שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קכג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראובן שמכ' לש' אלף עורות שהיו לו על ספינה אחת שבא שמועה שנשברה הספינה על נמל א' אבל אמרו שהסחור' כלה או רובה הוציאו מתוך הים והתנו ביניהם בין שיבואו כלם או רובם או מקצתם או שרופים או קרועים הכל על אחריות שמעון ואחר שנים או שלשה ימים שמכ' ר' ונטל המעות משמעון נתברר האמת שהיו' שנשברה הספינה שהיה ארבעים יום קודם המכירה נאבד כל הסחורה. שהיה בתוכה והעורות בכלל יכול שמעון לתבוע מעותיו מראובן לומר שהיה מקח טעות או הדין עם ר' שהמכירה יהיה במקומה ילמדנו רבינו הדין עם מי:

תשובה נר' כפי הדין שדבר זה פשוט שהדין עם שמעון כיון שיתברר בעדים שבשע' המקח לא היו עורו' בעול' וגם כי כפי האמת לא היה צריך ראיה דזיל קרי בי רב הוא דאין אדם מקנה דבר שב"ל אפילו שדרכו לבא כ"ש דבר שאינו בעולם ולא יבא מ"מ נר' להבי' ראיה שהרי כתב הרמב"ם ז"ל בפ' י"ו מהל' מלוה ולוה וז"ל ראובן שהיה חייב לש' מנה ואמר שמעון לראובן מנה שיש לי בידך קנהו ללוי והיו שלשתן עומדין וקבל לוי ונמצא ראובן עני ואין לו ממה שיגבה ממנו הרי לוי חוזר בחוב על שמעון שזה הטעהו ע"כ והרב המ"מ כתב שהו' מן הירושלמי ושהביאו הרי"ף בה' פ' המקבל וכ"כ הטור ח"מ ונר' דאין בזה מחלוקת והדברים ק"ו השתא ומה התם דאפש' שאעפ"י שהו' עני באותה שעה היום או למחר אפשר שיעשיר ויפרע עכ"ז אמרינן דהוי מקח טעות לגמרי בנ"ד שהיה מעוות שאין לו תקנה א"כ פשיט' ופשי' דאין המקח מקח כלל וחייב ראובן להחזיר המעות לשמעון ואין תקנה להתקיים דבר זה אלא כשידע הלוקח שהעורות נטבעו בים ואפי"ה סבר ויהיב וכמ"ש שם הר"ם ז"ל ואם ידע לוי שהו' עני אז אינו יכול לחזור ובנ"ד פשי' דלא ידע דאנן סהדי דלא יהיב איניש זוזי בכדי וק"ל וכתב הטור ח"מ סי' רי"א וז"ל מי שהיה לו פקדון ביד אחד יכול להקנותו לאחר בין במכר בין במתנה שהו' ברשות בעליו והוא בחזקת שהו' קיים ע"כ הא קמן דהוי קנין משום דהוי בחזקת שהוא קיים הא אם נתגלה ונתברר הדבר שלא היה קיים אין המקח מקח אלא שהיה איפשר לומר שחייב המוכר לקיים לו מה שמכר ממקום אחר וכמ"ש בע' העיטור ז"ל הביאו ב"י בח"מ בס' ר"ט וז"ל ומסתבר' דבר שב"ל כגון פירות דקל דתרוייהו ידעי ומתנו בדבר שב"ל אבל אי מוכר מתנה להקנות דבר שאינו ברשותו ואדעתא דהכי יהיב זוזי מיחייב מוכר לקיים תנאיה כו' עד הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו בחזקת שיש לו נמצא שאין לו חייב להעמיד לו מקחו עד כאן לשונו הא קמן שחייב המוכר להעמיד לקונה המקח כיון שבאותה שעה לא היה בידו והקונה נתן אדעתא דאותה שעה היה לו ר"ל ברשותו המקח ההוא אלא שאיפשר לחלק דהתם מיירי כשהמוכר היה יודע והקונה לא היה יודע וחשב דודאי המקח היה נמצא ביד המוכר או ברשותו אבל בנ"ד ששניהם כא' אפשר לא היו יודעים נמצא דלאו אדעתא דהכי יהיב זוזי אלא אדעתא דאי המקח במציאות באותה שעה הרי טוב ונקנה לקונה בכל מקום שהוא ואי לא הדר זוזי למריה וכן נר' בעיני ומ"מ ודאי שאין לך מקח טעות גדול מזה וחייב המוכר לחזור מעות לקונה שהרי כקונה כמוכר אדעתא שהיה המקח במציאות עבדין ולא קנה רק אחריו' דמכאן ולהבא הנלע"ד כת"וח שמי הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון