ת לשיטת תוס' דלא נחתי בשיטת המאור. ואולי י"ל דגם זה מתורץ בתירוצו דמהרש"א. די"ל אף דהדין דמה שנזכר בהעלמו לא מקרי ידיעה כיון דשכח שעשה ולא נודע לו שחטא מ"מ אין זה מקרי בסתמא העלם א' דמשמע שהיה ממש העלם א' בלי ידיעה כלל בנתים. ודי בזה.

ידידו עקיבא בהרב מהר"ם זצללה"ה
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף