שו"ת מנחת יהודא (בומבך)/יורה דעה/עג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת מנחת יהודא (בומבך) יורה דעה עג

סימן עג
בדין מצות עשה דשלוח הקן וכו'

נסתפקתי במצות עשה דשלוח הקן אופן חיוב מצוה זו אי חיובו לקיימו הוא דוקא היכי שרוצה בהבנים לעצמו או אפילו לשלחם. ועיין בתשובת חכם צבי מזה. אבל כשאינו רוצה לזכות כלל בהבנים והאם אינו חייב במצות עשה זו וכמו מצות עשה דציצית, או דלמא דבזה כשבא לפניו קן צפור וכו' מוזהר במצות עשה ליקח הבנים כצ"ל ולשלח האם וכמו שאר מצוות עשה שבתורה והגם דאיתא במתניתין שלחה וחזרה אפילו מאה פעמים חייב בשילוח הקן והיינו כשעדיין לא לקח הבנים דהא אם כבר לקח הבנים לעצמו וחזרה עליהם שוב פטור משלוח הקן דשוב הוי ליה מזומן יעו"ש בסוגיא מזה. לכאורה אין הכרע בשאין דעתו ליקח הבנים דחייב במ"ע זו דיש לומר דהברייתא איירי היכי שהיה בדעתו ליקח הבנים לעצמו וכו' ובכהאי גוונא אפילו חזרה עליהן מאה פעמים חייב בשילוח הקן אבל כשאין רצונו ללקח הבנים כלל בכהאי גוונא ליכא מצות עשה זו.

ולכאורה יש לומר דבזה פליגי רש"י והתוס' שם בסוגיא בחולין קל"ט בהא דבעי הסוגיא שתי סידרי ביצים זה על גב זה מהו ופרש"י שם אם נתכוין ליטול התחתונים מי הוי אמצעיים חציה ופוטר מלשלח. וכתב הרשב"א ע"ז דאינו מיחוור הא מכל מקום האם רובצת על הביצים העליונים ואפילו לא יטול לא עליונים ולא תחתונים הא תנן הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום עכ"ל. ולפמ"ש יש לומר דנ"מ אי הוי אמצעיים חציצה וא"כ הגם שרוצה ליקח ביצים התחתונים מכל מקום כשאינו רוצה ליקח האם ולא הביצים העליונים ובכהאי גוונא אינו חייב שוב במצות עשה דשלוח הקן או דלמא דלא הוי חציצה וכשרוצה ליקח ביצים התחתונים שוב חייב בשילוח הקן.

אמנם לפמ"ש התוס' דאיבעיא דסוגיא בזה אי הוי חציצה בכהאי גוונא וזה לשונם אי הוי חציצה ויכול ליקח תחתונים קודם שילוח ואי לא הוי חציצה אסור ליקח עד שישלח וכו' עכ"ל אינו מוכרח דין זה דיש לומר הגם שלא היה בדעתו ליקח מהעליונים מ"מ חייב במצות עשה זו הואיל והמצוה לפניו, רק עיקר איבעי' דסוגיא אי מותר ליקח הביצים התחתונים קודם שילוח האם אי הוי חציצה וכו' כ"ז יש לומר לכאורה.

אמנם מלשון הברייתא דשם בסוגיא דת"ר כי יקרא קן צפור מה ת"ל לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך יכול יחזור בהרים וכו' ופרש"י כדי לקיים מצות שילוח הקן וכו' תלמוד לומר כי יקרא במאורע הכתוב מדבר וכו' יעו"ש בסוגיא. ומזה דהוצרך הכתוב למעט שלא יחזור בהרים כדי לקיים מצוה זו משמע אבל כשהמה לפניו כגון בשובכו ובפרדסו היכא דאינו במזומן יעו"ש בסוגיא, חייב במצות עשה דשלוח הקן אפילו אינו רוצה לזכות כלל בהאם או הבנים דהא ממעטינן מקרא שלא לחזור בהרים וכו' ובכהאי גוונא לא שייך שרוצה לזכות בהבנים ומ"ה לחייבו במצות שילוח דהא כשאינו חוזר בהרים בלא"ה לא שייך חיוב מצוה זה ולמה לי קרא למעוטי. אלא ודאי דהמצוה היא אפילו אינו רוצה לזכות בהם כלל מ"מ כשהמה לפניו חייב במצות עשה זו.

ובזה יש לומר סברות הברייתא הנ"ל דקאמרי לפי שנאמר שלח תשלח וכו' יכול יחזור בהרים וכו' ופרש"י הואיל דמרבינן אפילו כמה פעמים וכו' (ועיין בחולין קט"ז ברש"י שם ולקמן בסוגיא בחולין קמא ודוק) והיינו דמשמע ליה מקרא הנ"ל דאפילו לא היה רוצה לזכות בהבנים כלל ללקחם לעצמו (ועיין בט"ז בסימן רצ"ה שהקשה בזה דמזכה לו חצרו והוי ליה מזומן וכו' ולפמ"ש איירי אפילו אינו רוצה ללקחם ולא שייך זכיה בהאי גוונא וקצרתי להמעיין שם) ושלח האם וחזרה עליהם ולא זכה בהבנים וכנ"ל דאפ"ה חייב במצוה זו ה"ה דיחזור בהרים לקיים המצוה ת"ל כי יקרא דחיוב מצוה זו אינו אלא במאורע כנ"ל לכאורה.

אמנם בתשובות חכם צבי (סימן פ"ד) לא משמע כן יעו"ש וצ"ע לדינא. שוב הגיד לי שבתשובות חות יאיר (סימן סז) מפלפל בדינין הנ"ל ואין ספרו תחת ידי לעיין בו:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף