שו"ת מבי"ט/ג/קסא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אמת כי כתבנו זה כשנתים ימים שהיו חייבים קהל קדוש גריגוש אשר בפטרס להיות' אגוד' אחת בלב אחת לשם שמים עם הג' קהלות אחרות אשר שם לייסר העוברים על דבר איסור או על הסכמות הקהל מכח ההסכמה הקדומה מל"ה שנים או יותר שנתייסדה על פי ד' חכמים מפורסמים אשר היו שם בימי' ההם ונמשכה ההסכמה ההוא ח' שנים או יותר בכל הד' קהלות ואח"כ עלה בלב חכם א' שהיה מתפלל בקהל גריגוש להתיר ההסכמה ושהקהל הנז' הם לעצמם יקנסו וייסרו את העובר מבני קהלותם והג' קהלות נשארו ביחד על ההסכמה הקדומה לייסר העוברים על פי ממוני ג' קהלו' אע"פ שיהיה מקהל א' מן הג' ואחר כך בא חכם אחד בעיר להיות מרביץ תור' בקהלות ואז נשתתפו כל הד' קהלות להיותם אגודה אחת לייסר העוברי' ושיהיה נידון הכל על פי ממוני כל הד' קהלות ולפעמים היו כל הד' ממוני הקהלות מתיעצים עם החכם על מה שהיו קונסים ומענישים ויען כי בימים אלו ענשו ונידו את עשיר א' מבני קהל גריגו' על מה שעבר קמו קצת הקהל הנז' ואמרו כי החמירו עליו יותר מן הראוי ועל כן נתפרדו משאר הקהלו' לקנוס את (המוכר) [העובר] מבני קהלם ע"פ הממוני' שלהם ולא עם ממוני שאר הקהלות ועל זה נפרדו גם כן שאר הקהלות להיות כל איש שורר בקהלו והחכם הנז' היה מוחה בכל הקהלות שלא היה רשות בידם לבטל ההסכמה הקדומה ולא שוה לו ועבר זמן מה והלכו רוב הקהלות למקום אחר לסבת בלבול המלכות והנשארים בעיר לפעמים היו קונסים על פי כל הממונים של כל הקהלות ולפעמים ע"פ ממונה קהלו ואחר שחזרו כל אותם שהלכו מן העיר חזרו לפקח על תיקוני העיר וראו כי היתה תקנה גדולה להיות אגוד' א' שלא יתרבו העריצים אם יהיו נדונים על פי ממוני כל הקהלות ולא על פי ממוני קהלם לבד וגם נמצאת ההסכמה הקדומה בספר הקהלות ובטלו ההסכמה שעשו אחר כך והחזירו עטרה ליושנה להיותם אגוד' א' וקהל גריגוש היו סומכים על ההתרה שהתיר להם החכם שהיו מתפלל בקהלם ולא חששו למה שחזרו בביאת החכם מרביץ תורה בכל הקהלות שהיו אומרי שלא יסמכו על אות' התרה שהיתה שלא כדין והביאו חכם אחר בחור מחוץ ובעטו בחכ' הזקן ירא שמים מרביץ תורה בכל הקהלות ולא שמעו לקולו ולקול השלש קהלות שהיו מוחים בהם שיקיימו ההסכמה הקדומה וגם אחר כך שבא החכם הזקן מרביץ תורה בכל הד' קהלות נשתתפו עם הג' קהלות להיות' אגוד' אחת ועתה חזרו לטעון טענת ההתרה:
ועל זה כתבנו אז פסק דין בראיות על כי ההתרה לא היתה התרה ולא יסמכו עליה ושהיה כח בג' קהלות והחכם לכוף את הקהל האחר שיסכימו עמהם אפי' שלא היתה ההסכמה הקדומה כ"ש שהיתה ההסכמה הקדומה כדין וכתבו משם כי לא שמעו לפסק שפסקנו שהיו אומרים שהיה להם פסק מב' חכמים משלוניק כנראה ששאר החכמים חולקים עליהם ועל כי ראינו כי הקהל של גריגוש עדיין מתחזקים בחכם שלקחו בקהל וגם המשפחה החשובה נקראת משפחה הצלחי' נפרדו מג' הקהלות ונתחברו עם קהל של גריגו' ונתרב' הריב והמסה ביניהם:
וראינו כי בעונות באלו הזמנים בקצת מקומות אינם נשמעים לדברי רוב החכמי' ולחכמי' המפורסמים וסומך כל א' על חכם שלו שהוא מתנהג על פי רצונם ועל זה גם אנחנו מרפים ידינו לפעמי' מלגזור גזרת התורה ולכן אנחנו באים דרך חילוי ופשרה ביניהם וחילוי הוא הג' קהלות ולחכם הזקן הרב המפורסם בחכמה ובזקנה ההר"י פורמון נר"ו ובפרט בכל אותו המחוז שלא יתעצמו בריב זה ויעמידו התורה על תלה במה שנפשר ביניהם והוא כי גם כי הרב הנז' הוא גדול ויחיד מומחה מכמה שנים ואין שום אדם רשאי להורו' בפניו בעיר בלתי רשותו ראוי לחסידותו מפני השלום לתת רשות לחכם שמינוהו הקהל גריגוש חכם עליהם מפני כבודם וכבודו וידון ויפשר ביניהם כרצונם כפי מה שיורו לו מן השמים אך בזאת שאם שום אדם מבני קהלו יערער במה שדן ביניהם ויאמר שעשה לו שלא כדין אז יכתוב הוא ראיה על מה שפסק בכתיבת טענותיהם ואם עדיין לא יתרצה א' מהם יגישו הטענות והפסק דין לפני, החכם הרב הזקן והוא יקיים מה שפסק אם יראה לו ואם יחלוק על הפ"ד בכתב יקיימו הב' בעלי דינים מה שיגזור בפסקו כי הוא גדול העיר אעפ"י שיהיו הבעלי דינים מקהל אחר כי אפי' בעיר אחרת יש לו רשות להורות אם טעו והאל יטע ביניהם אהבה ואחוה ושלום כאם נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |