שו"ת מהרי"ט/א/קח

שו"ת מהרי"ט ‏ א קח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ועל מה שערער עוד שמעון כנגד ראובן על בית הכס' שהיה לראובן סמוך לו קודם השרפה וטען שבתחילה לא היה לו אלא בית הכסא אחד ועכשיו סמך לו בית הכס' אחר בעליה של מעלה והריח רע קרוב לו יותר ממה שהיה בתחילה ועוד טען דאפי' הב"ה הראשון אינו מתרצה בו דריח רע דב"ה אין לו חזקה ועוד ערער על הביב של ב"ה יוצא ממנו שהוא שופך לתוך הביב שלו בחצר ועכשיו רצונו שיעבור הביב דרך חצרו ולא שיתערב עם שלו.

תשובה זו שאמרו בפרק לא יחפור דב"ה לית חזקה כבר תרגמה רבינו תם ז"ל קוטרא דכבשן שהוא גדול אבל קוטרא דעלמא הוי חזקה וב"ה נמי לא אמרן אלא כעין בתי כסאות שלהם שהיו מגולים על גבי קרקע אבל שלנו שהם מכוסים בחפירות יש להם חזקה ורבינו ירוחם כתב על זה הרמב"ם ז"ל לא חלק אלא כל דבר שריחו רע וכן עיקר עד כאן. ואין ראיה ממה שהזכיר הרמב"ם ז"ל דין התלמוד ולא פירש שאנו רואין שכל הפוסקים האחרונים הסכימו כר"ת ז"ל. והרב מהר"ש הכהן ז"ל כ' בתשובותיו על מה שצדד לומר הרב מהר"י ן' לב ז"ל דלגבי ריח רע לא מפלגינן בין תדיר לשאינו תדיר דבכלהו אין להם חזקה שמדברי הרמ"ה לא מוכח כן וכן דעת מהר"י קארו ואף הר' ז"ל לא אמרה אלא כמסתפק ולא להלכה ולא למעשה ועוד אני אומר דבהני דידן שיש להם מחילות תחת הקרקע ויוצאין דרך הביבין חוץ לעיר בהני ודאי לא הדר ריחא לצאת דרך פתחן שהטומאה יוצאה דרך שוליה וכל שכן בנדון דידן שבתי הכסאות כנוסין בבתים שלהם וכות' המפסיק ביניהם עולה עד למעלה מהחלונות של ראובן והכותל רחוק מן החלונות יותר מארבע אמות לא דינא ולא דיינא. וכתב הרב רבי' יוסף הלוי ז"ל הא דקוטרא וב"ה לית להו חזקה הני מילי דעביד להו מזיק ברשותיה דנפשיה ואזל מנייהו קוטרא וריח רע לביתא דחבריה אבל אי עביד ב"ה ברשותיה דחבריה אי נמי דעבד ב"ה ברשותא דנפשיה ועוקה דיליה אזיל לביתא דחבריה כיון דבגופה דארעא מחזיק אית ליה חזקה וכי טען דזבנא מיניה נאמן בשבועה ואין לומר נהי דחזקה עם טענה בעינן אבל הכא ראובן זה לוקח הוא ואי מוכר הוה קמן הוה טען מייתי עדים שרשות היה לי במקום הזה ונתן לי רשות בפירוש להעביר השופכים דרך החצר אף עכשיו נטעון ללוקח הא ליתא דלוקח גופיה אי אמר הכי לא היה נאמן אם לא שיביא ראיה בעדים לדבריו והיכי טענינן ללוקח שיהא נאמן בלא ראיה. ואע"פ שהרב מה"רר שלמה הכהן ז"ל התפלא על הרב מהרר"י ן' לב שכתב באותה תשובה דלא אמרינן טענינן ללוקח אלא היכא דלוק' היה נאמן בטענתו בלא ראיה וכתב שהוא דין מחודש צריך לעמוד עליו. ואני נוראות נפלאתי וכי בזו פרכס אדם בה מעולם דודאי לא טענינן ליה ליורש וללוקח אלא מאי דמצי אבוהון למטען להחזיק מה שהוא בחזקתו אבל מה שאינו בחזקתו שהרי הוא צריך לעדים ולראיה היכי טענינן להו ובפרק חזקת אפסקא דאין חזקה לאיש בנכסי אשתו בשמעתא דאחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמי רב אמר עליו להביא ראיה שמואל אמר על האחין להביא ראיה ואמר שמואל מודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה. מתקיף לה רב פפא כלום טענינן ליתמי מאי דלא מצי אבוהון למטען והא רבא אפיק זוזא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בלא ראיה בדברים העשויין להשכיר ולהשאיל אלמא פסיקא ליה לתלמודא דלא מצינן למטען ליתמי מאי דאבוהון הוה צריך ראיה ושם כתב התוספות דשמואל דאמר הכי לאו דסבירא ליה דטענינן להו דאי אבוהון הוה קיים הוה מייתי ראיה דלעיל פריך דאי הוה אתי בטענתה דאבוהון אפילו הנך נמי משמע דפשיטא ליה דבן אומן ובן אריס דאתי בטענתא דאבוהון אין להם חזקה וכו' וכתבו התוספות דדוקא הכא אמר דעל האחין להביא ראיה אם מת משום דאונות ושטרות יוצאות על שמו דמוכחא מילתא דשלו הם אלא דדחינן כיון שהיה יכול להביא עדים דמסתמא היה מעיד עדים על כך מחייבינן ליה להביא ראיה עכשיו שמת על האחין להביא ראיה ולפי דרכך אתה למד שאף על פי שזה ראובן לוקח הוא לא טענינן ליה שאם היה הלוקח כאן היה מביא עדים או ראיה.

ונראה בעיני דמה שהצריך הר"י הלוי ז"ל שיטעון דזבנה מיניה והצריכו שבועה עליו זהו כשבא להחזיק בגוף הקרקע שנכנס לתוכה בטענה שקנאה ממנו אבל אם אינו בא להחזיק בגוף הקרקע אלא בנזק לבד או בדרך המים שעוברי' דרך חצרו אין צריך טענת מכירה או מתנ' לזה שהרי הסכימו הגאונים ז"ל שחזקת הזיזין והמרזב והמזחיל' ונטפי ושפכי שאינו גזל גוף הקרקע אין חזקתן שלש שנים אלא מכי הוברר נזקיה ושתק ומחל שלא אמרו ג' שנים אלא משום דעד ג' שנים מזדהר איניש בשטריה טפי לא וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ז ובפ' י"א בה' שכנים וכן הסכים הרשב"א ז"ל בתשובה בשם רבותיו וכן העלה הריב"ש בתשו' ואמר אע"פ שרבותי' הצרפתים ואחרים חולקים ומצריכין חזקת ג' שנים לגאונים שומעין עכ"ל. ובתשובת הגאון שהביא הטור סימן קנ"ד רמז ל"ח בשני אחין שחלקו והעביר הפנימי על החיצון אמת המים והחיצון היה עכשיו מערער ולא הניח אמת המים לעבור והשיב הגאון כיון שהעביר ושתק ולא מחה מחל לו והוי חזקה לאלתר ומה שטען שלא הניחו לעבור אלא דרך שאלה אינה טענה אלא סתמא כיון ששתק מחל מעתה בנדון דידן אי מטעם ריח רע לא מצי מעכב כיון דמכוסין גם מטעם הביב העובר בחצר השותפין אינו יכול לעכב דלאלתר הויא ליה חזקה שיעברו המים בחצרו כיון דברשותו עשה וידע ושתק אם לא שכשירצה לחפור בחצירו לעשות בור שיח ומערה מבטל חזקתו וכאן שהוא חצר משותף ויש לראובן גם הוא חלק בו לא מצי עביד הכי כיון דאין בו דין חלוקה. ובר מן דין אף כאן יש לדון מאותו הטעם שכתבתי אצל החלון דכל חזקה זו שהוא מחזיק בה בטענה דשמא כך היה לעולם ביד הלוקח הראשון ולעולם היו שניהם משתמשים כן באותו הביב מדשתק ליה אודויי אודי ליה שהיה לו זכות לקלח את מימיו דרך שם כמו שכתבתי לעיל. אבל בית הכסא של מעלה שרוצים לעשות פשיט' שאם יש לשמעון שכנו הזה ריח רע אע"פ שאינו תדיר ואע"פ שהוא דבר מועט יכול למחות לכתחיל' בידו אם ישנו לריח רע ירחיק או ירבה במחיצות עד שיסתלק לגמרי אבל מאחר שיש עדים שהיו בתי כסאות שם קודם השריפה ביד בעלים הראשונים לא נשאר לשמעון שום טענה דאפילו למאן דאמר קוטרא וב"ה אפילו קנין לא מהני בהו היינו היכא שהדבר ברי שסמך באיסור אבל הכא אני אומר שבתי כסאות של ראובן קדמו לבתי שמעון ובהתר סמך דטענינן ללוקח כדדייקינן מלקח חצר ובו זיזין וגזוטראות הרי זה בחזקתה אף על גב דהתם לא שייך טענת מכירה ומחילה בר"ה דמאן פייס ומאן מחיל מכל מקום טענינן ליה דמתחל' תחת הזיזין רשות שלו הי' ולתוך שלו כנס.

ועל הבליטה שהוציא ראובן מקרקע עלייתו על החצר המשותף בטפח ומחצה על אורך שלש אמות והולך וכלה עד כאצבע והביא ראובן ראיה שהיה לו למוכר בעל הקרקע זיז יוצא לאויר החצר כאמה או אמה וחצי ועכשיו לא הוציא זיז לחצר כחצי אמה.

תשובה אם יש מן הבליטה הזאת כלפי כותל שמעון שהחלונות פתוחות בו יותר מד' אמות שלא יאפיל אין שמעון יכול לעכב עליו משני טעמים חדא דכיון שהיה לו זכות להוציא לחצר כאמה או אמה וחצי נמצא שכל מה שהוציא לתוך שלו הוציא ועוד אפילו לא היו לו אותו זכות כיון דמה שהוציא הוא למעלה מסוס ורוכבו ואין בני המבוי מעכבין עליו וכופין אותו על מידת סדום והטור סי' תי"ז כתב אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה אא"כ הוא למעלה מגמל ורוכבו אבל במבוי יכול להוציא מדע' בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלי' ע"כ פי' דבמבוי אפי' למט' מגמל ורוכבו מקום שמזיק יכול להוציא מדעת בני המבוי דאילו בר"ה מאן פייס ומאן מחיל. אבל למעלה מגמל ורוכבו או מסוס ורוכבו במקום שאין גמלים מצויין אחד מבוי ואחד ר"ה לא מצי מעכב וכן מוכח להדיא מתשובת הרא"ש כלל ק' סימן ח' וכן כתב הטור סימן קנ"ה רמז ל"ט כתב הרמ"ה זיז למעלה מגמל ורוכבו לא מצי לעכב ל"ש ר"ה ול"ש מבוי.

ומה שערער ראובן והעיד עדים שהיה לו קודם השריפה בקרקע העליה העליונה גזוזטרא יוצאת על החצר שיהיה מקומה עכשיו בגגה של עליות שמעון שנבנית על חלל החצר אצל הפתח.

תשובה אע"פ שאנו טוענים לשמעון על אותה העליה שהיא בנויה על חלל חצר המשות' שקנ' ולקח כל זכות המקו' מיד הבעלי' מאח' שהוא יורש מכל מקום אין אנו טוענין לו אלא להחזיק מה שהוא בידו ומה שבנה אבל למעלה באויר הגג אינו מוחזק בידו שאפי' היה לוקח לפנינו ומכר לו העלי' או מקום העליה אי לא כתב ליה עומקא ורומא אין האויר שעל גב הגג מכור א"כ השתא דטענינן ליה ליורש שקנה לא טענינן אלא מה שהוא מוחזק בו ומאי דמצי אבוהון למטען דאי אבוהון הוה קיים והיה אומר קניתי מתהומה דארעא עד רום רקיע כל שלא החזיק ברום הגג וידענו שהי' לו לראובן זכות שם לא הפסיד זכותו במה שהחזיק בבית ועוד מטעם אחר אין שמעון יכול לבנות על גג העלי' שלו מאחר שיש לראובן זכות פתיחת חלונות והוצאת גזוזטראות שם וצריך להרחיק ד' אמות שלא יאפיל עליו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף