שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ריח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' ושמעון היו ביניה' חשבונות ועסקים באופן שהיה חייב ראובן לשמעון סך מעות ונתפשרו ביניהם על פרעון אותם מעות שיפרע' ראובן שמעון לזמן ידוע וכ"ז נגמר ביניהם בסבר פנים יפות ברצון שמעון ונכתב ונחתם ביניה' ולקצת ימים חזר בו שמעון ובא באיומים עצומים על ר' שיפרעו קודם הזמן שהגבילו ראשונה גם בקש מעם ראובן שיתן לו ערבים על פרעון המעות לזמן שיבקש מאתו שמעון וראובן בראותו כי היה לאל יד שמעון להטילו בבית הסוה' הוכרח להודות לו על מה שבקש ממנו לפורעו לזמן שבקש ממנו גם בא במפגיע את פני קרובו לוי שיכנס ערב בעדו על פרעון המעות לאותו זמן שיבקש מאתו שמעון ולדרישתו נכנס לוי ערב בעדו ונכתב הכל בשטר כתו' וחתו' בכל תוקף וקודם שנתחייבו ראובן ולוי הנז' מסר ראובן מודעא בכל תוקף על האונס שאנסו שמעון ועתה בא גם לוי הערב הנז' להפטר מחיובו מטעם האונס אשר עליו מסר ראובן המודעא וטוען דכיון שראובן הוא פטור מהחיוב דלא עדיף ממאן דאתי הוא מחמתיה שהרי הוא לא נתחייב ונכנס ערב רק על מה שימצא היותו ראובן מחוייב וכיון שראובן פטור מכח המודעא א"כ נמצא שנכנס ערב על דבר שאינו מחוייב והרי הוא פטור ג"כ ילמדנו רבנו הדין ושכמ"ה:
תשובה נראה לי שהדין עם הערב שהרי הדין פשוט והביאו הריב"ה ז"ל סי' קכ"ט שאם המצוה תבע לערב ואמר לערב שמא הלוה פרע לך פטור הערב אפי' שאיני ידוע אם הלוה פרע שכ"כ כשבא המלוה ליפרע לא יתבע לערב תחלה אלא יתבע ללוה ואם תבעו ואמר פרעתיך והיה מלוה ע"פ נשבע הסת ונפט' כו' עד וכל זמן שלא בא הלוה יכול הערב לטעון לא אפרע לך עד שתביא ראיה שלא פרעך ע"כ א"כ שמעינן מינה שאין הערב חייב אלא א"כ ידענו שהלוה חייב הא על ס' יכול לומר הערב למלוה תביא רא' שלא פרעך הלוה והיינו כמלוה ע"פ אבל כשהחו' בשטר כנ"ד נהי שאין הערב יכול לומר למלוה תביא ראיה שאין לך ראיה גדולה מן השטר מ"מ אם יוכל הערב להביא ראיה שפרע פשיטא שפטור נמצא שאם הלוה אינו חייב גם הערב פטור דמה לי פרעו ומה לי אינו חייב ") עוד ראיה ממ"ש הרשב"א בתשובה נמצא בב"י עלה קמ"א על מי שנעשה ערב לחברו וקודם שהספיק המלוה ליתן מעות ללוה אמר הער' למלוה אל תלוה על אמנותי שאיני נעשה לך ערב ולא השגיח בו המלוה ונתן מעות ללוה והשיב אין ספק אצלי שיכול לחזור בו הערב קודם נתינת המעו' נ"ד נמי להא דמי הזמן הוי מעות ועדין לא נתן המלוה המעות ללוה כדי שיהיה הלוה חייב יכול הערב לחזור בו ולא דמי נ"ד למ"ש הרמב"ן הביאו הטור בשמו וז"ל עוד כתב הרמב"ן בתשובה ערב שבא אצל המלוה בזמנו והתרה בו בפני עדים שיתבע ממנו מהלוה ואם לא יפטר מן הערבות ולא רצה המלוה והאריך הזמן ללוה אין הערב נפטר בכך וא"כ יאמר האומר שהרי נשאר הלוה פטור והער' עדין חייב הא לא דמי דשאני התם שהערבות ודאי והחוב עדיין קיימת אבל בנ"ד שהחוב אין כאן ערבות ג"כ אין כאן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |