שו"ת מהר"ם אלשקר/כט
|
< הקודם · הבא > |
מצרים אשר שאלת במאי דאקשו בתוס' צורת עובדי כוכבים פר' ר' ישמעאל גבי ההיא דאמרי' התם דהוו להו צורת עובדי כוכבים ושביעית שני כתובים הבאין כאחד וכו': ז"ל ותימה דהא אין שניהם שוין דבצורת עובדי כוכבים חליפי חליפין אסורין עד סוף כל העולם ובשביעית דוקא אחרון אחרון נתפס והשאר מותרין ואם כן הוה ליה כתוב אחד כיון דלא אתי חבריה מיניה: עכ"ל: ולא תירצו בה כלל וכתבת שגם הרמב"ן ז"ל הניחה בלא תירוץ ושאלת ממני להודיע דעתי במופלא ממני: ולבוא אחד שני המלכים האלה הגדולים האדירים: ומה יפרוץ שועל בסוכת הכפורי' וטלה חלב במעון השחלים: ואשד הנחלים אלא שהכל מסייעין למלאכת השמים אחד המרבה ואחד הממעיט רך הלבב כאיש הביני': שגיא כח כחוח השחוח: וכבן שמונים לשוח: אפרוח שלא נתפתחו לו העינים ולמרחוק אשא דעי: ורחמנא ליבא בעי: ותחלת כל דבר אומר דודאי קושית התוספות קושיא עצומה היא וראויה להם דהא כי אמרי' בעלמא שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין היינו משו' דמצי חד יליף מחבריה בבנין אב ומדטרח קרא למיכת' תרוייהו גלי לן דדוק' הני בלחוד הוא דאית להו האי דינא אבל אחריני לא: דאי לאו הכי ליכתוב קרא חד וליתו כ"ע מיניה: ואלו הכא גבי צורת עובדי כוכבים ושביעית ע"כ דשביעית לא מצי אתיא מצורת עובדי כוכבים משום דאיכא למיפרך מה לצורת עובדי כוכבים שכן אסורה בהנא' תאמר בשביעית דמותרת אף באכילה: הילכך לעולם לא מצי יליף אלא צורת עובדי כוכבים משביעית ומיהו בכהאי גוונא אף על גב דלא יליף כל חד מחבריה מיקרי שפיר שני כתובים הבאים כאחד וכדאשכחן בפרק קמא דקדושין גבי מצה והקהל דבילפותא דחד מחבריה דוקא חשיב שני כתובי' הבאי' כאחד ואע"ג דלא יליף חבריה מיניה: והכי נמי אשכחן בכמ' דוכתי כמו שכתבו התוס' ז"ל אלא דאכתי יש תימה גדול שתמהו בתו' דאפי' צורת עובדי כוכבים משביעית לא מצי יליף שהרי אינם שוים דאלו צורת עובדי כוכבים חליפין אסורים ושביעית אחרון אחרון נתפס והשאר יוצאין לחולין ולעולם אי לא כתיב צורת עובדי כוכבים חליפי לא הוה ידעי' דינא דילה דלא אתיא משבועות וא"כ מאי שני כתובי' הבאים כאחד איכא הכא הא לא הוי אלא כתוב חד וכי תימא והא לא קאמר בגמרא הכי אלא אליבא דמאן דאמר חליפי חליפין מותרין והיכי קא מקשו בה בתוספות אליבא דמאן דאמר חליפי חליפין אסורין איכא למימ' דהא איתא בהדיא לקמן דאפי' מאן דאית ליה אסורין חשיב להו נמי שני כתובים הבאים כאחד אלא דסבירי ליה דשני כתובים הבאים כאחד מלמדין והה"נ דהוו מצי לאקשויי הכא אליבא דמאן דאמר חליפי חליפין מותרין דמ"מ לא הוי ע"ז דומי' דשביעית דהאחרון נתפס מה שאין כן בצורת עובדי כוכבים אלא דעדיפא הקשו אליבא דמאן דאמר אסורין ותפסו עיקר הענין ויסודו והקשו הקושיא כאן ולא לקמן זו דרכם הסלולה: בקושיתם הגדולה: ומה שתרצתם בה מיסוד הראב"ד ז"ל: כמה הייתי רוצה לראות דברי' אלו בצורתן כי יש בידי פי' ע"ד להראב"ד ז"ל בנוסח' ישנה מדוקדקת ולא דבר בסוגי' זו כלל: ומ"מ יהיו דברי מי שיהיו קשה לי בגויהו טובא חדא במאי דקאמ' ולישתיק מתהיה בהוייתה תהי דהך דינא הוה ילפינן ליה מצורת עובדי כוכבים וכו' דהא אמרינן בריש מכילתין דשביעית לא מצי למילף מצורת עובדי כוכבי' דאיכא למיפרך מה לצורת עובדי כוכבים שכן אסורה בהנאה וכמו שכתבו התוספות ז"ל: ועוד דבלאו תהיה בהוייתה תהי אדרבה דהוה ילפינן איפכא מקדש גופיה דאיתקש ליה בכתו' ולא מצורת עובדי כוכבים ומאי אולמיה דהא מהא: וגם ללישנא אחרינא שכתבתם אי נמי ליכתוב גבי צורת עובדי כוכבים והיית ולא ליכתוב חרם כמוהו ונילף משביעית וכו' דברים אלו אין להם על מה שיסמוכו דהיכי מצי למיכתב והיית בלא שום גזרה כלל כמו שנתעוררת גם אתה או הוא לדבר זה וכתבתם מכל מקום מיותר הוא וכו' ואיני רואה תקנה בדבר דמהיית לחודיה בלא חרם כמוהו לעולם לא הוה משתמע הך דינא גם מה שהקשית עליו אם בצריכות כל דהוא וכו' הדין עמך וכל שכן שאין לדברים אלו עיקר דאין חובה על הצריכות לעקור העיקר מהדומו ולישב במקומו אלא שבא העיקר בעבור הצריכות וכל ענין כפי מקומו: ואיני רואה בדבר זה שום ספק ואני תמה אם הרב הגדול יאמר דברים כאלו: וגם הדרך שדרכת בו לעקור קושיא זו של התוספות מעיקרא אשר בו הפסת דעת חביריך ודאי גם אני מחביריך אני אבל לא תפייסני בזה ואפילו שיהיה הבקיאות מסכים לפרטי הדברים כמו שכתבתם דאנן מאי הוה קשיא לן דהיכי מוקמינן להני תרי קראי בתורת שני כתובים הבאים כאחד ואינן כך דהא לא מצי גמיר חד מחבריה ואתם לא חרצתם בזה כלל אלא דאמריתו דלא מצי ללמד לעלמא ולא מטעם שני כתובים הבאים כאחד אלא מטעמא אחרינא משום דאי אפשר לעשותם כתוב אחד ללמוד ממנו דלא שייך דמיהו נלמוד וכו': וכמו שכתבתם ונפל חברין בדרברבא דסוף סוף קושיין כדקימא קימא דמאי שני כתובים הבאים כאחד איכא הכא כיון דלא מצי חד למיגמר מחבריה וכל שכן שהוספת דאף לעלמא לא מצו לאגמורי ושלך גדולה משלהם שעקרת אותם מתורת שני כתובים הבאים כאחד ואמרת דלעולם לא מצינא למילף מינייהו ובר מדין ומדין תמיהא לי דהא האי תנא דשקליה וטרי' אליביה איהו גופיה סבר דשני כתובים הבאי' כאחד מלמדין ולעולם הוה ילפי' מהני תרי קראי לעלמא אי לאו מיעוטא דכתב בהו כדאיתא בגמרא בהדיא הכא ובפרק האיש מקדש ואי לא מצי' למילף מינייהו כדקאמרת היכי הוה ילפינן ואפי' להך תנא דאמ' אין מלמדין על כרחין אית לן למימר דס"ל למצי' דמילף מינייהו אלא משום דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד הוא דלא ילפינן לעלמא וזה דבר ברור ואינו צריך לפנים: עוד כתבת דאין לך לימוד לחצאין וכו': ואנן אין היקש למחצה ואין ג"ש למחצה מצינו ואין לימוד לחצאין לא מצינו ואפילו למחצה גבי בנין אב דמה מצינו לא מצינו: ואיכא לתרוצי בה דודאי שני כתובים הבאים כאחד נינהו בענין תפיסת הדמים ולעולם ליכתוב רחמנא שביעית ולא ליכתוב צורת כוכבים ומזלות וכי תימא דאצטריך לגופיה לאשמועינן דחליפי חליפי אסורין ליכתוב ולא תביא תועבה אל ביתך וגו' והיית חרם כמוהו למאי אתא אי לאו דאייתר לדרשא לומר לך דצורת כוכבים ומזלות ושביעית הוו שני כתובים הבאים כאחד ולדידיה דהאי תנא אצטריך כי חרם הוא למעוטי ערלה וכלאי הכרם כדאמרינן בגמר' ולפום סוגיא דפר' האיש מקדש דקא ממעט ערלה וכלאי הכרם אליבא דמאן דאמר שני כתובים הבאים כאחד מלמדין דהיינו תנא דילן דס"ל חליפין אסורין מוהיית חרם כמוהו גופה: כל שכן דאייתר ליה כי חרם הוא למדרש דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד דנהי דאיצטריך למכתב והיית חרם כמוהו לאסור כל חליפין לא הוה צריך למכתב כי חרם הוא לומר שתופס את דמיו ואינו יוצא לחולין דהא משביעות הוה יליף שפיר הילכך לגבי הא הוו להו צורות כוכבים ומזלות ושביעית שני כתובים הבאים כאחד כדאמרן ולמאן דאית ליה חליפי חליפין מותרין נמי לא תקשי דאייתר ליה נמי חרם קמא להאי דרשא גופה: אי נמי דאייתר ליה כי חרם הוא נמי דלמעוטי ערלה וכלאי הכרם לא אצטריך להאי תנא דלדידיה שני כתובים המלמדין כאחד אין מלמדין ולמעוטי חליפין נמי לא צריך דמצי למימר דהא ילפי' לה מדכתב כמוהו משמע שאינו עושה כיוצא בו אלא פעם אחת והכי דריש שאתה מהיה ממנו הוי כמוהו כלומר פעם אחת כמוהו כמו שכתבו שם התוס' וכדמשמע התם בגמר' הילכך בין לסוגיא דהתם בין לסוגיא דהכא לתרויהו אייתרו קראי למדרש האי דרשא דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד לענין תפיסת דמים כדברירנא: מיהו איכא לעיוני אמאי קא דייקי' הכא בגוונא חדא והתם בגוונא אחרינא הכין חזינא לתרוצי בהא מילתא לפום מאי דנקיטנא מדברי התוס' ז"ל ולפום מאי דאתחזי לן לעניות דעתין כפי קוצר הזמן והיד ודאגת הלב וטרדת הרעיון והמחשבה וידעתי כי אין הקומץ משביע אבל אתה הידיד את המעוות ביושר שכלך תתקן ולכף הזכות תכריע: ישימך השם לראש וקמיך תחתיך יכריע: ונפש נענה עגונה מהוד התמונה ישביע: אשרי המחכה ויגיע: נאמן בבריתו: ומעוטף באהבתו: בטעם כעקר:
אחר אשר כתבנו זה בכמה שנים באו לידינו תוספות הרא"ש ז"ל דפרק האיש מקדש וראינו כי הוא גם הוא תירצה בכה"ג מיתורא דקרא אלא דקא מייתר לי' כמוהו דכתי' התם והכל עולה לסגנון אח' וז"ל שם מכרן וקדש בדמיהן מקודש' מנא לן וכו' מדבעי תלמודא מנא לן משמע דאי לאו קרא הוה אמרינן מסברא שהדמים אסורין דהוי כאלו נהנה מן האיסור עצמו וקשיא לן מאי פריך ונילף מיניה אם כן לשתוק קרא מוהיית חרם כמוהו וממילא ידענא דכל איסורי הנאה דמיהן אסורין: ויש לומר דהך סוגיא אתיא כמאן דאמר דחליפי חליפין אסורין בע"ז והשתא פריך שפיר ונילף מינה דאי לאו נהי דמסתברא לומר דחליפי אסורי הנאה אסורין: חליפי חליפין לא מסתברא למימר: וא"ת והיכי ילפינן צורת כוכבים ומזלות להתיר שאר חליפין דילמא בצורת כוכבים הוצרך לאסור משום חליפי חליפין: וי"ל דתרווייהו כתיב בקרא והיית חרם משמע כל מה שאתה מהיה ממנו דהיינו חליפי חליפין וכמוהו משמע חליפין ראשונים הנחלף בו יהיה כמותו אלמא בשאר איסורין אפי' חליפין מותרין: צורת כוכבים ומזלות ושביעית שני כתובים הבאים כאחד אף על גב דשביעית לא ילפינן מע"ז דמה לצורת כוכבים ומזלות שכן אסורה בהנאה מכל מקום כיון דצורת כוכבים ומזלות אתיא משביעית חשיב שני כתובים הבאים כאחד כדאמרינן לעיל בפרק קמא: ניכתוב רחמנא בהקהל וכו' מיהו קשה דאכתי אצטריך למכתב ע"ז דאי משביעית לא הייתי אוסר חליפי ע"ז בהנאה:
ועוד דלא דמו ע"ז ושביעית אהדדי דשביעית אחרון אחרון נתפס ובע"ז חליפי חליפין מותרין כדאמרינן פרק רבי ישמעאל: ולמאן דאמר נמי התם חליפי חליפין אסורין אכתי לא דמו: דשביעית אותו שלפני האחרון מותר וע"ז כולן אסורין: ולמאי דפרישי' לעיל ניחא דמצי למכתב בע"ז והיית חרם דמשמע אפי' חליפי חליפין אסורין: וכמוהו לא איצטריך למיכתב לחליפין ראשונים הילכך הוו ע"ז ושביעית שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |