שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שלג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שלג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ר' נפטר לב"ע וחל"ש והניח נכסים והניח בנות ולא בנים ויש מהבנות נשואות ויש עוד שלא נשאו עדיין ויש אחת מהן משודכת ודרך השדוכין שהאב פוסק כ"וכ אני נותן לבתי ועתה נפל הפרש בין הבנות יש מהן אומרות שכיון שהאב השיא אותן בחייו שג"כ הן רוצות להנשא וליקח כ"כ כמו שנתן אביהן לנשואות והמותר יחלוקו זה ההפרש אשר בין הנשואות לבלתי נשואות עוד א' מהנשואות נתן לה אבי' בנדוניא פחות ממה שנתן לאחרת ורוצה להשוות עצמה עם הנשואה האחרת ושאח"כ יחלוקו המשודכת ג"כ אמרה שרוצה ליקח כל מה שפסק לה אביה ושאח"כ יחלוקו צריך לברר בכל א' מן החלוקות:

תשובה

החלוקה הראשונה מבוררת והיא משנה שלמה אשר אין בה שום מחלוקת פ' יש נוחלין וז"ל נשאו גדולים ישאו קטנים ואם אמרו קטני' הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין שומעים להם אלא מה שנתן אביהם נתן וכן בסיפא בנקבות נשאו גדולות ישאו קטנות בגמ' מאי קאמר אמר רב יאודה ה"ק נשאו גדולים אחר מיתת אביהם ישאו קטנים לאחר מיתת אביהם נשאו גדולים בחיי אביהם ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהם הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן כ"כ הרי"ף והרמב"ם בה' נחלות פ"י והרא"ש בפסקיו ובנו הטור ח"מ סי' רפ"ו וא"כ נתברר בפי' שאותם שנשאו בחיי אביהן מה שנתן להן אביהן נתן ואין טענ' לשו' א' מהן לא לנשוא' שקבל' מע' ולא לבחורו' כי כל א' זכה במה שנתן לה אביה אם מעט ואם הרבה ומה שנשאר אחר המות יחלוקו בשוה. אבל מה שצ"ע הוא במשודכת מי אמרינן כבר זכתה היא ג"כ במה שפסק לה אביה וא"כ תטול הפסק' ואח"כ תחלוק היא בשוה עם הנשארות או דלמא כיון שעדין לא נשאת לא זכתה כלל אלא במה שתגיע לה בחלוקה לבד נראה ליתן טעם שכן הוא האמת שאע"פי שאבי' לא פסק ליתן לה היינו בזמן שהנכסים יהיו ברשותו אבל כיון שמת יצאו מרשותו ונכנסי ברשותן מכח ירושה והן אינם חייבות כלל וקרוב לזה מצינו שכתב הרמב"ם והביאו הטור ג"כ בשמו בח"מ סי' קע"ו וז"ל כתב הרמב"ם מת א' מהשותפי' או אחד מן המתעסקים שמתבטל כל השותפו' או העסק עד אעפ"י שהתנו לזמן קבוע שכבר יצא הממון ליד יורשין וכזה הורו הגאונים וכ"כ א"א הרא"ש הרי שממון זה היה מחויב מצד הבעל הראשון לעמוד בשותפות או בעסק עד זמן פ' ולפי שמת בעל הממון אנו אומרים שיצא ממון זה מידו ונכנס ברשות היורשין ולאו עלייהו מוטל לקיים עוד השותפ' עד גמר הזמן ה"נ נאמר כ"ש כיון שלא נתן עדיין לבת אלו הנכסי' שנאמ' שהוא לא נתחיי' אלא שיתנם הוא לזמן הנשואין אבל כיון שמת קוד' הנשואין יצאו אלו הנכסי' ובאו לרשותן והן אינן מחוייבו' כלל וחולקו' בשוה ומצאתי שהביא הנמקי פרק הנז' על המשנה הנז' וז"ל ואע"פי שבשעה שהיה נותן להם האב היה אומר שדעתי לתת כיוצא בו לאחרים אין אומרים שעל מנת כן נתן להן הריטב"א. מזה היה נראה ג"כ ראיה למה שאמרנו שהרי נ"ד ק"ו דהשתא ומה התם דבשעת נתינה של ראשונים היה אומר רו' עכ"ז כתב דאין אומרים הכא דמעיקרא כשנתן לא אמר כלל אע"פי שאחר כך רצה לתת או נדר ליתן ולא הספיק נראה דכ"ש דאית לן למימר מה שנתן נתן ומה שלא נתן לא נתן אלא שאפשר לומר לאידך גיסא דוקא התם שלא היה אלא דבור בעלמא הוא דאמרינן הכי אבל בשידוכין שדרך ליקח קנין ושבועה כדי שיקיים אמרינן שכבר זכתה ואין לומר דבלא קנין נוכל לומר שזכתה מהא דאמרי' בפ' הנושא את האשה אמר ר' גדל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברי' הנקנין באמירה דהתם שאני דקדשו מיד אבל לא קדשו מיד לא ומשום הכי אני אומר דאם יש לחייב אינו אלא מצד הקנין אלא שנראה שיש לקיים הדין כמו שאמרתי:

תחלה מהא דכתב טור א"ה סי' נ"א כתב הרמב"ם צריך שיהיו הדברים שפסקו מצויין ברשותו שאין אדם מקנה דשלב"ל א"כ מי יאמר שדברי' אלו שיש עתה בשעת פטירת ראיבן היו בעולם והבנות ודאי יורשות והיא ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ועוד אני אומר שאע"פי שקנו מידו ידוע שאין מעות נקנין בחליפין ואעפ"י שהיה אפשר לומר שבדרך חיוב אדם משתעבד ומתחייב לכל דבר אפי' לדשב"ל מי יודע איך היה החייב ואפי' הכי עדיין היה הדב' שקול מן הטעם שזכרתי שהוא נתחייב ליתן לזמן הנשואין והוא נאנס ואינו יכול וממונו נכנס ברשות היורשים דהיינו הבנות והן אינן מחוייבות כלל. ועוד שלשון המשנה נראה דוקא נשאו בחיי אביהן והגיע כבר הממון לידם זכו ומה שנתן להם נתן הא לאו הכי לא אמרינן וכיון שהנכסי' בחזקת היורשים והיא המשודכת באה להוציא עליה להביא ראיה מבוררת כ"ש שנראה שהראיה ברורה כנגדה וה' יודע שהיה בידי להארי' בזה על כל דבר ודב' אלא שהשואל נחוץ נאם הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון