שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קצט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קצט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראובן ערב קבלן בעד שמעון בעד סכום ידוע ובעת פטיר' שמעון לב"ע נכנס ראובן ואמר לש' בבקשה ממך שתצוה ותאמר שהנכסי' שהוצרכתי לפרו' בעדך לנושים מהיכן אקח לפרוע והשיב שמעון בפני עדים נאמנים ואמר כ"וכ יש לי במקום פ' וכך במקום פ' קח לך משם כל אותן המעו' ופרע לכל הנושים וידוע לו לר' הערב הנז' שלא היה מספו' הצואה שצוה הנפטר שמעון הנז' לסכום החוב שהיה ערב הוא בעדו ונפטר ש' לב"ע ולא דבר ראובן אתו מאומה אחר הצואה הנז' בענין החוב כלל אם מספיק אם לאו עתה שרוא' ראובן הערב שלא הספיקו מעות הצואה בא אל יורשי המת לתבוע החסרון אשר יחסר לו לפרוע והיורשים הם קטנים ומשיבים לראובן הערב הנז' אין אנו רוצים לתת לך מאומה מנכסינו שכבר קבלת עליך מיום אשר צוה אבינו כל המעות שצוה וראית בעיניך איך אותם הנכסים היו בעד כל החוב שהייתי ערב בעדו ובודאי בראות שנתפייס ונתרצית אז במעות הצואה הוכחה היה ודאי שאבינו חתך חשבונותיו עמך משלם ולא נשאר חייב עוד כלום כי כבר נתפשר עמך כראוי יורנו רבינו המורה לצדקה אם טענת היתומים הקטנים יוכיח ומה' תהי משכרתו שלמה:

תשובה דין פריעת חוב מן היתומים נתבאר בפוס' ובפרט הריב"ה בח"מ סי' ק"ח וק"י ודבריו מוסכמים מרוב הפוסקים כמעט כלם שאין נפרעין מן היתומים אלא באחד מג' דרכים א חוב שידענו שעדין לא הגיע זמן הפרעון משום חזקה לא פרע איניש בגו זמניה או בדרך שני והוא שהודה בשעת פטירתו שחייב לאותו פ' סכום כך. דרך ג' שעמדו בדין הלוה והמלוה ושמתוהו ללוה שיפרע ונודע שמת בשמתא ע"י אחד מאלו הדרכים נפרעים מן היתומים מנכסים שהניח להם אביהם מקרקעי מד"ת וממטלטלי מתקנת הגאונים ואם אין שם שום א' מאלו הדרכים אין נפרעים מהם ואיברא דכל טצדקי דאפשר למעבד שלא להוציא מהם ממון עבדינן דבעילא כל דהוא לא מפקינן ממונא מיתמי וא"כ בנ"ד אם כנים דברי השאלה ככתבן פטורים היתומים דכיון שהערב תבע לש' מנין יפרע החוב והוא השיבה מכך וכך וידע שעור הסחורות כמה היו שוים ושתק ולא ענה עוד יכולים היתומים לטעון או ב"ד בעדם דקי"ל טענינן ליתמי אית לן למיטען דנתפיי' וסביר וקביל דה"ל כמו שלא ידענו אם נפר' דטענינן שמא פרע ה"נ כיון ששתק ולא ענה עו' שמא כבר נתפר' ולא נשאר לו ביד הלוה כלום כן הוא דעתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון