שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שטר שכתוב בו מודה אני ראובן בן יעקב איך אני חייב לתת ולפרוע לשמעון בן לוי ק' פרחים ר"ל ה' אלפים לבנים והם מכ"כ סחורה שקבלתי ממנו ועלה לסך הנז' נפרעים לזמן ג' חדשים בע"ה בלי שום איחור וערעור ועכוב וכדי להיות לו לראיה כתבתי שורותים אלו אני ראובן הנז' פה פטרץ היום ג' לכסליו שנ' הש"ד ליצירה והכל אמת מנחם בכר' משה סהיד יוסף כהן סהיד: יורינו רבינו בזה ב' עניינים הא' אם בשטר זה עתה יגבם מאחר שעברו עלי' ב' שמיטות ואלו ג' ועוד אם שטר זה יהיה ככל שטרי הודאות ושטרות או יהיה ככתיב' ידו ויהיה כמלוה ע"פ:
תשובה על ראשון רא' נר' דדבר פשוט הוא שחוב זה שביעי' השמיטתו ואעפ"י שמד"ת אין שמיעה נוהג בזמה"ז מ"מ מדרב' שמיט' נוהגת בזמן הזה וכמו ששנינו ברייתא במסכת גיטין פרק השולח והביא הרי"ף בה' רבי אומר וזה דבר השמיטה גומר בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחד שמיטת קרקע וא' שמיטת כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים ותקינו רבנן דתשמ' זכר לשביעית ונתן רבא טעם בגמ' משום דהפקד ב"ד הפקר ואע"ג דאיכא מאן דסבירא להו דאין שמיטה נוהגת בזמן הזה אפילו מדר' כבר דחה הר"ן סברה זו והכה על קדקדו ובודאי דאין לסמוך עליה שהרי כל הפוסקים שמימיהם אנו שותים מסכימים לשתהי' שמטה נוהגת בזמן הזה הרמב"ם ה' שמטה פ' ט' וז"ל מצות עשה להשמי' המלוה בשביעית שנאמר שמוט גו' והתובע חוב שעברה עליו שביעית עבר על לא תעשה כו' עד ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום וכ"כ הסמ"ג ז"ל מצות לא תעשה ק"קע וכן פסק הרא"ש ובנו הטור ח"מ סי' ס"ז כל שטר חוב אפי' יש בו אחריות שביעית משמטתו כו' עד ואפי' אם התנה עמו ע"מ שלא תשמטנו בשביעית משמט דהוה ליה מתנה על מה שכתוב בתורה והשמטת כספים נוהגת האידנא ואין לטעון ולערער ולומר שאין הדין עתה כן מטעם שלא נהגו שהרי כתב הרא"ש בתשובה והביאו בנו הטור בסי' הנז' שתמה על שהיו נוהגים לגבו' שטרות שעברה עליהם שביעית כו' עד ואני מיום בואי לארץ הזאת איני דן שלא תשמט שביעית וגם איני סותר מנהג' משמע שאפי' שהיה במקו' ההוא מנהג לא היה חושש לכך והדין שהיה בא לפניו לא היה דן שלא תשמט והטעם שהיה נראה בעיניו שמנהג כזה הוא מנהג גרוע שאין לו סמך כלל וכ"ש במקומו' אלו שאין בהם מנהג שהרי כתבו הפוסקים שהמנהג הבא לבטל הלכ' צריך שיהיה קבוע ע"פ ותיקון ופשוט מאד וע"כ נראה בוודאי כי האריכות בזה מותר גמור מרוב פשיטותו וגדולה מזו כתב מהררי"ק ז"ל שרש פ"א בשם הרשב"א וז"ל הנשבע לחברו שיפרענו בזמן פלו' והגיע השמיטה אם השביעי' בזמן הזה משמטת ונאמר ממון אין כאן שבועה אין כאן או אם שבועה דאורייתא ונאמר שמיטה בזמן הזה דרבנן ולא אתי דרבנן ומבטל דאורייתא תשובה יש לך לדעת כו' עד שביעית משמטת אפי' בזמן הזה דהפקר ב"ד הפקר כו' יעויין במקומו שמעינן מיהא שגם דעת הרשב"א שהוא גדול הפוסקים מסכמ' ששביעית משמטת בזמן הזה ואפי' במקום שבועה במקום שאין פרוזבול ולא תנאי א"כ הרי הדין שלפנינו בחוב שטר זה שאין בו שו' תנאי דפשיטא דאין כח ביד המלוה להוציא מיד החייב כלל גם אין לערער מטעם דלא הוה מלוה ממש אלא הקפת סחורה דכיון דזקפו במלוה וקבע זמן הפרעון חזר כעין מלוה וכמ"ש הפוס' ואין להאריך בזה ועל השאלה הב' אם יש לשטר הזה דין שטר או דין מלוה ע"פ לא ירדתי לדעת השואל למאי הלכתא קא בעי דאי ללמוד בעלמא אם יהיה נאמן לומר פרעתי החייב כמ"ש רוב הפוסקי' בהוציא עליו כתב ידו נר' לע"ד דודאי פשי' דכיון שכתבו וחתמו עליו עדים שיכול לומר בעל השטר שטרך בידי מאי בעי' דע"כ לא פליגי הפוס' אלא בכתב ידו ואין עליו עדים אבל בשטר שיש בו עדים כזה נראה דכ"ע מודו שאינו נאמן לומר פרעתי דאל"כ אמאי נקטי כתב ידו לשמועינן רבותא ואפי' חתמו עדים ואי משום שלא החזיר בו שיט' אחרונה מעניינה של שטר נראה דאפשר לומר לע"ד דכיון שכתב לבסוף והכל אמת ה"ל כמי שכתב והכל שריר וקים וכמו שמצינו בגט כדת משה וישראל במקום והכל שריר וקים א"כ נר' דלאו דוקא לשון שריר וקים אלא כל מילי דמוכחי דליכא זייוף מהני ובשטר שכתוב בו שריר נר' מדברי הטור שכתוב בשם הרא"ש בח"מ סי' נ"ד דאין צריך להחזיר מענינו של שטר בשטה ראשונה יע"ש וא"כ הכא נמי כיון שכתוב והכל אמת דהוי כמו שריר וקים אע"ג דלא החזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה לא הורע כחו של שטר בזה דאע"ג שכתב סמ"ג מצות ן' וז"ל רבינו שמשון כתב עכשו שאנו נוהגין לכתוב שריר וקיים בכל השטרות אין לחוש אם מסיים בחצי שיטה אבל בגיטין נוהג רבי לכתוב כדת משה וישראל בסוף השיטה כי שמא אינו חשוב כשריר וקים אפי' הכי אני אומר דאע"ג דלשון כדת משה וישראל לא חשיב כשריר וקים מ"מ לשון הכל אמת נר' דעדיף טפי והוי כמו שריר וקים ממש אלא שמ"מ חולקים וסבירא להו שאפי' בשטר שכתוב בו שריר וקים צריך להחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה ולא ראיתי להאריך בזה כי נר' בעיני שאין צורך לנדון שלפנינו ואפשר שכונת השואל לומר דשמא אם שטר זה דין שטר גמיר יש לו אין שביעית משמט חוב שיש בו שעבוד קרקעות ויחשוב דאע"ג שאין השעבוד מפורש הא קי"ל אחריות טעות סופר הוא ואפ' שלא נכתב הו"ל כאלו נכתב ולזה ג"כ אני או' שאפי' שנאמר ששטר זה דין שטר גמור יש לו לענין לגבות ממשעבדי אפ"ה השביעית משמטת שהרי כל הפוסקים שזכרתי לעיל כתבו דשביעית משמט אפי' החוב שיש בו אחריות נכסים הרמב"ם בפ' הנז' כתב וז"ל שביעית משמטת את המלוה ואפי' מלוה שבשטר שיש בו אחריות נכסי' ואם סיי' לו שדה בהלואתו אינו משמט ע"כ הרי שאפי' כתוב בשטר אחריו' נכסי' בפי' לא מהני אם לא שסיים לו שדה הטו' בסי' הנז' כתב כל שטר חוב אפי' יש בו אחריות שביעית משמט וכן הסמ"ג כתב וז"ל מסכים בפ' השולח שביעית משמטת המלוה ואפי' מלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים ה"ז משמט וכן רי"ו במשרים נתיב ז' כתב וז"ל שביעית משמטת בין בשטר בין בע"פ ובשטר אפי' יש בו אחריות נכסים והר"ן כתב וז"ל הילכך אפי' ש"ח שיש בו אחריות נכסים משמט והביא סברת הרמב"ן דס"ל דאפי' בסיים לו שדהו בהלואתו נמי משמט עיין עליו על כן נפלאתי הפלא ופלא ואיני מבין דברי מהרי"ק שכתב שרש צ"ב וז"ל ועוד שהרי כל שטרותינו אנו כותבים אחריות ומוכח בפ' השולח דשטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמט לב"ש כו' עד והרי לך בהדיא שכתב דקי"ל שטר העומד ליגבות כגבוי דמי וא"כ אין שטר שיש בו אחריות נכסים משמט כדמוכח סוגיא דפ' השול' כדכתבתי לעיל עכ"ל ותמהני מאד עליו וכי שביק כולי פוסקי הלכות קמאי ובתראי דכתבי בהדיא דשביעית משמט אפי' בשטר שיש בו אחריות כאשר כתבתי לשונם ואזיל בתר לשון המרדכי ותו קשה לי שהרי לפי דעתו ק' מדר"י אדר"י שהרי בגי' פ' השולח ר' יוחנן הוא דאמר דלמא ההיא ברייתא ב"ש היא דאמרי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי משמע דסבר ר"י דאין הלכה כב"ש עד שמפני ספק זה לא רצה לעשות מעשה לענין שמיטה ובפ' המקבל גבי יתומים אמרו אנו השבחנו וב"ח אומר אביכ' השביח א "י על היתומים להביא ראיה מ"ט ארעא כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגבי דמי ויתמי נייתי ראיה ונשקול א"כ משמע דשטר העומד לגבו' כגבוי דמי ס"ל וא"כ ק' דר"י אדר"י אלא שנר' ודאי דהלכה דשטר העומד ליגבי' כגבוי דמי ב"ה נמי ס"ל אלא דאיכא בין ב"ש לב"ה דלב"ש בכל שטר אמרי' הכי אפי' שיארע בו ריעותא בזמן הגבייה כיון שמשעה ראשונה היה עומד ליגבות שוב לא יפסל ולהכי אמרי' ב"ש מתו בעליהם עד שלא שתו נוטלות כתובה ולא שותות ואע"ג דאיתרע כח הכתובה שאם היו הבעלים חיים לא היו נוטלות כתוב' עד שהיו שותות ויתברר שלא זנו ועכשו שלא הספיקו לשתות ה"ל הדבר ספק אם השטר קיים או לא ועכ"ז סברי ב"ש דכיון דמעיקרא היה השטר בחזקת קים וכגבוי עתה נמי אמרינן הכי אבל ב"ה סבירא להו דכיון דעכשיו קודם גביה איתרע רעותא לא אמרינן כגבוי דמי אבל גבי יתומים אמרו אנו השבחנו דלא נפל שום ריעותא בשטר לפי שעתה אפי' היתומים מודים שקרקע הזה משועבד לב"ח מכח שטר זה ולא הורע כח השטר כלל אלא שמחלוקת אחר נפל בניהם לפיכך קרקע כגבוי דמי ונקראי' הם באים להוציא השבח עליהם להביא ראיה והבנתי זה מתוך דבו' של תוספות בסוטה פ' היה נוטל ואם כן נראה בודאי שאפילו שהיה בשטר חוב זה אחריות מפו' אפילו הכי שביעית משמט וכמו שהוכחתי מכל הפוסקים ז"ל שכתבו כן בפירוש וגם עם מה שכתבתי יתיישבו דברי הרמב"ם דבהלכות שיטה כתב וז"ל אשה העומדת לשתות ומת בעלה קודם שתשתה אינה שותה ולא נוטלת כתובתה הרי שפסק כב"ה דשטר העומד ליגבות לאו כגבוי דמי ובפרק כ"א מהלכות מלוה ולוה כתב וז"ל ב"ח שבא לטרוף מן היתומים יתומים אומרים אנו השבחנו וב"ח אומר אביכם השביח על היתומים להביא ראיה הרי שפסק דשטר העומד ליגבות כגבוי דמי ונראין דבריו סותרין אלא ודאי טעמא הוי כדפרישית דלאו בכל מקום אמרי ב"ה לאו כגבוי דמי אלא חלוף הנושאים מחייב במקום א' לומר כגבוי דמי ובמקום אחר לאו כגבוי דמי ואם כן שטר אפילו שיש בו אחריות נכסים כיון שהגיע זמן השמיטה הורע כח השטר ולא אמרינן כגבוי דמי ולכן לא ירדתי לסוף דע' מהררי"ק ועם כל זה בנדון שלפנינו הדין מבורר אפילו לפי דעתו שהשביעית השמיט חוב זה שאפילו הוא ז"ל לא אמר אלא כשיש אחריות מפורש בשטר וכמו שכתב שהרי בכל שטרותינו וכו' הרי שצריך שיהיה אחריות מפורש בשטר ואף על גב דקי"ל אחריות טעות סופר הוא כנ"ל מ"מ אלים טפי כשמפורש שעבוד בשטר וכמו שכתבו התוספות פרק השולח ועוד טעם ב' שהרי כתב וז"ל ועדין אני עומד במקומי היכא דנשבע הלוה לפרוע דאין להכניס ראשו בספ' שבועה ובנדון דידן דליכא אחריות מפורש גם ליכא שבועה נמצא דלענין שמיטה חוב זה דינו שוה כמו חוב שאין עליו שטר ואם כן פשיטא ופשיטא דאין הבעל חוב יכול לתבוע חוב זה ואם היה תובע אותו עובר על דברי חכמים והעובר על דבריהם חייב מיתה שהם הפקירו אלו המעות והפקר בית דין הפקר הנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |