שו"ת מהרי"ט/א/פז

שו"ת מהרי"ט ‏ א פז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מחיצה גבוה עשויה מאריח חצי לבנה בין צפון לדרום המפסקת בין שתי החצרות חצר של צד מערב וחצר בית הכנסת ובית הכנסת במערב החצר וחצר ראובן לצד מזרח המחיצ' הנז' ובהמשך הזמן בנו בני הבית הכנסת בית קטנה אצל המחיצה הזאת אשר הבית הנ"ז גובהו היה מגיע עד חצי המחיצה הזאת וקרויו היה מצפון לדרום. גם בנו בצד המחיצה הנז' סולם אבנים לעלות על גג הבית הנז' ומשם לגג בית הכנסת ומשם לעליה א' הבנויה על חצי בית הכנסת לצד מערב ובהמשך הזמן הכניסו בני הבית הכנסת הבית הקטנ' הזאת בתוך הבית הכנסת והמחיצה הנז' היתה מעמודים גבוהים ובנוי בין עמוד לעמוד כחצי לבינה ולמעלה במקום שלא יש בו היזק ראיה היה פרוץ בין עמוד לעמוד אשר יש במדינה ההיא כמה מחיצות עשויות על דרך זה. ומי יודע אם מרוב הימים נפלו הלבנים ונפרץ למעלה בין עמוד לעמוד וכי לא היה בפרצה לא היזק ראיה ולא תועלת לא שתו אליה לב. ועתה בני הבית הכנסת הגביהו הב"ה שיעור הבית והעלי' שיגיע התקרה עד ראשי העמודים והרחיבו הב"ה עד שנמצא עתה הפרוץ שבין עמוד לעמוד חלונות המשמשים אורה לב"ה ובני חצר ראובן מעכבים עליהם ומתרעמי' כי עתה שהחלונות משמשים אורה לב"ה מפסידים להם בחצר' אם ירצו לבנות אצל המחיצה שצריך הרחקת ארבע אמות כדין. עוד מתרעמים כי בנו ביד חזקה בצד המחיצה הנזכר עליה אחד ועשו אותה ב"ה של נשים מגעת עד החלונות הללו אשר הנשים הבאות להתפלל מסתכלות בחצר ראובן ויש בו היזק ראיה ומלבד זה פרצה קורא לגנב אשר יוכל בנקל לרדת דרך החלונות לתוך חצר ראובן. גם טועני' בני חצר ראובן כי למטה במחיצה הנז' היו שתי חלונות קטנים אשר ראשו של אדם נכנס בו והילדים ההולכים לבית הספר יוצאים ונכנסים בו ומה גם כשיש איזה מת בחצר ראובן מוציאין אותו דרך שם ופורצים במקום אלו שני החלונות כדי להוציאו ואח"כ חוזרים ובונים ומניחים שיעור שני חלונות הנזכר ובזה החזיקו מימי אבותם ואין פוצה פה ומצפצף. ועתה מהרחבה הזאת של ב"ה באים לסתום ולבטל זכותם. גם אנשי בית הכנסת רוצים לפתוח חלונות לצד דרום של ב"ה אשר גם שם נמשך חצר ראובן הנז"ל והחלונות הללו בהוה יבאו על גג אחד מבתי בני חצר ראובן הנז' ואין בהם היזק ראיה אמנם מעכבים על ידם כי היום או למחר ירצה להגביה גג ביתם או לבנות עליה על גבה גם יורנו רבותי' אם אחד מבני חצר ראובן מוותר ומוחל חלקו ושאר בני החצר מעכבים על ידו מה דינו. ומה גם כי יש בהם יתום קטן שיש לו חלק בחצר אי מחילת הגדולים הויא מחילה או לא. גם יורנו רבותינו אם בני חצר ראובן כולם או קצתם אוסרים הנאת תשמישם לבני הכנסת אם יכולין בני הכנסת לזון עיניהם מפתיחת החלונות או לא גם יורנו אם הדין יחייב סתימת החלונות ואנשי ב"ה יחזיקו במעוזם אם עוברים בכל יום על לאו דלא תסיג גם יורונו רבותי' אם חכם אחד מחכמי העיר נידה לאחד מעם הארץ שהתריז כנגדו וזלזל בכבודו אם חייבים שאר חכמי העיר ובני העיר לנהוג בו כמנודה ואם רשאי חכם אחד מבני העיר להתיר נידויו בלי רשות ובלי פיוס החכם המנדה ושכרו כפול מן השמים.

תשובה מה שבנו בני העיר כותל ב"ה אצל חצר ראובן ושיירו בכותל חלונות גבוהות פתוחות לחצר שלא כדין עשו כן משני טעמים הראשון מפני שגורמים להפסיד לראובן ד' אמות בחצרו כשירצה לבנות כמ"ש בשאלה לדברי האומרי' שכל כיוצא בזה נקרא חזקה כמו שנפרש ועוד מטעם היזק ראיה ואע"פ שהחלונות גבוהות יותר מארבע וגם כי לא חדשו דבר שהרי מתחילה היה מקום חלונות אלו פרוץ מ"מ יש לראובן למחות כדרבי אלעא דאמר ליה מייתית שרשיפה ומסתכלת בי כדאמרינן בפרק חזקת אפיסקא דחלון ומה שחדשו הוא שמתחילה היה חצר שאינה תשמיש קבע ועכשיו נעשה בית ולחצר כבר שיערו חכמים בכותל ד' אמות כדתנן כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ד' אמות מד' אמות ולמעלה אין מחייבין אותו לבנות אבל אם עשאו זה לחצירו בית דירה דהוי תשמיש קבע ביום ובלילה אז ודאי בעל החצר יכול למחות דמתוך שיש לזה ישיבת קבע בביתו איכא למיחש למייתית שרשיפא דאמרינן בגמ' וראיה מדאמרי' בס"פ חזקת אמתניתין דלא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין אמרינן בגמרא לחצר השותפין אצטריכא ליה דא"ל סוף סוף קבעית לאצטנועי מינאי בחצר קמ"ל דא"ל עד האידנא בחצר הוה בעינא לאצטנועי מינך השתא אפילו בבית בעינא לאצטנועי מינך פי' התוספות אף כשאתה בבית אני צרי' להזהר ממך אלמא דתשמי' הבית תדירה היא יותר מן החצר ואין חזקת החצר מועלת כשעשאו בית גם במה שעשו ב"ה של נשים מגיע עד חצרו של ראובן בענין שהנשים הצובאות באות להשגיח מן החלונות לתוך חצרו של ראובן אף בזה אינו כדין מטעם היזק ראיה. וגם אותה הטענה שטוען ראובן שפרצה קורא לגנב טענה טובה היא ולא אמרי' גרמא בעלמא היא כיון שבשעה שסומך ועושה הבנין אינו אלא לאחר מכאן וקי"ל כרבי יוסי דכל כה"ג על הניזק להרחיק את עצמו מ"מ מודה רבי יוסי בגירי דידיה וכאותה ששנינו בפ' לא יחפור ואת הסולם מן השובך ד' אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה ואמרי' זמנין דבהדי דזקפה לה קפצה כלו' דמשעה שנעשה יש בו גרמת נזיקין הילכך גירי דידיה הוא וגרמא בניזקין אסור ואף כאן משעה שבנו וסמכו לחצרו של ראובן גרמו לרגל מועדת שתעבור בתוך החצר וכדאמרי' נמי גבי הנהו תאלי דרב יוסף דהוו אתו אומני יתבי תותיהו ואתו עורבים אוכלי דמא וכו' דאמר רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא אע"ג דאחזק דגרמא בניזקין אסור גם במה שרוצים בני ב"ה לפתוח חלונות על גגו של ראובן לצד דרום וראובן מוחה הדין עמו ואע"פ שנחלק הרא"ש על הראשונים נוחי נפש ואמר שכל שאין כאן היזק לפי שעה אינו יכול למחות שהרי אינה חזקה שהוא יכול לומר לו כל זמן שלא היית מזיקני הייתי שותק דזה נהנה וזה אינו חסר וכיון שאין לו חזקה אינו יכול למחות כבר העלו האחרונים ז"ל כדברי הראשונים וז"ל דאדרבה יש לו חזקה ומדיש לו חזקה יכול למחות כמ"ש הריב"ש ז"ל בתשובותיו.

אבל במה שטוען ראובן שבאותו הכותל היו שתי חלונות קטני' שהנערי' נכנסים דרך שם וגם לפעמים היו מוציאין המתים משם שפורצים וחוזרים ובונים ובדבר הזה החזיקו ולא היה פוצה פה ומצפצף נראה מדבריו שמטעם חזקה הוא בא ובזה אין הדין עמו ולא מבעיא בהוצאת המתים דכל תשמיש שאינו קבוע אין לו חזקה ומאחר שפורצים חוזרים ובונים לא מיחו לשעתן אבל יכולים היו למחות לאחר זמן אלא אפיל חלונות הקטנים שהיו תדירים שם ומשמשים לתינוקו' כניסה ויציאה כיון שמטעם חזקה הוא בא אינה חזקה שאין מחזיקים בשל רבים ואם ממה שלא מיחו באותם החלונות כיון דרבים נינהו סמכי אהדדי ולא מיחו כדאמרינן קדרה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא אבל הכא צריך שתהיה טענה עם חזקתו ושיאמר החזקתי ברשות שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר שיש בידם למכור ולמחול וכל דלא אמר הכי הו"ל חזקה שאין עמה טענה ומיהו אם הוא אומר שמימו' אבותיו היו כן זו היא ששלינו והבא משום ירושה אינו צריך טענה ואפילו בשל רבים אין טענינן ליורש שפתיחת אותם החלונות היתה ברשות טובי העיר במעמד אנשי העיר וראיה מדאמרינן בפרק לא יחפור אפסקא דלקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו' הא' תנינא לקח חציה ובה זיזין וגזווטראו' הרי זו בחזקת ומשני אי אשמועי' הכא כיון דיחיד הוא אימו' פיוסיה פייסיה א"נ אחולי אחיל גבי' אבל רבים מאן פייס ומאן שביק אימא לא צריכא אלמ' אע"ג דאיכא למימר הכי יש לו חזקה בהוצא' זיזין וגוזטראות ואנן טעני' ללוקח שמחלו לו ז' טובי העיר נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף