שו"ת מבי"ט/ג/קכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מבי"ט TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קכז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן קכז

שאלה נאספו לי חסידים עושים משמרת למשמר התורה להורות להם איך יתנהגו בענין חומר כלאי הכרם אשר הם אסורים באכילה ובהנאה וראו בגנות הסמוכות לעיר קצת ירקות הנזרעות תחת גפנים ופירשו קצתם מלאכול ירקות מאותן הגינות ומכל הירקות המובאות בעיר משאר גינות שאין ידוע אם יש בהן כלאים ועל זה ראיתי לכתוב מה שיראה לי תנן בסוף ערלה ספק ערל' בארץ יש' אסור בסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט ופי' רבינו שמשון ספק ערלה כגון גוי שיש לו נטיעה של ערלה בגינתו ובידו פירות ולא ידוע אם משל ערלה אם משל זקנה בא"י אסור לחומר' יורד ולוקח יורד בתוך הגנה וקונה מן הגוי מאותם שכבר נלקטו ובלבד שלא יראנו לוקט וכן לענין כלאי' כדפרישי' ע"כ ורש"י בספ"ק דקדושין פירש על מתני' דכלאים דבסיפא דהאי מתני' כרם הנטוע ירק פי' שנזרע ירק בין הגפנים דהוו להו כלאי הכר' וירק נמכר חוצה לו פי' ויש לחוש שמא מירק שגדל בכרם הוא והוה ליה ספק כלאים בארץ אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקט פי' יורד הגוי ולוקט מן הכלאי' ממש ומוכר לחבר ובלבד שלא ילקוט ביד פי' שלא ילקוט החבר עצמו ביד ע"כ משמע דבא"י דקתני אסור משו' ספק כלאי' דוקא ספק כי האי דקרוב לודאי שנמכר הירק חוצה לו שנראה שאותו הירק היא מאותה הכרם דמדקאמר חוצה לו ולא קתני חוצה משמע שנמכר אצל הכרם ומכל מקום אפשר שהירק היא מכרם אחר שאינה כלאים והוי ספק אבל אם נמכר ירק בחנות רחוק מאותו כרם אפי' בא"י מותר ולפירוש רבינו שמשון דפירש ספק גוי שיש לו נטיעה של ערלה בגנתו ובידו פירות ולא ידוע אם משל ערלה אם משל זקנה בארץ ישראל אסור לחומרא וכו' וכן לענין כלאים כדפירש' דמשמע דאפילו תוך הכרם הוי מותר בסוריא כיון שיש התר של זקנה בה מדלא קתני גבי ערלה ופירות נמכרים חוצה לה כדקתני גבי כלאים דבסיפא ולפי' רש"י דמשמע דכל הכרם הוא כלאים אתי שפיר דבעינן נמכר חוצה לה דאי בתוך הכרם פשיטא דהוי כלאים ודאי ואפילו בסוריא אסירי ונר' דרבינו שמשון דוקא בערל' הוא דפי' שיש בה היתר של זקנה מדלא קתני נמכר חוצה לה ורש"י נמי הכי פי' גבי ערלה ומ"ש רבינו שמשון וכן לענין כלאי' כדפרישי' ז"ל (כדפי') רש"י ז"ל בקדושין דכל הכרם הוא כלאי' ולהכי קתני חוצה לה וא"כ גבי כלאי' אם נמכר ירק רחוק מן הכרם אפי' בא"י מותר כיון שיש גנות אחרות שאין ידוע אם יש בהם כלאים:

ואם כן אלו הירקות שמביאין למכור בשוק מכמה גנות איכא ספקי טובא בכל יום ספק אם הביאו היום ירק מעין זייתון שיש בה גנה שיש בה ירק תחת הגפן או לא הביאו משם אלא ממקומות אחרי' ואת"ל שהביאו מעין זייתון יש גינו' שם שאין בהן שום' ירק תחת הגפן ושמא מהן הביאו ואת"ל שלא הביאו מעיין זייתון אותו היום אלא מאותה גנה שיש בה ירק תחת הגפן ולא מגנות אחרות שיש שם או ממקומות אחרי' שאין ידוע שיש בהן כלאי' שמא לא הביאו מן הירק שתחת הגפן אלא ירק שיש בה שאין בה כלאי' אבל לפי הדין כל ירק שנמכר במקום רחוק מאותה גינה מותר דליכא ספקא כיון דיש גנות הרבה שמביאין מהן ירק ואין ידוע שיש בהן כלאים דכל דפריש מרובא פריש ויש ספק אחר אפילו אותן ירקות תחת ענפי הגפן כיון שיש אויר בין הענפי' שמא אותה הירק היתה תחת האויר שבין הענפים והאשכולות שלא נתקדשו כמו שנראה ממשנת המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות שאם הביא את הזרע תחת המותר שהוא מה שאין עליו זמורות לא קדש ובירושלמי א"ר יוסי ב"ר חנינא דדוקא תחת האשכולות מקדש ולא תחת העלין שאינו הלכה ואפילו שבכל המקומות שמביאין מהם אפשר שיש בהן כלאים אפילו הכי רובא דרובא אין בהם ואפילו אותם שיש בהם רוב הירק שבכל גנות הוא ידוע שאין בהם כלאים כי אינן כרמים אלא גינות של ירק אלא שבקצת צידי הגנות יש גפנים מודלות על קצת ירקות ואם כן יש רובא שאין בהן גפנים ואותן שיש בהן גפנים הוא במיעוט הגן ועל כל ירק המובא לשוק למכור על ידי בעלי הגנות נאמר כל דפריש מרובא פריש אע"ג דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואפי' רוב היתר ומיעוט איסור היינו בשלוקח מן הקבוע ואינו ידוע אם היתר לקח או איסור אבל בנמצא אמרינן הלך אחר הרוב רוב התר מותר והכא בנ"ד הוי כנמצא שהביאו הגוים הירק בחנויות מן הגנות כמו בשר הנמצא ביד גוי שבדין תורה הוא מותר אם רוב מוכרי הבשר ישראלי' אלא שאסרו חכמי' כל בשר שנתעלם מן העין וכמו שכתב הרב פ"ח מהלכות מאכלות אסורות ואעיקרא דדינא פירכא שנראה לי כי זו הירק שתחת גפני' אלו אינם כלאים מפני שהגפן גבוה הרב' מן הירק ואין סברא שיאסור הגפן באויר לירק של מטה יותר מן השיעור שאוסר הכרם לירק הנטוע בצדו תוך ד' אמות או גפן יחידי תוך ו' טפחים כי יותר יניקה יש לירק הנזרע תוך ששה מצד לחות הארץ ושרשי הגפן והירק ממה שיונק הירק באויר מסיכוך הגפן עליו וכן מוכיח לשון הרמב"ם ז"ל פ"ח שכתב כבר בארנו שאע"פ שמרחיק בין הזרע ובין הגפן כשיעור צריך ליזהר שלא תסכך הגפן על הירק או יסכך הירק על הגפן ע"כ נראה שעיקר היניקה היא כשנזרעין שניהם זה בצד זה בלי שיעור ההרחקה אלא שצריך ליזהר גם בסיכוך ולא מצאתי שום רמז באיזה שיעור תהיה יניקת הירק מן סיכוך הגפן ואפי' שנאמר שיהיה הרחקת הסיכוך שוה לירק שניטע בצד הגפן היינו ו' טפחים כירק שניטע בצד גפן יחידית וחלו הירקות שתחת הגפן הן גבוהות הרבה מן הירק וכן גפן יחידית ולא כרם שאינן שתים מכאן ושתים מכאן וא' יוצא זנב ואפילו היה כרם אין סברא שתהיה ההרחקה מן הסיכוך ד' אמות אויר והרמב"ם ז"ל פ"ו הביא מן הירושלמי ב' גנות זו על גב זו התחתונה עשויה כרם זורע את העליונה עד שהוא מגיע לאויר עשרה טפחים קרוב לכרם שאויר י' טפחים סמוך לכרם או לגפן יחידית אסור לזרוע בו וכן ר"ש פ"ז משנה ב' הביא הירושלמי כרם יש לה אויר כרם יחידית אין לה אויר מן מה דאמר ר' בון בר חייא בשם ר' שמואל בר יצחק לאויר עשרה הינו הדא אמרה אפי' גפן יחידית יש לה אויר ואפשר דיש לה אויר דקאמר לגפן היה אויר ו' ובמתניתין דבעציץ נקוב נמי כתב הר"ש כולהו מודו שנאסר פי' לאויר י' כלומר אסור להביא לאויר הכרם אבל אינו מקדש באויר כדפי' לעיל:

עוד אני אומר דסיכוך ממילא כי האי גפנים שעל גבי ירק אינם מקדשים דיניקת אויר קיל ואינו מקדש תוך שיעור הנז' כי אם כשמסכך לכתחילה כדתנן המסכך גפנו וכו' ותנן המדלה את הגפן וכו' דמשמע דוקא מסכך לכתחילה אבל אם ממילא נסתכך לא קדש אפי' לתנא קמא דיניקת אויר קיל מיניקת גפן בנטיעה וירק הזרוע כדמשמע מלשון הרמב"ם ז"ל שהבאתי למעלה וכן כתב לשון זה סמ"ג ז"ל בהזהרת רע"ט צריך להזהר שלא תסתכך הגפן על הירק או יסכך הירק על הכרם ע"כ דמשמע זהירות לחוד לבעל הכרם שלא יסתכך ממילא דאם הוא מסכך בידים פשיטא שמקדש ואפי' ממילא צריך ליזהר כדי שלא יבא ליד תוספת מאתים אחר שראה שהוא מסוכך ויתקדש שאם לא ראהו אלא שנסתנך ממילא אפי' הוסיף במאתים לא קדש עד שיוסיף אח"כ ובזריע' בין זרע בין ראה זרוע בכרם הכל דין א' כמו שכתב הרב ז"ל א' הנוטע וא' המקיים כיון שראה כלאים צמחו בכרמו והניחם הרי זה קדש ובתוספות כתבו סוף פרק הערל גבי מתני' דהמסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו דה"ה הזורע כההיא עובדא דמייתי רבי יוסי בסיפא בא' שזרע כרמו בשביעית אלא נקט המסכך משום רבותא דר' מאיר דאף במסכך אסור ע"כ משמע דמסכך קיל מנוטע אצל הירק או זורעו אצל הכרם והקולא הוא שמה שמסתכך ממילא אינו אוסר אפי' הוסיף אלא אם הוסיף אח"כ ונוטע ומקיים הנטוע א' הוא כיון שהוא יניקה על ידי הקרקע שהוא תוך שיעור ההרחקה ואלו הירקו' שתח' ענפי הגפן הן רחוקות הרבה משרשי הגפן וכשגדלו הענפי' של גפן נסתבכו על הירק מעצמ' וגם הם גבוהות הרבה מן הירק ופשיט' שירק שהוא תחתם מותר כמו שכתוב לעיל הצעיר המבי"ט:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >