שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קיד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה רחל מאורשת ראובן ושניהם יחד מכרו לשמעון בית אחת אשר היה לה לרחל מעזבון אביה כי היא לבדה נשארה מכל בית אביה בסך ידוע ונתן שמעון לרחל הנכר ערבון שלשה אלפים לבנים נקראים אש' והלך שמעון ועשה חוגי"ט בדיין וכשמעו לוי הלך בב"ד ואמר למה לא הכרזת' את הבית וכל מי שיעלה סכומו יותר הוא יקחנו אז הב"ד קראו לשמעון ואמרו הלא היא כבת י"ג שנה ואין מקחה מקח וממכרה ממכר כדי להועיל לרחל הנז' כי ראו את כוונת לוי שרוצה להעלות סכומו יותר שיקחהו וכן היה כי כאשר הכריזוהו עמד לוי ועלה את סכומו יותר שלשת אלפים וחמש מאות לבנים ולקחו לו קנין ושבועה וכתבו וחתמו ונתנו בידי רחל הנז' ארוסה לבלתי יתחרט לוי ועכ"ז נתחרט לוי והוציא רנון כי יעקב אביה של רחל לקח מעות בהלואה מן תוגר אחד ששמו ידוע והוא ירא שמא היום או למחר יקום שום מערער על הבית מסיבת אותם המעות אשר לקח בהלואה יעקב אב רחל ויפסיד מעותיו ענו לו הב"ד מעולם לא שמענו כדבר הזה ואם היה אמת הלא זה כששה שנים שנפטר לבית עולמו הנז' ולא קם שום מערער על הדבר הזה ואפי כאשר היה בחיים חייתו לא היה שום מערער עליו אבל אנו לאהבתך נבוא ונעיד בערכאות שלהם כי הבית הזה היה כתובת רבקה אם יעקב ויעקב נפטר בחיי אמו ובשעת פטירת רבקה הניח את הבית הזה לנכדתה רחל בתורת מתנה וגם יכנסו לך ערבים רחל וראובן ארוסתה להוציא מעליך כל מין מערער אשר יערער על הבית הזה ולא הטה אזן כלל עתה יורנו מורנו אם לוי הוא פטור משבועתו או הוא חייב לקיים שבועתו ויקח את הבית בסך אשר שם עליו או יפרע הג' אלפים ות"ק לבנים אשר שם יותר והוציאו מיד שמעון ורחל הנז' יבקש איש אחר למכור את הבית או יכולה היא לטעון אין רצונו ללכת לבקש קונה למכור כי הנה אפי' שמעון עתה נתחרט ואין רוצה אותו לכן עתה תתקיי' שבועתך אשר נשבעת לבלתי תתחרט ואנכי אקח עלי אחריו' הבית מכל מערע' או לא יורנו מורנו אדוננו הדין עם מי ובשכר זאת אל חי יאריך ימי אדוננו ויוסיף ימים על ימיו ושנים על שנותיו אמ' כן יהי רצון.
תשובה
נר' בעיני שחיי' לוי לקיי' שבועתו ולא מבעיא לדעת הרשב"א שכתב רבנו ירוחם דה' דיצאו עליו עסיקין היינו עוררין בגוף הקרקע אבל אם יצאו עליו חובות אפי' לא החזיק אינו יכול לחזו' ע"כ א"כ בנ"ד אפי' חובו' אינו אלא רינון שהוציא לוי א"כ לדעת הרשב"א הדבר פשוט מאד שלוי חייב אלא אפי' לדע' שנראה חולק עם הרשב"א שהרי כתב הריב"ה בנו בסי' רכ"ו בח"מ שתי שאלות ובשתיהן הורה הרא"ש הפך סברת הרשב"א שאפי' לא יצא ערער בגוף הקרקע אלא בחובות לבד הוי ערעור ויכול הלוקח לעכב המעות מ"מ אפי' אם היינו אומרים דגם בנ"ד שייך פלוגתייהו לכל הפחות הוי ספקא משבועה דחמירא טובא והיה לנו להחמיר והוא דק"ל בכל דאוריי' לחומרא כ"ש שבועה שכל העולם נזדעזע עליה ומ"מ מלבד זה אומר אני דבנ"ד כל אנפין שוין שחייב לוי לקיי' שבועתו שהרי כתב הטור בסי' הנז' וז"ל ראובן שמכר קרקע לשמעון ונתקיים המקח בקנין או באחד מדרכי הקנאות ועדיין לא נתן מעות ויצא קול שיש עליו עוררין כו' עד וכתב א"א הרא"ש ז"ל דמיירי שלא נתברר עדין הערעור אלא אחד בא וערער ואמר שדה זו גזלה ממנו ראובן והביא עדים או שאמר יש לי חוב על ראובן ויש לי שטר עליו שאם לא יצא אלא קול אפי' לא נתקיי' המקח לגמרי אינו יכול לעכב המעות ובשביל דברים בעלמא לא יעכב מעותיו של ראובן אבל אם יראה לב"ד אמתלאה בדברי המערער כגון שהביא שטר ואינו מקויים ואומר שרוצה לקיימו כו' עד אבל אם המערער מרחיק זמן הבאת עדיו חזינן אי אית ליה לראובן מקרקעי או אמיד במטלטלי שיכו' שמעון לחזור עליו כו' צריך שמעון ליתן לראובן מעותיו ע"ש נר' דדוקא כשיצא דבר ערעור בפי' כגון שיצא מערער ובא לב"ד וטוען שענה שיש לו על אותו שדה ואומר שיכול לברר טענתו או בשטר או בעדים אבל בנ"ד קרוב דאפי' קול ליכא ומעשה שכתב הרא"ש אפי' דליכא קנין גמו' וליכ' שבועה ולנ"ד דאיכא קנון גמור ושטר כתו' ושבועה הדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא שחייב לוי לתת כל מעות שנתחייב ליתן בשעה שלקח בלי פחת כלל פרעון שלם על אחת כמה וכמה שנותנים לו ההבטחות הנז' בשאלה שאם יעבור ולא ירצה לפרוע שב"ד מכריזין עליו לעבריין ויכפוהו לשל' בכל מה שיוכלו לכופו הנר' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |