שו"ת מהרי"ט/א/לה

שו"ת מהרי"ט ‏ א לה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנת השנ"ה:

להחכם השלם הרב כמהור"ר משה גלאנטי נר"ו.

שאלה על ראובן ששלח גט לאשתו אשר בטריפולי על ידי שליח ולא רצה הבעל ששליח זה יתננה לה לפי שתתבייש האשה ממנו ואמר לו שיעשה הוא שם שליח את פלוני שהוא קרובה ומיודעה ונתקשה מר בענין דכיון שאין בדבר זה שום שליחות ומעשה קוף בעלמא הוא דעבד לא מהימן מתקנתא דרבנן שיהא השליח נאמן לומר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מצא מקום להכשרו אלא שיכתבו ב"ד כתב מעשה ב"ד שנכתב ונחתם בפניהם לשמה ואני בעניותי לא ירדתי לסוף דעתו שאם הבעל עשאו שליח על הגט וימסרנו בב"ד ויאמר בפני נכתב ובפני נחת' וימנה הוא השליח האחר למה לא יהא נאמן דהא אמרי' דסתם ספרי דדייני מגמר גמירי וכן לענין קיום עדים החתומים על השטר כמו שנחקר' עדותם בב"ד דמי ורבנן הוא דאצרוך המנוהו רבנן בדרבנן משום עיגונא דאיתתא וליכא למיחש דשמא אתי בעל ומערער דכיון דאמר מר בפני כמה נתנו לה וכו' מעיקרא מידק דייק הכא נמי כיון שהוא יודע שצריך שיאמר בפני ב"ד בפני נכתב ובפני נחתם מעיקרא מידק דייק וכי היכי דאמרינן בפרק התקבל גבי בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין דאמר רב חסדא שליש נאמן דהא הימניה פי' שהרי האמינו הבעל כשמסרו לידו אע"פ שאומר שלא מסרו לשם גירושין הכא נמי נאמר לענין שיהא נאמן לומר בפני נכתב ובפני נחתם דהא הימניה שמסרו לידו אע"ג שלא עשאו שליח לגירושין וראיה מדאמרינן בפרק כל הגט ההוא גברא דשדר גיטא לדביתהו ואמר שליח לא ידענא לה אמר ליה הביא לאבא בר מניומי וכו' אתא ולא אשכח לאבא בר מניומי אשכחיה לר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ויתיב רב ספרא גבייהו אמרו ליה מסור מילך קמן פי' שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם וכי אתי אבא בר מניומי ניתביה ליה אמר להו רב ספרא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא איכסיף וכו' משמע מתו' אותה שמועה שאילו אבא בר מניומי היה שם שפי' דמי והיה יכול זה השליח לומר בפני נכתב בב"ד אע"ג דשליח שלא ניתן לגירושין הוא ולא קשיא ליה לרב ספרא אלא לפי שאבא לית' הכא אין שליח זה יכול למסרו בב"ד שיעשו הם שליח דשליח שלא ניתן לגירושין אינו עושה שליח וכמו שכתבו התוספות וכך הוא לשון רש"י ז"ל והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא הילכך לאו במקום בעל קאי למסרו ליד אחר וכלשון הזה כתב הרי"ף ז"ל וכן הלכתא דשליח שלא נתן לגירושין אינו עושה שלי' משמע אבל לומר בפ"נ בפני נחתם יכול הוא לומר ומהימן מתקנתא דרבנן וכן מוכ' להדיא מדברי הרשב"א ז"ל שם דלא הוזכר שליח שלא נתן לגירושין אלא לענין שאינו יכול לעשות שלי' אחר ועוד ראיה ברור' מדאמרי' סוף פרק שני דגיטין גבי הא דתנן אף האשה עצמה כשרה להביא את גיטה ובלבד שתאמר בפני נכתב ובפני נחתם ומקשינן בגמרא אשה מכי מטי גיטה לידה מגרשה מיד ומסיק תלמודא כגון דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית להתם אימא קמי ביה דינא בפני נכתב ובפני נחתם ומשוי ביה דינא שליח וניתביה ניהלך הרי לך בהדיא דאע"ג דשליחות דאשה זו לאו שליחות דגירושין הוא נאמנת לומר בפני נכתב ובפני נחתם תקנתא דרבנן הכא נמי לא שנא.

ומה שהביא מר ראיה לדבריו ממה שכתב הרב מהרי"ק בסימן קמ"ב בשם תשובת הרב שמעון בר צמח ז"ל על אשה שנתגרשה בגט ששלח לה בעלה על ידי איש שיתנ' ביד שלוחו דלא מצי למימר בפני נכתב דמעשה קוף בעלמא הוא דעבד ולא שליח הוא אינו יכול לומר בפני נכתב שאמר שכן היה הלכה למעשה בזמן רבותיו ולא דמי לאשה עצמה דכיון שנתן לה רשות לעשות כל שליח שתרצה הרי היא כשלוחו של בעל אין משם ראיה שהרי מדברי הרי"ף ז"ל והתוספות ורש"י והרשב"א והרא"ש מוכח שלא הוזכר שליח שלא נתן לגירושין אלא לענין דלא מצי משוי שליח אחר חוץ מאותו שאמר לו הבעל אבל לענין שיהא נאמן לומר בפני נכתב מה לי ניתן לגירושין או לא ניתן כיון דמ"מ שליח הולכה הוא והוא יעשה שליח אחר ומאי מעשה קוף בעלמא דקאמר כיון שאף השליח האחר אינו נעש' שליח אלא מכחו של זה שליח גמור הוא ולא גרע מגברא דאתי מחמתיה אבל דברי הרב רבי דוראן ז"ל אינם אלא במי שעשה כבר שליח שם ושלחן לו על ידי זה האיש שכן כתב שיתנהו ביד שלוחו נמצא דזה האיש אין לו תור' שליחות כלל ומעשה קוף בעלמא הוא דעבד ששליח הגט כבר נעשה על פי הבעל כמו שהוכיח הרא"ש ז"ל בתשובה כלל י"ח סי' י"ג שיוכל לשלוח ע"י נכרי אע"ג דאין בו תורת שליחות דמעשה קוף הוא דקעביד וכן כתב הר"ן ז"ל משמיה דגאון ואפילו אמר לו שהוא עושה שליח להגיעו לידו אין שם תורת שליחות כיון שהגט עצמו כבר נעשה מעכשיו שליח עליו את האיש ההוא אשר שם תדע דתנן בפרק בכל מערבין השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב ועוד אמרינן בגמרא נתנו לפיל והוליכו לקוף והוליכו אם אמ' לאחר לקבלו הימנו הרי זו עירוב וזו היא ראיה מפורשת לדברי הרא"ש ז"ל שבכלל י"ח ולדברי הגאון שכל שכבר עשה שליח כשר זה שמגיעו לידו אין עליו תורת שליחות כלל ובענין זה הוא נדון של הרב רבי' דוראן ז"ל ובפרק בתרא דמעילה תנן שלח ביד חש"ו בזמן שעשו שליחותן בעל הבית מעל לא עשו שליחותן חנווני מעל ופרכינן בגמרא והא לאו בני שליחות נינהו ומשני ר' יוחנן כאותה ששנינו נתנו על גבי הקוף והוליכו על גבי הפיל כו' ואמר לאדם לקבלו הימנו הרי זה עירוב ופרשו התוספות התם מיירי שאמר לאדם לקבלו מעל גבי הקוף והקשו דא"כ לא מייתי התם מידי לענין מעילה כיון דבן דעת הניחו לכך נראה דמיירי בעומד ורואהו שהפיל הניח הפת במקום הנחת עירוב ואמר תקני לי פת אלמא דמתעבד שליחותי' אע"ג דשלי' דהיינו הפיל לאו בר דעת הכי נמי חרש דמעילה אתעבד שליחותיה והקשו אמאי לא נילף משליחות דתרומה דבעינן שליח בן דעת ותירצו שליח דמעילה בהוצאה ושינוי רשות הוא וזהו מה שכתב ולא דמי לאשה עצמה שמביאה גיטה דכיון שאמר לה שוי שליח שתרצי הרי היא שלוחו של בעל כלומר כיון שיש בידה כח לעשות שליח שלוחו של בעל מקרי וזה אין לו כח לעשות שום שליח שהרי הבעל מנה שליח מעכשיו ואין כוונתו של הרב ז"ל לחלק בין כשיש בידו לעשות כל שליח שירצה להיכא דאמר לו עשה שליח לפלוני לבד דבזה אין טעם לחלק כלל תדע דבס"פ התקבל פסלי' באומר אמרו משום דמילי לא ממסרן לשליח ואפי' באומר אמרו לפ' ויכתוב לפ' ופ' ויחתמו כדכתב הר"ן ז"ל וכ"כ הרא"ה דאמרו מדעתכם קאמר ושליח חשיב ולא ממסר למילי אבל בממנה שליח שלא בפניו מכשירים דהא לא מסר שום דברים לשליח אלמא באומר אמרו לפ' ופ' אע"פ שאין בידו לעשות כל שליח שירצה אלא אותם שאמר הבעל מ"מ מכח השליח הם נעשים דאמרו מדעתם קאמר ואמרי' דלא ממסרי מילי לשליח מה שאין כן בממנה הוא עצמו שליח שלא בפניו ושוב מצאתי בתשובת כמהר' יצחק אדרבי ז"ל סימן שמ"ה שכתב גם הוא שאינו יכול לומר בפני נכתב לא נהירא לי כלל ונמשך אחר פשט דברי הרשב"ץ ז"ל שכתב דכיון שא"ל שוי שליח שתרצי הרי היא כשלוחו של בעל ופשיטא דלאו דוקא דא"ל שוי שליח שתרצי אלא כיון שא"ל שהוא יעשה שליח אע"פ שיחדו הרי מכח שליח ראשון נעשה שליח שני שאם מת ראשון לא מצי שליח שני יהיב לה כיון שעדיין לא עשאו שליח בב"ד וההיא דאבא בר מניומי ראיה גדולה היא דאלו אבא בר מניומי הוה הכא שפיר דמי אע"פ שיחד השליח ותו ההיא דהאשה עצמה לא היתה היא יכולה לעשות כל שליח שתרצה מעצמה ללישנ' בתרא דא"ל ומשוי בי דינא שליח וניתבוה ניהלך דמשמע דב"ד יעשו ואפילו שלא בפניה כדאמרינן בשלהי כל הגט כי משוו ב"ד שליח אפילו שלא בפניו של שליח ראשון אבל התקנה שאמר מר שיכתבו ב"ד כתב מעש' ב"ד שנכתב ונחתם בפניהם לשמה אינה דרך סלולה כמו שנראה מתשובת הריב"ש ז"ל סימן שי"ח והביאה הרב הב"י ז"ל סוף סימן קמ"ב ועיין בזכרונותי הנלע"ד כתבתי הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

עוד לו:

(מי שרוצה ללכת למ"ה ואשתו תבעה ממנו גט זמן לזמן פ' והוא לא היה רוצה באותו זמן ובאו אנשים וחילו פניו שאל יניח אשתו עגונה ונתרצה לכתוב לה גט ולא פי' הזמן אי אמרינן דע"ד זמן הראשון סמך או לא) אב בחכמה מוציא לאור תעלומה דיינא ונחית לעומקא דדינא אלופינו החכם השלם המובהק נר"ו בדיק לן מר על מעשה שבא לידו בא' שהיה בדעתו ללכת למדינת הים והיתה אשתו תובעת ממנו גט זמן והיה רוצה אלא שהיה הפרש ביניהם ענין הזמן שלא היה מרוצה לתת גט זמן אלא לשלש שנים ושוב בהיותו על פרק הנסיעה באו אנשים ואמרו לו לבלתי יחטא בעון האשה להניחה עגונה עד שנתרצה ואמר לכתוב גט לאשתו אלא ששכח לומר ענין התנאי ואמר כתבו גט לאשתי סתם מי אמרינן דע"ד הראשונה נתן או לא ואמר מר שנסתפק בדבר אלא שדעתו מסכמת להחמיר ושאל את פי אם אמצא ראיה לדבר ומה ידענא ולא תדע ותלמידך אנו ומימך אנו שותים אבל דברים שאמר מר נאמרו למשה בסיני.

בתוספתא דקידושין זה אומר במנה וזה אומר במאתים והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה וקדשו אם האיש תבע את האשה יעשו דברי האשה אם האשה תבעה את האיש יעשו דברי האיש (יוכיח דע"ד הראשון נעשה) מוכח להדיא דלעולם אע"פ שנעשה המעש' סתם על דעת ראשונה נעשה הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף