שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/נז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלתם פה גוליפולי מת עשיר בתוך זמן העריכה והניח ד' בנים גדולים נושאים ונותנים בסחור' ורוצים להפטר מהעריכה כי אומרים כיון שמת אביהם במתים חפשי והם אינם חייבים לפרוע יותר על מה שהיו פורעים בחיי אביהם ויש הסכמה קדומה בקהל שכל יחיד שיפטר בתוך זמן העריכה חייבים יורשיו לפרוע המס המגיע לנכסיו והבנים טוענים על זה חדא שהסכמה זו לא נמצאת כתובה בספר ההסכמות מכלל שלא עמדה. ועוד שהרי אירע בב' או בג' בעלי ערך שמתו תוך זמן ולא פרעו יורשיהם. והק"ק טוענים אם לא נמצאת כתובה בספר לא הורע כחה מאחר שנודע שהיתה. ואם לא לקחו מס מנכסי אותם שמתו השנים היה הנוגע להם דבר מועט לא רצו להעמיס בו את יתומים קטנים והג' אע"פ שהיה עשיר לא הניח בן אלא בת בנו קטנה יורשת נחלה ופטורה ועוד כי היה החכם המרביץ תורה בק"ק וכבוד עשה לו במותו.
תשובה לטענה הראשונה שטוענים היורשים שאינם חייבים לפרוע יותר ממה שהיו פורעים עד עתה. ראיתי בזה דברי החכם השלם כמהר"י ן' עזרא ז"ל על מי שהיו לו מעות שפורעים מהם מס ונכנסו לרשות אחר כיון שנתנם במתנה או השיא בתו ונתנם לחתנו בנדוניא או שמת ונפלו ליד יורשיו כתב שורת הדין שכיון שממון זה היה ניכר מחוייב למס אין טענה למקבל מתנה ולא לחתן לפטור את עצמו. והתחיל מביא ראיות הא' מדברי הר"ן ז"ל בתשובותיו סי' י"א ראובן שהיה דר בגירונדה וכו' עד והטעם בזה שחיוב המסים לא רמי אקרקפתא דגברי כשאר חובות וכו' אבל חייוב המסים מוטל על הממון וכו' ועוד הביא ראיות מתשובות הרא"ש כלל פ"ו ולמד שממון המחויב במס שנכנס ביד האדם הפטור חייב לשלם כמו בעל הממון עצמו ולפי דבריו גם אם לוקח או מקבל מתנה זו פטור מהמסים כגון שהוא מעיר אחרת או מקהל אחר מחייבים ליה כמו בעל הממון עצמו. ואיני מודה לו בזה שכל שנתן במתנה לאחרים או השיא בתו ונתנם נכסים לחתנו ואין לו להתפרע ממנו אין לקהלות על מקבל מתנה או החתן כלום לא מבעיא במעות וחובות דליתנהו בעינייהו דלית בהו שעבודא אלא אפילו במטלטלין דאיתנהו בעינייהו וכתב ליה מטלטלין באגב אין להם על הלוקח כלום כשאר ב"ח דעבוד בהו תקנת השוק כדכתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל פ' והטור סי' ס'. ומ"ש הר"ן ז"ל שלדין הגמרא במעות או עסק דליתנהו בעינייהו אין למלוה על מקבל מתנ' כלום דמשמע הא איתנהו בעינייהו מצי אשתעויי דינא בהדיה היינו לדינא דגמרא כל היכא דכתב ליה מטלטלי באגב ונאמר שחיוב המסים שכבר באו וחל שעבודן כמלוה בשטר וכשעבודא דמי כדאמרינן דמהרקיהו דהני בטפסא דמלכא מנח ושעבוד המלך ממשמש וחל על כל דבר שיש עליו שעבוד וזה מדינא דגמרא אלא דמטעם מנהג תקנת השוק שכתב הרא"ש אפשר שישנו גם לענין המס ואפשר שלא תקנו ולאו נהגו בה תקנת השוק ומיהו במידי דליתנהו בעינייהו ולא משתעבד כגון חובות ומטבעות לא שייך בהו שעבודא כלל ומ"מ כתב ז"ל שלפי הנהג' הקהלות שנהג בגביית המסים שמי שמעותיו מחייבים בחובות הקהל ונתנם לאחר נכנס הזוכה תחת הבעלים אזלינן בתר מנהגא וזה דוקא בחובות שכבר נתחייבו בהם עשאו' כמלוה בשטר וכמטלטלין דאיתנהו אבל במסים שעדיין לא חל חיובן ליכא שעבודא ולא טרפי' מלוקח כלום ואפילו באלו החובות שכבר נשתעבדו ונתחייבו בהם אי לאו ממנהג הקהלות לא היו יכולים להוציא מידם הילכך במסים שעדיין לא חל חייובן אין על מקבל מתנה כלום ל"ש ליתנהו בעינייהו ול"ש דאיתנהו בעינייהו כגון מטלטלין לפי שקדם שעבודן לחייוב המס שאפילו אם קדם החייוב להם איכא למימר שיש בה משום תקנת השוק כשאר חובות דעלמא וליכא למימר דאלמוה לשעבודא דמלכא שלא עשו בה תקנת השוק שהרי אנו רואים מעשים בכל יום שאין מוציאין מטלטלים שמכר או נתן אפילו לפרעון המס שחייב כ"ש שלא יתחייב מכאן ולהבא.
ומה שהביא אח"כ שדבר זה תלוי בפלוגתא דרבוותא אי עקר המס תלוי אקרקפתא דגברי או דוקא על הממון מאותה תשובה להריטב"א הביאה הרב מהרי"ק ז"ל בח"מ סימן קס"ג שהרשב"א למד מאותה שאמרו בירושלמי גבי פוסק מעות לזון את בת אשתו מתה כבר מתה שהסכימו צבור עם אדם שאם שיפטרוהו ממס זמן קצוב כדי שיבא לדור אצלם או משום הנאה אחר' שעשה להם אם מת בנתים חייבים היורשים לפרוע מס על אותם נכסים והרא"ה ז"ל חולק בזה דשאני התם שהוא פטור נכסים ונתקבלו שכר ונפטרו נכסים ממס לכל אותו הזמן ע"כ ותלה מחלוקת בזה דלהרשב"א אקרקפתא דגברי מנח וכיון שמתחייבים יורשיו לשלם אבל לדעת הרא"ה הדבר תלוי על חיוב הנכסים וכבר נפטרו כל אותו הזמן ע"כ. ונ"ל שלעולם לא עלה על דעת הרא"ה ז"ל שהחיוב הוא על הנכסים ולא על החייב דאדרבא איהו אית ליה דין חייב ונכסיו דין ערב כדאמרינן בההוא דיינא דאחתיה לנכסיה דאמרינן דטעה דנכסוהי דאיניש אינון ערבין ליה ואין נפרעין מן הערב תחלה אלא שחלק לומר דלא דמי לההיא דנתחייב לזון את בת אשתו שהוא חיוב מחדש בהא אמרינן מתה כבר מתה כי לא נתחייב ליורשיה והיכי נילף מינה לפיטור באדם שבא לכאן ע"מ שיפטרוהו זמן קצוב הרי ממון זה לא נתחייב מעולם והיאך יתחייב מאיליו במיתתו וכיון שהיורשים פטורים מן המס או שדעתם לחזור לעירם אבל הם מתחייבים במס למה יהיו פטורים הו"ל כנכסי דאתו מעלמא ובסברא זו נחלקו ולכ"ע חיוב אגברא רמי וזה נראה פשוט שאם בתוך זמן העריכה נתן נכסים במתנה או השיא את בתו אין לקהלות על מקבל המתנה כלום אלא על הראשון.
אבל אם מת בתוך זמן העריכה דבר זה שנפשוט פרעון מיורשיו כל מה שנוגע לו עד סוף הזמן ולא מטעם שחיוב המס על הנכסים שלא מן השם הוא זה אלא שהחיוב עליו כשאר כל ב"ח ונפרעים מנכסיו לאחר מותו כדין כל מלוה בתוך זמנו דנפרעין אפילו מיתומים קטנים ואפילו היורשים פורעים מס במקום אחר או בעיר אחרת או שהם ת"ח דפטורים גובין מהם הדין פרעון חובת אביהם ואפי' לא ירשו אלא דבר מועט גובין עד כדי דמי המס. ולדברי מהר"י ן' עזרא ז"ל שהנכסים חייבים אין להם לפרוע אלא המס הנוגע לשיעור מה שירשו.
ומה שהביא מתשובת הרב מהר"ר שמואל די מדינא ז"ל בתשובותיו השייכות לח"מ סימן שס"ד שבמות האדם החייב ובניו מהפטורים שזכו בירושתם מבלי שיחוייבו לא הם ולא ממון הנכנס ברשותם כלל התם לא מיירי שמורישם חייב כלום מהמס אלא שכלה זמן עריכתו ועושים עתה עריכה מחדש ובאותה תשובה דשני אחים ומת אחד מהם בתוך זמן העריכה וטוען האח הנשאר כי במתים חפשי וכבר נפטר אחיו מן הפרעון והם תובעים ממנו שיפרע בעד אחיו הו"ל כנכסי דאתו מעלמא שאינו חייב לפרוע מס בעדם כפי ההסכמה שבתוך זמן העריכה יפרע הקצבה בין יעשיר בין יעני הא מלתא דתוואה הוא היאך יעלה על הדעת לפטרו לגמרי הואיל והנכסים ביד' ויבאו עליו הק"ק מב' צדדים אם אין קצבתנו עד זמן העריכה קצבה תפרע אתה שהרי העשרת ואם קצבתנו קצבה לעשר שנים בין יעלו בין ירדו תפרע בעד חוב אחיך שכבר נתחייב בעד כל העשר שנים וגברא רבה דאמר מילתא לא תחיכו עליה דודאי התם בפשיטות הוא טוען דבמתים חפשי ומי עשאם חפשים לנכסי החייב הואיל ונתחייב לזמן עשר שנים אפילו יעני הרי נעשה עריכת העשר שנים כמלוה ורשו ונפרעים ממנו ומהנכסים והרב ז"ל לא בא לבטל טענה זו אלא שאמר דמאחר שאפי' יעשיר אין יוסיף בעריכתו מה לי מתנה. ומהר"י בן עזרא חלק על רבו וחלק בין ירושה למציאה ואין לחלק ביניהם כלל דכך לי ירושה כמו מציאה אבל שם פשוט להם כי במתים חפשי שכך נהגו כי במות האדם ולא הניח אלא יתומים ואלמנה שאינן בני עריכה יעמיסו עריכתו על בני הקהל ועתה רוצים בני הקהל להעמיס על אחיו הואיל והוא בן ערך יקום על שם אחיו המת והאח טוען הואיל והמת נעשה חפשי אטו עלי דידי רמיא בהד' כ"ע אהיה נושא עמהם בעול ובזה דן הרב שמאחר שפקע חיובו של מת אין על אחיו חיוב יותר משאר בני הקהל ואם העשיר מעזבון אחיו מזלו גרם אבל במקום שאין מנהג זה פשוט אלא נפרעים מיורשיו ומאלמנתו עד זמן העריכה מדין שעבוד נכסים גם מבנים אלו שהם בכלל ערכין נפרעים מהם חובת אביהם מן הדין.
ומה גם לפי התקנה וההסכמה קדומה שיתפרעו מיורשיו עד תשלום זמן העריכה ומה שטוענים הבנים שאם היתה לשעבר כבר נתבטלה שהרי מצינו ב' או ג' בעלי ערך שמתו ולא פרעו יורשיהם תוך זמן העריכה זה עשרים שנה על זה טען החכם השלם כמהר"ר מאיר נר"ו ב' טענות הא' דבשנים או בג' לא מיקרי מנהג קבוע ללכת אחריו כדכתב הריב"ש סימן תע"א על פיטור החזן מהמס ועוד שאם שמענו ביתומים קטנים שוותרו אצלם דלאו בני מחילה נינהו כלום שמענו בגדולים עשירים בעלי ערך איברא שאם היורשים באים להוכיח משם שנתבטלה ההסכמה שהרי לא נהגו בה אין צריך שיהיה מנהג קבוע כי הם אינם באים להפטר מחמת המנהג אלא באים להוכיח שאין לחייבים מחמת ההסכמה ובתרי או ג' הויא חזקה שבטלוה כ"ש אם לא היה אדם שמת בעשרים שנה אלא שיש מהם הוכחה שלא נהגו ההסכמה כלל ואפילו אם היו יתומים קטנים הואיל ואף הם בכלל ההסכמה יש מהם ראיה שלא נתקיימה. אלא שהכל שב על שרש הדין דכיון דמן הדין החיוב של עשר שנים מגבי' מינה ומגלימא דאכתפיה ונפרעים מנכסי עזבונו אחריו אעפ"י שנפלו לפני יורשים של עיר אחרת דלא שייך בגוונא דהכא מטעם זה חייבים היורשים ואם באים להסתייע מתורת מנהג שנהגו שלא להפרע מהיורשים בזה ודאי אין ראיה משלשה אלה שמתו שייקבע מנהג על ידיהם כ"ש אם היו יתומים קטנים. ומהג' שהוא החכם השלם המרביץ תורה אילו היו היורשים גדולים אעפ"י שבחייו היה פטור מדין ת"ח יורשיו שאינם בני תורה חייבים אם לא שהם בעלי ערך שכבר נקצץ עמהם בין יעלו בין ירדו והו"ל כהעשירו מאליהם אבל מאחר שיורשיו לאו בני חיובא נינהו אלא יתומה בת בתו שאין עליה חיוב כלל פטורה כי גם מחמת מורישה אין עליה חיוב דפטור היה. ושלו' הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |