שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/צ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png צ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן היה מוגף על ערש דוי בעיר ליפאנטו ואמר לג' דיינים שיכתבו גט לאשתו שהיתה בכפר א' מכפרי העיר וכתבו הגט כהוגן ומסרו לשליח שיוליכהו ויתנהו לאשתו והשליח עשה שליחותו כדין וכהלכה אח"ז קדש א' מהדייני' הנז' לאש' ר' הנז' ור' נתרפא וקם מחולייו והביא עדים והעידו בפני ב"ד שבאותה שעה עצמה שנסע השליח מהעיר לילך לכפר הנז' לעשות שליחותו בטל הגט הנז' וקבלו וקיימו העדות הנז' אחר זה באו שני עדים אחרים בפני ב"ד והעידו שהם שאלו קודם שהעידו העדים הנז' העדות הנז' לקבוץ יהודים והיה בתוכם א' מהעדים שהעידו שבטל ר' הגט הנז' אם היו יודעים מענין הגט הנז' והשיבו כלם יחד שלא היו יודעים מאומה ואחר האיום לשני העדים שהעדו שבטל ר' הגט הנז' חזר בו העד אשר היה בתוך הקבוץ הנז' שאמ' היה הדבר שהוא לא היה יודע מאומה מענין הגט הנז' ומה שהעיד היה מחמת שוחד שסלף עיניו והעד האחר עמד על משמרתו ככחו אז כחו עתה ילמדנו רבינו מה תהא דינו:

תשובה

דין זה צריך לפנים ולא היה צריך להשיב עליו מרוב פשיטותו לאיסור ובפרט כי בעיר הנזכר יש בה חבר עיר אמנם להיות הדבר חמור מאד איסור א"א גמרתי בדעתי להשיב שואלי דבר ובמקום שאמרו לקצר לא אאריך שנינו בגיטין פ' השולח בראשונ' היה עושה ב"ד במקום א' ומבטלו התקין ר"ג שלא יהו עושין כן מפני תקון העולם ובגמ' אתמר בפני כמה מבטלו ר"נ אמר בפני ב' ורב ששת אמר בפני ג' ב"ד קתני ור"נ ס"ל דב' נמי ב"ד קרי ליה מתני' ופסק הרי"ף דהלכתא כרב נחמן משום דקאי ר' יוחנן כוותיה ואלו השני אמוראים תרווייהו סברי דאע"ו דפלוגתא דר' ודרשב"ג היא אי מהני ביטול או לא דהלכתא כר' דסבר דאע"ג דלכתחלה אין לבטל הגט אחר שנמסר לשליח אם לא בפני השליח מ"מ אם בטלו בטל ולדעת ר"נ דהלכה כוותיה מהני אפי' אם בטלו בפני שנים ואע"ג דלישנא דמתני' משמע בית דין דנר' דדוקא ב"ד וסתם ב"ד הוי ג' דג"כ מהני ב' וכמ"ש הר"ן טעמ' דבג' שדנו דיניהם דין ה"מ בדין דבעי משא ומתן כו' יע"ש ש"מ דבנ"ד אם אמת הדבר שש"מ זה בטל הגט קודם שהגיע ליד האשה הגט אינו גט והרי היא א"א גמורה ומאחר שהעדי' העידו בפני ב"ד שבטל הגט בפניה' שוב א"י שום א' מהם לחזור בו דהלכה רווחת בישראל שהעדים שהעידו בב"ד כיון שנחקרה עדותן בב"ד אינם יכולי' לחזו' דכיון שהגיד שוב אינו חוז' ומגיד ואפי' אם יאמר טעיתי או שגיתי אין שומעין לו וכמ"ש הטור ח"מ סי' כ"ט וזה שנתן טעם לדבריו שלא העיד אלא מחמת שוחד שנתנו לו להעיד וא"כ כפי דבריו משים עצמו רשע גמור להכשיל את ישראל בא"א ולהרבות ממזרים בישראל וקיי"ל אין אדם משים עצמו רשע דבריו האחרונים ג"כ בטלים ואינם כלום אלא שראוי להענישו עונש גדול וכ"מ הרי יש עדים שכששאלו לו ולאחרים אם היו יודעים מענין הגט והשיבו כולם יחד שלא היו יודעים והיה העד הנז' אחד מהם א"כ כיון שאמר קודם שלא היו יודעים שוב לא יועיל עדותו השני שהעיד בב"ד שבטל הבעל גט לזה אשיב דאפי' שהעדים העידו שביטל הגט שניהם כאחד נמצאו בקבוץ הנז' והשיבו שאינ' יודעי' דבר זה הוי דינא הכי אם מה שאמרו אין אנו יודעים לא היה בפני ב"ד רק בפני אנשים דעלמא ששאלום אם היו יודעים מענין הגט ואחר השיבו הם אין אנו יודעים דבר והיו העדים האלו בתוכם העדות שהעידו אח"כ בב"ד הוי עדות והגט בטל וצריך להלקותם ולהענישם כנז' ונמצא שקדושי שני לא הוו קדושין דאין אדם מעיד אלא בב"ד ומש"א חוץ לב"ד דברי' דבעלמא הם ואין דבריו האחרו' כלום ואפי' שאמרו כן בתורת עדות שלא היו יודעים דבר אם לא היה בב"ד של שלשה לא הוי כלום וכמ"ש הרשב"א בתשו' ששנים אין להם תורת ב"ד אלא תורת עדות וקיי"ל שנים שדנו אין דיניהם דין:

וכתב במרדכי בפ"ב דב"ק דכל קבלת עדות בפני שלשה הרי"ף והלכתא קבלת עדות צריך בפני שלשה מומחין יודעין הל' עדות כשר ופסול וזהירים בקבלתם כו' ולזה נר' שהסכימו כל הפוסקים וא"כ מה שהעידו על ביטול הגט הוי עדות גמור ומה שחזרו בהם אח"כ לאו מלתא היא כלל אמנם אם מה שאמרו האנשים אשר היו העדים הללו בתוכם היה בפני ב"ד ובתורת קבלת עדות אמרו שלא היו יודעים דבר בזה נר' דאיכ' פלוגתא בין הפוס' כשאמרו העדים שאינם יודעי' אם יכולי' אח"כ לחזור ולהעיד מטעמא דלא מיקרי זה כיון שהגיד שוב אינו חו"מ אלא בראשונה לא העידו ועכשיו מגידים עוד דאפשר לומר דמה שאמרה תורה כיון שהגיד כו' היינו משום דהוי רשע והתורה אמרה אל תשת ידך עם כו' ואע"ג דכשאמר איני יודע עובר על מצות ואם לא יגיד מ"מ חילוק הרבה יש בין לאו דלא תעשה למצות עשה ובין עובר בשב ואל תעשה ובין עובר בקו' עשה ועוד דאפשר שמי שרו' שלא להעי' חושב עבירה מה שאין כן מי שמעיד עדות שקר דלכ"ע ידעי' דעבירה גדולה היא וקרוב לזה מצאתי אח"כ בדברי הר"ן בפ' שבועת הדיינים אמנם נראה דעת תוס' סברי דכשאמרו בפני ב"ד שאינם יודעים שום עדות שוב אינם יכולים להעיד וכמ"ש בריש פ' הכונס על ברייתא דאמר רבי יהושע ד' דברים העושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים א' מהם היודע עדות לחברו ואינו מעיד ופריך בגמ' במאי עסקינן אילימא בב' תרי פשיטא דאורייתא הוא אם לא יגיד ונשא עונו וכתבו התוס' ודוקא בב"ד דכשאומר אין אנו יודעים להעיד שוב אינם יכולים להעיד דכיון שהגיד וכו' והיינו אם לא יגיד דקרא אבל חוץ לב"ד אין לחוש שיכול לחזור ולהעיד עכ"ל ועתה יש לראות מה קשה להו לתוס' ז"ל שאמרו כך ונראה שהמקשה להם כי איך אמרו בגמרא פשיטא שהרי הפה שאסר יכולה לחזור ולהתיר לומ' יודע אני להעיד לכן תירצו דמיירי שאמרו כן בב"ד שלא היו יודעים ואינם יכולים לחזור ולהעיד ואין תקנה לעדותן עוד וא"כ יש לראות אותם הסוברים דאעפ"י שאמרו אין אנו יודעים יכולים לחזור ולהעיד תקשי להו מאי קאמר בגמ' פשיטא כו' הרי יש תקנה כשיחזרו להעיד וגם אפי' מדיני שמים פטורים כיון שיש תקנה בדבר אלא שנראה שאין תקנה לחזור ולהעיד וכדברי התוס' ונר' בעיני דהא ודאי לא קשה כלל דמה שחייבי' העדים כשלא העידו מדיני שמים או מדיני אדם היינו כששהו עד שלא היה תקנה לבעל דין להשלים דינו כגון שמת הנתבע או התובע או שמת העד ששוב אין לו תקנה בזה הוא דפשי' אמנם לעולם אימא לך שכל זמן שיועיל העדות אינם עוברי' ואינ' חייבים לא בדיני אדם ולא בדיני שמים אם יחזרו ויעידו בזמן שיוכל הבעל דין להשי' דינו בעדותן עוד היה אפש' לומר לפי דעת האומרים שמה שאמרו שיכולים לחזור ולהעיד כשאמרו אין אנו יודעים בב"ד היינו כשנתנו טעם לדבריהם למה אמרו אין אנו יודעים מתחלה ואז אינם חייבי' כלום אמנם אם לא נתנו טעם לדבריהם אינם יכולי' לחזו' ולהעיד ונשארו עוברים בואם לא יגיד כו' ואע"ג דאיכא למ"ד דאפי' בלא נתינת טעם לדבריהם למה אמרו שאינ' יודעים מתחלה שא"ה יכולין לחזור ולהעיד יתיישב ההיא דפרק הכונס בתירוץ האחד. כלל הדברים אם אומר שאם העד או העדי' שחזרו בהם עתה כששאלו להם ולאחרים עמו אם היו יודעים מענין הגט ואמרו שלא היו יודעים לא היה זה בפני ב"ד אלא בפני אנשים ששאלו להם בהא ודאי אשה זו אשת איש גמורה לראשון ומותרת לו אם היה שלא קבלה קדושין מן השני בפני הבעל שאז היינו נכנסים בספק אחד אמנם אם כשאמרו שלא היו יודעים והיה זה העד ביניהם היה על פי שאלת ב"ד אז הדב' בספק כיון שיש מחלוקת בעדים שאמרו אין אנו יודעי' אם יכולים לחזור ולהעיד העדות שנתקבל בב"ד שבטל הגט הוי עדות גמורה והוי אשת הראשון ולא חלו קדושי שני כלל ולדעת האומרים שאינם יכולים לחזור ולהעיד נמצא שעדו' שהעידו אחר שאמרו שלא היו יודעים אינו כלום וחלו קדושי שני ומ"מ אסורה לו מספק ואין ספק כי לכל הפחות הוא ספק אשת איש ואסורה עד שיחזור הבע' הראשון ויגרשנ' וצריכה גט מזה ומזה להנשא לאחר ועם היות שאם יחזור הבעל הא' ויגרשנה היא מותר' לשני מ"מ אין כופין לראשון לגר' כיון שע"ד זה אסורה לו לעול' דאדרבא היה הדין נותן להעניש למס דר הגט כי ידוע כי כבר נהגו נתינת הגט של ש"מ שנותנים אותו באחד מב' פנים או בתנאי אם מתי כו' או אם רוצה להחמיר ושלא לתת גט בתנאי שמשביעין את האשה בכל חומרות ואלות התורה שתחזור עם בעלה אם יקו' ויתרפא מחוליו והוא שלא עשה כן ואדרבא נתן לה גט כריתות הורה מחשבתו הרעה שנתן עיניו בה והוכיח סופו על תחלתו ודמי זה להא דתנן החכם שאסר האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה והטע' שמא יאמרו אסרה כדי שישאנה הכא נמי זה המסדר הגט לא עשה שו' אופן מהפנים שאמרנו הורה מחשבתו הרעה. ואף ע"ג דקתני במתניתין מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד שבודאי אין אחרים חוטאים בשבילו מ"מ אפשר לחלק דשאני הכא דאיכא רגלים לדבר ועוד דבשלמ' במיאון וחליצה דא"א ביחיד דחליצה בעינן בג' ב"ד ומיאון לכתחלה ג' ושנים בדיעבד אמרינן שהם לא היו חוטאים בשביל זה שנשאה אמנם הגט שא' הוא מסדר ואין צריך ג' ולא שנים היה אפשר שאפי' היו שם שלשה ה"ל כמאן דליתנהו מ"מ אפי' את"ל דדמי למיאון מ"מ בנ"ד שרגלים הרבה לדבר ומוכחא מלתא טובא ודאי שהית ראוי לאוסרה עליו אפי' אם היתה מגורשת גמורה מן הא' כ"ש וק"ו עכשיו שצריכה גט על כל פנים מן הראשון שלא נכוף אותו שיגרשנה אם לא שתאסר היא הנאתה מן השני בכל חומרות התורה או יתן לה גט ע"מ דלא תנשא למקדש הזה השני כדי שיהיה גט כריתות אמנם כל זה אם אמר העד או העדים בפני ב"ד כששאלו אותו אם היה יודע בענין הגט והשיב לא אמנם אם לא היה כן אלא ששאלו אותו אנשים חוץ לב"ד הרי אשה זו מותרת לבעל ראשון כי אין בדבריו הראשו' והאחרו' כלום אמנם לשני לעולם אסורה עד שיחזור הבעל ויגרשנה מרצונה הגמור. עוד הוסיפו לומר שיש עדים מעידים שלא זזה ידם מן הש"מ כל אותו היום וראו שלא בטל ומטעם זה רצו להתיר אשה זאת לשני ואיברא שעדות כזה היה צריך חקירה ודרישה גדולה על ידי ב"ד מומחין גדולים בחכמה וביראת שמים כי מי הוא זה שאינו רואה כי דבר נקל היה לש"מ לבטל הגט ואפשר שלא שמעו אלו העדים כי רחוק הוא מן השכל מאד ששמרו את פיו כל היום וא"כ אין עדות של אלו ראיה ודמי להא דאמרי' בגמ' פרק ב' דכתובות ת"ר שנים אומרים נתקדשה ושנים לא נתקדשה כו' עד אמר רב אשי איפוך שנים שאומרים ראינו שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינו הרי זו לא תנשא ואם נשא תצא ופריך בגמ' פשיט' לא ראינו אינה ראיה ומשני לא צריכה דאיירי בחצר א' אם איתא דנתקדש' קלא אית לה למלתא קמ"ל דעבדי אינשי דמתקדשי בצנעא הא קמן מטעם דעבדי כו' אמרינן דלא ראינו אינה ראיה ואפי' בקדושין רוב העולם כשמקדשין קלא אית להו אפי' הכי לא חשבינן עדות לא ראינו ראיה כ"ש וק"ו בנדון כזה דאפשר דלא עבדי לבעל אלא בצנעא כי אינם רוצים להודיע לרבים מעשיהם ובפרט ש"מ שלא היה כחו כל כך חזק ובטל בפני השנים בלחש ולא שמעו אחרים ואפי' את"ל שאלו העדים יעידו על דבר רחוק כזה שיאמרו ששמרו את פיו וראו שלא בטל א"ה הוו תרי ותרי והעמד אשה על חזקתה ואינ' מגורשת @77[אחר ימים שכתבתי פסק זה מצאתי בנמוקי מהרר"י קארו נר"ו בא"ה עלה ק"ע עמוד א' תשו' להרשב"א על ענין כזה ב' שהעיד ובטל ושנים שהעידו לא בטל עוד העידו שהעדים שאמרו בטל לא היו שם וכתב דתרי ותרי ואינה יכולה להנשא דלא עדיף מב' אומרים נתגרשה כו' ונראה לע"ד דמשום דהתם מיירי בשלא נשאת עדיין לא אמ' אלא לא תנשא אבל פשיטא דאם נשאת תצא אם לא היה לאחד מעדים והיא ג"כ אומר' בריא:]@88 ואין לומר תרוייהו אגרושין קא מסהדי ואימא העמ' אשה בחזק' מגורשת שאלו אומרים לא בטל ואע"ג דאלו אומרים בטל הרי אמרי גרש והיה אפשר לטעות קצת מהא שכ' הרשב"א בתשו' סי' תתקע"ע על אחד שמכר קרק' והחזיק בקרקע בהלוקח ואמרו שנים תנאי היה שאם יחזור לו מעותיו יחזור לו השדה וב' אומרים מכירה החליט' היה בלי תנאי ופסק דהדין עם הלוקח מטעמא דלדברי כלם המכר יהיה מכר אלא שזה אומר תנאי היה כו' ה"נ אימא לדברי כלם גרש אלא שזה אומר ביטל העמד הגט על חזקתו ואימא לא ביטל דהא ודאי לא דמי כלל דבשלמ' התם החזיק הלוקח בקרקע וזה רוצה להוציא מכח תנאי אמרינן ארעא היכא דקאי תיקום כיון דלכ"ע זה הלוקח ירד בקרקע ברשות והרי ב' אומרים שלא היה תנאי בדבר אין דברי השנים מועילים להוציא אבל אשה זו עדיין לא הגיע לידה לעת שאלו אומ' שביטל ומעולם לא עמדה אשה זו בחזקת התר לאיש הזה השני לשנאמר העמד אשה זו בחזקת בעלה זה וק"ל כ"ש שאפי' שנשאת הדין היא שתצא ואם היה לו ולד ממנה הוי ספק ממזר וכמ"ש דין זה בפירוש רבינו ירוחם פ"ה חלק ג' וז"ל שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה לא תנשא ואם נשאת תצא ודוקא דקאמרי עכשיו גרשה דקאמרי' לה אם איתא דהכי הוא תראה גיטיך אבל אמרו לאחר זמן לא תנשא ואם נשאת לא תצא ודוקא שנשאת לאחד מעידיה והיא אומרת ג"כ בריא דלא קיימא עליה ולא עליו בספק אבל לא נשאת לאחד מעדיה או אפי' נשאת לא' מעדיה ולא אמרה היא בריא לי אם נשאת תצא. הרי לך בפירוש דאפי' נשאת בנ"ד תצא שהרי אפי' נניח שהעדים מעידים ששמרו פי הש"מ ולא בטל והשנים אמרי בטל הוו תרי ותרי ולדעת ר"ח ז"ל ואחרים שהסכימו לדעתו הוי ספק דאוריית' אם לא נשאת לא' מן העדים כדי שיהיה יכול לומר בריא לי וכן צריך שתאמר היא ג"כ בריא לי וכאן א"א שהאשה פשיטא שאינה יכולה לומר בריא לי שהרי היא היתה בכפר גם המסדר אשר נתן עיניו בה מן הנראה ודאי שאינו יכול לומר בריא לי ואפי' את"ל שגם הוא יאמר שהיה שם ושלא זז משם כל היום אפ"ה כיון שהיא אינה יכולה לומר בריא לי תצא כ"ש אם לא נשאת שלא תנשא ואוי לו ולרוע מזלו אם ישאנה אבל מה שהיה אפשר לצדד הדבר להתיר היה מן הצד שאמרנו למעלה אם העדים שהעידו שבטל הגט הש"מ העידו קודם בב"ד ע"י שאלה וחקירת ב"ד אם היו יודעים בביטול הגט ואמרו לא ידענו דאם היה הדבר כן היתה אשה זו בס' ספ' דהלכה כדברי התוס' שאמרו שאפי' כשאמרו לא ידענו אם חזרו אח"כ והעידו מקרי כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ועדות שהעידו אח"כ שביטל לא הוי עדות או הלכה כדברי האומ' שיכולים לחזור ולהעיד ובחזקת איסור הוי אשת איש גמורה ואת"ל שהלכה כדברי האומרים שאינו נקרא חוזר ומגיד כשאמרו לא ידענו אימא אכתי איכא ספק אחר אי נקטינן עדות זה או עדות האומרים לא ביטל והייתי יכול להאריך בזה וכמו שכתבתי פעמים אחרים. אמנם אוי לו על ההולך באיסור אשת איש על דרכים עקלקלות ולבקש לעייל פילא בקופא דמחטא כי ודאי בנ"ד ראוי לאסור אשה זו ואפי' אם נשאת היה אפשר לומר שתצא אחר שהביטול הוא דבר קל לעשות ועדות האומרים לא ביטל קשה מאד להאמין ששמרו פיו של ש"מ וכ"ש שאפי' הכי איכא למימר דהוי תרי ותרי כמו שכתבתי כלל הדברים שאני אומר שאם העדים כשאמרו שלא היו יודעים לא היה רק בפני אנשים בעלמא ואח"כ העידו בפני ב"ד שהשכיב מרע בטל הגט הרי זו א"א גמורה ומותרת כנ"ל ואפי' שחזר האחד מהם או שניהם יחד אין דבריהם האחרונים כלום ואם מה שאמרו העדים שלא היו יודעים היה עפ"י חקירת בית דין ובפני ב"ד אז הדבר ספק ואפי' שיש עדים שאומרים שהיו שם אותו היום וראו שלא בטל לא יצא הדבר מידי ספק וזה מן הטעם שכתבתי וגדולה מזו כתב רבינו ירוח' בנתיב הנז' על ההיא דשני' אומרים נתקדשה כו' הנ"ל וז"ל וכתבו המפרשים דמיירי כשנשאת לאחד מאותם שאומרים לא ראינוה שנתקדשה והיא אומרת שלא נתקדשה וטעמא דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא הא לאו הכי אם נשאת לא תצא אבל אם נשאת לאדם אחר אפי' דליכא טעמא דמקדשי בצנעא והוי ההכחשה א"כ הוי תרי ותרי ולא אמרינן העמד אשה בחזקת פנויה דאיתרע לה חזקה דרבנן כמו שכתבתי למעלה ואם נשאת תצא ונפקא מינה שאפי' היו במעמד אחד ונאמר דכולי האי לא עבדי אנשי דמקדשי בצנעא ונאמר דלא ראינוה הוי הכחשה כמ"ש למעלה מהרשב"א ז"ל אפי' הכי ס' אם נשאת תצא ידוע לכל מבין הבדל הגדול שיש בין ס' מגורשת לספק מקודשת דס' מגורשת הויא בחזק' א"א וספק מקודשת מן הדין ומן הסברא היה ראוי לומר דמותרת דבחזקת פנויה ומותרת קיימא וכמו שכתבתי זה פעמים בשם הר"ן ועם כל זה כ' דכשנשאת לאחר שאינו מן העדים אפי' שהעדים כלם היו במעמד אחד ואיכא למימר דכולי האי לא עבדי בצנעא ונאמר דלא ראינוה הוי הכחש' אפילו הכי אם נשאת תצא כ"ש וק"ו בנ"ד דאיכ' למימר העמד אשה בחזקת אשת איש שראוי להחמיר אפי' היו תרי ותרי מכחישים שוים וכ"ש וק"ו השתא דנ"ד כל בעל שכל יורה שעדות שלא בטל דחוק מאוד אפי' שנאמר שהיו במעמד א' כל היום ועוד שהיא אינה יכולה לומ' ברי לי כנ"ל גם הוא מן הנראה ודאי שאינו אומר שהיה שם כל היום ולא בטל ואפי' היה כן כיון שהיא אינה יכולה לומר בריא לי אסורה ואפי' נשאת תצא כ"ש השתא דעדיין לא נשאת וכ"ש למסדר הזה הכל כנ"ל שראוי לאוסרה ומי שמקל ראשו בדבר כזה לא חש לקמחי' ומ"מ היה ראוי והגון לעשות ב"ד לברר וללבן איך עברו תוכן הדברים ואמתתם אם העדים שהעידו שבטל הש"מ הגט אם היה שהעידו כן בפני בית דין קודם שאמרו בפני ב"ד שלא היו יודעים או אם אמרו שלא היו יודעים היה בפני ב"ד קודם שיעידו הבטול בפני ב"ד למען יתברר הדבר על בוריו ושומר נפשו ירחק מלהורות התר בדבר כי הוא קלות ראש גמור ועתיד ליתן הדין וצו' ישר' יצילנו מכל שגיאה גדולה וקטנה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון