שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על דבר ההפרש שנפל בין הנבון ונעלה כה"ר משה עכו והישיש ומעילה כה"ר משה שאפירטה ועמדו שניהם לדין לפני הדיין של קהלנו ק"ק גרוש יע"א והדיין ההיא שאל ממני החתום למטה לחוות דעתי אז אמרתי הנה באתי לעשות רצונך וזה תורף שאלתו:
ראובן קנה בתים משמעון תחתיים שניים כו' ומכר התחתיים והשניים ללוי וכתב לו שט' בזה הלשון הוו עלי עדים איך מכרתי ללוי כל הכח שהיה לי בבתי' האמצעיי' והתחתיים אשר קניתי משמעון בכל מצריהם וגבוליהם כו ופרטיה היא זה בית גדול כו' ושוב לא שיירתי לעצמי ולא לבאי כחי בבתים האמצעיים והתחתיים הנ"ל ולא בשום תשמיש מכל התשמישים הנלוים אליה אש' בתוך המצרים הנ"ל מעומק הארץ ועד שטח הבתים העליו' שום שיו' וזכות כי הכל מכרתי והעברתי ללוי הנז' ולא השארתי לעצמי מכל הקנייה שקניתי משמעון רק העליות והבית הקטן אשר בסוף הסולם והסולם לא עוד וכל השא' הקנתי והעברתי ללוי הנז' ונסתפקתי בזה הלשון האחרון בשני ענינים הא' שאם פי ולא שיירתי לעצמי האחרון סתמו על התנאי הראשון שהוא מעומק הארץ ועד שטח העליות ולא קנה הרום או דלמא כיון שאומר ולא שיירתי מכל מה שקניתי מש' והוא קנה גם הרום כמו שמפור' בשטר שקנה מתהומא דארעא ועד רום רקיעא ומדקאמר ולא עוד א"כ מאחר שלא השאיר לעצמו רק העליות והסולם הנז' ובכלל קנייתו נכנס גם הרום א"כ קנה לוי גם הרו' ולפי זה היו ב' הלשונות סותרים זה את זה ואם נאמ' הפירוש הראשון א"כ לישנא בתרא למאי אתא ודאי לטפויי מלתא אתא נאמר שלו הונח שמשמעות הלשון לא יזכ' לוי ברום מכח יתור הלשון הוא זוכה וכמ"ש מהר"י קולון שכל לישנא יתירה לתועלת מי שנאמר לו קאתי:
תשובה ראיתי תשובה מהחכם השלם כמהר"ר יום טוב ן' אבין אלרוייו זלה"ה מכרוס' והסכים עמו החכם השלם כמה"ר אברהם בן יעיש יעלזו חסידים בכבוד שניהם מסכימים שלא זכה לוי באויר שעל העליונות וכן אחרים אשר הם בחיים עד הנה יצ"ו מסכימים שלא זכה לוי באויר כלל לא באויר החצר ולא באויר שאר הבתים ושאינו רשאי לבנות שום דבר ולא להנות שום דבר מכמות שהוא עתה מבלי רשות ר' אדרבא יכול ראובן לבנות מה שירצה כל שלא יזקנו ולא יבטל תשמישו:
ואני כפי האמת מסכים לענין הדין כפי דבריהם אך האמת שלא ראיתי טעם ערב לחכי מספיק לבטל הצד המחייב שלוי קנה האויר כיון דאיכא למימר דלישני בתרא לטפויי אתא וכיון שכתב ולא שיירתי מכל מה שקניתי כו' וראינו שראובן קנה הרום כנז' בשט' הקניה ולא ראיתי להאריך ולדחות הראיות שכ' הפוס' הראשון ז"ל כיון שסוף סוף אני מסכים לענין הדין כנז' ואכתו' מה שהשיגה ידי להכריח שלוי לא קנה וזה החלי בס"ד: כתב בע"ה והביאו ב"י וז"ל וזה שפסקנו שלפעמים הולכים אחר התחתון ופעמי' אחר הפחו' שבלשונות כו' עד בההיא דזוזין מאה דאינון סלעים שלשים אין לו אלא מנה שאני התם דדבור אחד הוא דא"א לחלק ביניהם וכיון דדבריו סותרים זה את זה אמרינן הלך אח' התחתון ובעל השטר על התחתונה וכי אמרי' הלך אחר התחתון היכא דהוי שני דיבורים מחולקים וכל אחד מהם דבור בפני עצמו ואין צריך לחבירו ולפיכך הלך אחר התחתון וכו' עד וכן כתב נ"י בסוף פרק השואל בשם הריטב"א ז"ל עד כאן. עוד כתב שם בשם הרשב"א ז"ל כל היכא דאפש' לקיים לשון השט' כלו מפרשין ומקיימין ואפי' לעשות בעל השטר על העליונה עוד כתוב שם מ"ש מהרי"ק דכי אמרינן תחתון עקר דוקא היכא דמכחישין זה את זה דאיכא למימ' הדר ביה כו' אבל היכא דליכא חזרה כגון דאפשר לקיים שניהם לא עדיף תחתון מעליון ואדרבא סברא לומר שלא חשש להארי' בתחתון לפי שסמך על מ"ש למעלה ע"כ מה שראיתי להציע ועם זה אוכיח לפי דעתי מה שכתבתי שאין זכות ללוי ברום שהרי מלשון העליון שכתב מעומק ועד שטח כלל בפי' הרום וכשחזר וכת' ולא שיירתי מכל מה שקניתי כו' משמע שמכר גם הרום א"כ לא ימנע או נרצה לדון אלו הלשונות בדבור א' כמו מאה זוזין דאינון שלשים סלעים גם כי א"א מ"מ אם נרצה לדחוק עצמנו ולו' שהכל דבור א' כ"כ ר"י בן מיגאש דבכה"ג אמרינן ודאי בעל השטר על התחתונה ואין לו אלא מנה גם בנ"ד אין לו אלא עד שטח כנז' ואין לו אלא רום כלל מה יש לכם למימר שהם שני דבורים מחולקים ומהדר קא הדר ביה ומוכר לו הרום הרי כתב הריב"ה סי' רי"ב בח"מ ז"ל אין אדם מקנ' לחברו בין במכר ובין במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאין בו ממש אין קנין תופס בו כו' עד וכן המוכר אויר חרבתו ואויר חצירו כו' עד אלא א"כ יקנה לו הבית לדור בו והחצר להכניס בו זיזין וכתב המרדכי בהגהות והביאו ב"י שם דבר שאין בו ממש כגון אייר ודיר' דאכילת פירות וכלהו לא מהני קנין ואפי' אגב קרק' והילך לשון רשב"ם הביאו ב"י רי"ד כשם שאין אד' מקנ' דבשב"ל כך אין אדם מקנה האויר דמי שהיה כתלו סמוך לחצר חברו והקנה לו בעל החצר שיוציא זיזין מכתלו לאויר חצרו לא עשה ולא כלום שאין האויר נתפס בקנין אלא צריך שיאמר אני מקנה ומשעבד לך חצר להוצאת זיזין הרי א"כ זכינו לדין דממ' נפש לא קנ' לוי הרום בין שנדוו ב' הלשונות כדבו' א' ובין שנדון ב' הלשונו' דבורים מחולקים זה מזה:
עוד אני אומר דע"כ לא אמרינן דלישנ' יתיר' לטפויי אתא אלא בדבר סתום בעליון ונפרש אותו מכח לישנ' יתיר' דלמטה כי הא דאמר בגמ' המוכר בית לחברו וא"ל על מנת שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו למאי הלכתא רב זביד אמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא רב פפא אמר שאם רצה לבנות עליה על גבה בונה ע"כ והכי פרוש' על מנת שדיוטא שלו לא היה צריך לכתוב שמצויינת ועומדת היא למאי אתא להוסיף מה שלא נכתב הפך למעלה אלא שאם לא כתב ע"מ שדיוטא שלי הדיוטא היה שלו ומ"מ לא היה לו כח להוציא זיזין או לבנות על גבה למר כדאית ליה ולמר כד"ל ועתה מכח לישנא יתיר' מהני תנאה לדבר שהיה סתום היינו זיזין או בנין כנז' אבל אין כח לישנא יתירא מספיק לסתור בפי' הלשון העליון כיון דאית לן למימר דעליון עיקר כנז' מוטב לנו לסבול קצת דוחק מהיתרון מלסבול סתירת הלשון ולא עוד אלא דאית לן טעם ליתרון הלשון שאפשר לומר שאגב שהיצרך לומר הבית הקטן כו' אגב זה חזק וכתב כל השאר ומצינו זה במשנה בי' יוחסין דתנן בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם והדר אמר חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה ופריך בגמ' הא תנא ליה רישא ומשני איידי דתנא ישראל שנשא חללה תנא חלל שנשא בת ישראל וכן הרבה בתלמוד א"כ גם בנ"ד נמי אית לן למימר אגב ואע"ג שראיתי כתבו בתו' במסכת דיש לדקדק בלשון השטר יותר מבמשנה מ"מ אני אומר דדי לנו לומר דשטר זה הוי כמו לישנא דמתני' וכ"ש בזמן הזה שאין הסופרים בקיאים כ"כ לדקדק שלא יהיה לשון מיותר כלל ואם נפשך לומר שמ"מ יש לבע"ד לחלוק הדין ברור בלאו הכי מהטעם הנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |