שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה על ק"ק שהסכימו הסכמ' ביניהם בקבל' נ"ש ועכשיו יש מהחתומים שרוצים לבטל ההסכמה המוסכמת בניהם ילמדנו רבנו אם חל הנזירות עליהם אם לאו וזאת היא נוסח ההסכמה ונוסח הקיום אנחנו חותמי מטה קבלנו עלינו נ"ש בן מנוח בעל דלילה שעקר דלתות עזה שנקרו עיניו פלשתים אם ח"ו נעבור הסכמה המוסכמת בק"ק פלוני שבעיר פלונית שלא לקחת את פ' להיות חכם מרביץ תורה בק"ק הנ' לא בדרך קבע ולא בדרך עראי לא ללמוד החברה הקדושה של חברים לא בביתו ולא בבית אחרת לא ללמוד רב אלפס ולא שום למוד אחר בק"ק הנז' ולא בשום בית אחרת בעי' שלנו שמה מאנשי הק"ק הנז' לשמוע ד"ת מפיו דרך קבע כלל ואם ח"ו יעבור על ההסכמה זאת ונרצה ליקח אותו בא' מהאופנים הנז' שיחול הנזירות הנז' עלינו כו':
תשובה
איברא דאנשי קהל שכך נדרו צריכים כפרה שכפי המקובל יש הסכמה קדומה הסכימו הראשונים בחומרא שלא לקיים שום דבר בנ"ש כי רבים אשר המית במותו וגם שלפעמים נמצאים יחיד או יחידים נודרים כן מ"מ אין לרבי' לעשות כן חלילה ומ"מ הענין שאלתינו אני או' שאיני צריך להודיע שנדר זה מנזירות שמשון אין לו התרה שכבר הוא ידוע שמ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות נזירות פ"ג וז"ל ומי שנדר נ"ש אינו יכול לישאל על נדרו שנ"ש לעולם היתה ע"כ והלשון הזה עצמו כתב סמ"ג לא תעשה כן ולהיות ידוע לכל נשאלה שאלה זאת. ואני או' כי אם האמת כן שהדברים עברו כמו שהן כתובים יש להם כמה הזאת התרה על האופן שאומר ג"כ והוא כי ידוע הוא ג"כ כי בנדרים פיך ולבו שוים בעינן כדמוכח פ"ג דשבועו' א' שמואל גמר בלבו צריך שיוצי' בשפתיו וכתב הרמב"ם פ"ב דהלכות ש' מי שנתכון לשבועה וגמר בלבו שלא יאכל היום או שלא ישתה ושדבר זה יהיה אסור עליו בשבועה ולא הוציא בשפתיו דבר שלא היה בלבו הרי זה מותר ע"כ וכן הדין בנדרים וכמ"ש פ"ד דנדרים שבזה שוה נדר לשבועה ונדרים אחרים וזה דבר ברור ומעתה אני או' שאלו שקבלו הסכמה זו אם היו רוצים להדיר שלא לקיים לפ' בכח נ"ש כך היה להם לו' אנו ח"מ קבלו עלינו נ"ש וכו' או נקבל או נקיים עלינו פלוני כו' אבל עתה שאמ' אם נעבור כדמשמע בפי' שהסכמה ענין בפני עצמו הנזירות ענין בפ"ע ר"ל שהסכמה שלא להעמידו כו' היה בחרם או שבועה ולחזוק ותוקף הענין קבלו עליהם אם יעברו על ההסכמה ח"ו להיות נ"ש כו' וא"כ הוא האמת כמו שכתבתי א"כ יש תקנה לזה במה שיקבלו התר כלם או רובם להסכמה הנז' ואז לא תל עליהם נ"ש לפי שהם לא קבלו עליהם הנ"ש אלא אם נעבור ח"ו ומלת נעבור מורה ההעבר באיסור כמו העובר על ד"ת וכן העובר על השבועה נקרא עברין ר"ל על התורה שצותה לא תשא כו' וא"כ אם יתירו תחלה ההסכמה פטורים הם מן הנדר שהרי לא נדרו אלא אם נעבור ואם התירו לא מקרו עוברי' ואפי' שיאמ' שמ' שאמרו אם נעבור שר"ל אם נעמיד לפ' כו' נר' ודאי דאין בדבריהם ממש חדא דבנדרים ובשבועות הלך אחר לשון בני אדם ובכה"ג פשיטא דלא שייך לשון העברה רק במי שעובר באיסור ואם יאמרו אעפ"כ כונתינו היה שאם נקיים לפ' שאז נהיה וכו' כבר אמרתי שמכח ההקדמה הא' שאמרתי דבנדרים ובשבועו' פיו ולבו שוי' בעינן א"כ שכן הוציאו מפיהם אם נעבור כו' ודאי דהכי משמע העברה באיסור ועוד ראיה לדבר שלשון נעבור ח"ו בלי ספק מורה שמה שאמרו נעבור ר"ל איסור דאל"כ מאי ח"ו וזה ברור לע"ד א"כ הם יתירו ההסכמ' בדרך הנהוג והרי הם עומדי' ברשות' מכח ההסכמה ואח"כ אם ירצו להקימו לאיש ההוא בין לא לא חל עליהם הנזירות שהרי לא נדרו אלא אם קימוהו בהיות' באיסורא מחמת ההסכמה כן נר' לע"ד וצור ישראל יצילנו מכל שגיאה גדו' וקטנה נאם הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |