שו"ת מהר"ם אלשקר/ח
|
< הקודם · הבא > |
עוד זה לכמהר"ר אליה ז"ל ה"ה להשיב על קצת דבריו: נס התעוד' ודגלה: קרית עוזה ומגדלה: קצין הדור וגבירו: מופת הזמן והדרו: ושמש השכל ומאורו: חכמתו נודעת: וישיבתו נקבעת: ולמי הפאר והמגבעת: למי האדרת עם לשון הזהב השכל והטבעת: למי חכמה מאב לנין נוסעת: הוא הרב היקר: למעלה ולכבוד עיקר: כמהר"ר אליה המזרחי יזרח בחשך אורו: וירום הדרו: כנפשו נפש חכמה ורמה: ונפש לשון יקרתו: המתעלס באהבתו: ושוגה בתורתו: המודיע להדרתו: כי הובאו לכאן קצת מספרי הדפו' ובכללם ספר: נותן אמרי שפר: קטן הכמות ורב האיכות: תוכו רצוף בהרבה חדושים: ודקדוקים על קצת הלכות עמומות וסתומות מספר המצות הגדול לגלות מסתרן ולבאר: ונתיבן להאיר: מעשה ידיך להתפאר: פתחתי אותו להשתעשע בפניניו: וביושר ענייניו: בעניינא דיומא בהלכות ראש השנה וכפתחי אותו עמדתי מרעיד כי ראיתי בו נפלאות מתורתך מעשה אצבעותיך: ואשתומם על המראה ואין מבין לנפשי עיקרן של דברים שכתב שם כ"ת בתחלת דבריו וראשית אמירי אמריו לכן אמרתי אלך לי אל מרא דשמעתא לשאול את פיו מה טיבן של אותן דברים שכתב שם על דברי הרמב"ם ז"ל: דמה שכתב מצות עשה לשמוע קול שופר וכו' לאו היינו טעמא משום דבשמיעה תליא מילתא כדכתב הטור אלא משום אותו טעם שכתב כ"ת שם וזה פלא גדול בעיני דהא בהדיא כתב הרמ"בם ז"ל עצמו שם גבי שופר הגזול שאין המצוה אלא בשמיעת הקול וכן כתב בבירור שאין אחריו בירור בתשובת שאלה בלשון ערב על ששאלוהו מה הפרש יש בין לשמוע קול שופר ובין על תקיעת שופר והשיב ז"ל הפרש גדול יש ביניהם וזה שהמצוה שנצטוינו בה אינה התקיעה אבל היא שמיעת התקיעה ונפקא מינה שאם היתה המצוה התקיעה כמו שחייב כל איש לישב בסוכה וליטול לולב יתחייב מזה שהשומע שלא תקע לא יצא והתוקע שלא שמע יצא וכגון מי שסתם אזניו יפה יפה היה יוצא לפי שכבר תקע ואין הדבר כך אלא שהמצוה היא השמיעה לא התקיעה: ואמנם אנו תוקעין כדי שנשמע כמו שהמצוה ישיבת הסוכה לא עשייתה ואמנם נעשה כדי שנשב ולפי' מברכין לישב ואין מברכין לעשות ומברכין לשמוע קול שופר ואין מברכין על תקיעת שופר וכתב משה עכ"ל:
ומה שהוקשה לכ"ת מיום הכפורים של יובל שכתב שם מצות עשה לתקוע בשופר וכו' כבר נתעורר הוא ז"ל לדבר זה בספר המצות הקצר שלו: וכתב שם גבי יובל במצות קל"ז ההפרש שיש בין ראש השנה ליובל וז"ל וידוע שזאת התקיעה אמנם היא כדי לפרסם החירות והיא מין מהכרזה וזהו שאמר הכתוב וקראתם דרור בארץ וגומר אין עניינה ענין תקיעת ראש השנה לפי שזאת זכרון לפני השם וזאת להוציא העבדים כמו שנתבאר עכ"ל: הילכך גבי יובל שהדבר תלוי בתקיעה כדי להכריז על הדבר ולפרסמו והיא עיקר המצוה כתב מצות עשה לתקוע: וגבי ראש השנה דאין המצוה אלא בשמיעה כתב לשמוע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |