שו"ת מהר"ם אלשקר/קיב
|
< הקודם · הבא > |
וגם רבי' יצחק בר ששת ז"ל כתב כך ז"ל אבל אני איני חושד הרב ז"ל שיצריך קברתיו בכל עובדי כוכבים ומזלות משיח לפי תומו דהא בגמרא דמאן איכא בי חיואי לא קאמר קברתיו וכן ההוא דאמר ווי ליה לפרשא זריזא דשכיב וכו' עד אבל דעת הרמב"ם ז"ל שכשאין העובדי כוכבים אומר איש פלו' מת שאינו מזכירו בשמו וכו' אבל באומר משיח לפי תומו איש פלוני מת חלילה לרב ז"ל שיצריך קברתיו דהא באותו פרק עצמו כתב כיצד משיאין על פי משיח לפי תומו וכו' ולא הזכיר קברתיו כלל וכן בכמה מקומות בפרק ההוא ובפרק שלפניו כי הרב ז"ל אינו סובר שנאמר בכל הנהו תלת עובדי מעשה שהיה כך היה ועשה זה החלוק עכ"ל:
וכמה אחרי' מלבד אלו שכתבו בדברי הרב ז"ל כך: ואתה עתה המבטל דבריהם של אלו ודעתם מפני דעתך מה תעשה בדברי הרב עצמו שכתב גם הוא כך כמוהו כמוהם והתיר בתשובה למעשה באשה עבודת כוכבים שהשיחה לפי תומה שהרגו ליהודי אחד שהיתה מכרת אותו ואם לא זכרה אותו בשמו ולא הצרי' קברתיו: וז"ל השאלה והתשוב': שאלו אותו בענין יהודי אחד שהלך לישא וליתן כמנהגו בכפרים של עכו והלך ולא חזר: ולימים הלכו יהודים מבני עכו דרך הכפר שיצא משם. אמרה להם עבודת כוכבים אחת ואנה אתם הולכים אמרו לה לכפר פלוני אמרה להם לא תלכו מכאן לכו חזרו לבתיכם שמא יארע לכם כמו שאירע ליהודי אחד שאלו אותה ומה אירע לו אמרה להם יצא מעיר פלונית ללכת לעיר פלונית יצאו אחריו והרגוהו: ושאלו אותה מאין תדעי זה האיש אמרה להם שהוא היה מודעתנו כשהיה בעכו ועושה מלאכותינו וספרה להם דמותו: ובאו העדים השומעים לב"ד שבעכו והשיאו את האשה ויש אצלנו מי שממחה בדבר ומביא ראיות והם יגיעו אל שער בית דינו של אדוננו: יורנו רבי' ויקבל שכרו מאת השם ית': ע"כ: והשיב זאת האשה מותרת לינשא ואע"פ שלא הזכירה שמו ולא ידעה אותו בשמו כמעשה דצידן ואנטוכיא: וכל אלו הדברים חוזרין לעיקר אחד והוא שאין מדקדקין בעדות אשה עגונה וכל המחמיר אין רוח חכמים נוחה הימנו שעקר תקנתם בעגונה הקלו משום עיגונא דאתתא: וכתב משה ב"ר מימון זצ"ל עכ"ל ועתה פקח עיניך וראה הבטלים דברי מי הם אם דבריך או דבריהם ואיך רצית לעגן האשה מדברי הרמב"ם ז"ל במילי דכדי אחר שהיית מותרה ועומד מכמה רבנים גדולי עולם ועלה בדעתך להכריע את כלם: גם דפקתך הבהלה להשיב ואפילו בדברי עצמך אינך מתישב: ואמרת דברים שלא יאמרו אותן הנשי' והקטני' וסותר בהן דבריך הראשונים: כי בראש דברך אמת אמרת דהיהודי המעיד מפי העובדי כוכבים לא יאמר בדדמי וגם אין חוששין שמא ישקר דלא חיישי' לשיקר' ואח"כ כתב' ז"ל דיש לחוש לעדות זו שלפנינו אם העובדי כוכבים המל"ת אומר שם היהודי או היהודי להיות שלא היה יהודי אחר בספינה עמו אמר שמו והעובדי כוכבים כשהזכירו הזכירו בשם יהודי סתם והנה דבריך סותרים זה את זה דסוף סוף הנה הוא משקר בדברי העובדי כוכבים ואומר משמו דבר שלא אמר בדבר שעיקר הדין תלוי בו יהיה מאי זה טעם שיהי' והנך עתה חושש לשיקרא הפך דבריך הראשונים: גם דחית בשיחה בטלה שלך תורה שלימה של המתירין ולהם לא חששת ומחסום לפיך לא שמרת ולשון קלמוסך לא הגבלת וקראת עליהם מלא להבהיל השומעים ובלתי יודעים שהם שועלים קטנים מחבלים ושם שמים מחללים וסכלים וגלולי.' וכאלה רבות עמך בנאמך וטעמך להכות נקיים מתחיל בגנות ומסיים: כאלו כל ישראל מפיך הם חיים: ולא נתת מעצור לרוחך להראות כחך ברוב שיחך: וראוי היה לך לומר דעתך כשאר המורי': ולא לחשוב שחכמי ישראל הוכו בסנוירים: והוכחת שלמים וכן בשוט לשון ועקרבים סלונים וסרבים: אבל רוב מוסרם וכבישת יצרם והדרם מצילין אותך מנשיכתן של רבים וחצי הרובים רחוקי' וקרובים: ואלמלא דמסתפינא הוה אמינא: ומאי דאתינא עלה דאיתתא דא שריא להנשא אף מכח תשובתך על כרחך שלא בטובתך דמ"מ לא כתב' דבר מכל אותן הזיות ודמיונות של האחרים והעמדת הדבר על אחת שצריך המשיח לומר קברתיו כדעת הרמב"ם ז"ל ועתה שנתברר מפי הרב ז"ל שאין צריך בכעובדא דילן שהזכיר העובדי כוכבים את שמו קברתיו הנה הותרה לעלמא לכולי עלמא: וכבר כתבנו בענין זה בתשובתנו מה שיש בו די וכל הרבנים גדולי הדור הסכימו להתירה בלא שום פקפוק והמעגנה ומחמיר בה עליו נאמר וחמורו יגיד לו אשר הוא התנצלות הטועים ובלתי יודעים ושלום על רבני ישראל כנפש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |