שו"ת מבי"ט/ג/פג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן הלך למדינת הים וחלה ועשה צוואה שמנכסיו יפרעו כתובת אשתו וממה שיותר לו יתנו מאתים פרחים לבן אחיו אם ישא את בתו ואם לאו ישאר הכל ביד אמו שתעשה מה שתרצה ועל זה צוה שיתנו נ' פרחים לפלוני וכ"ה לעשות מסילה בצפת במקום הצורך לזכות הרבים עוד צוה מה שיש לו בנכסיו ומה שחייב ומה שחייבים לו שיתנוהו לקרוביו ואחר כך קם והלך בשוק כמו ח' ימים וחזר ונפל למשכב ומת ואינו ידוע אם מחולי הראשון מת או מחולי אחר לדעת אם צוואתו קיימת או לאו:
תשובה כתב הרמב"ם ז"ל סוף פרק ח' מהלכות זכיה ש"מ שניתק מחולי אל חולי אם לא עמד ולא הלך על משענתו בשוק מתנתו מתנה עמד בין החולי שצוה בו ובין החולי שמת ממנו והלך על משענתו אומדין אותו על פי הרופאים אם מחמת חולי הראשון מת מתנתו קיימת ואם הלך בשוק בלי משענת אינו צריך אומד אלא בטלו מתנותיו הראשונות עד כאן ובנדון דידן אינו ידוע באותם הח' ימים שהלך בשוק אם הלך על משענת במקל או בלא משענת וגם אם היה חולי אחר שמת בו או מהחולי הראשון או אם היה מין חולי אחר או שחזר וחלה אח"כ ממין החולי הראשון כי אפילו שהיה מין החולי הראשון אם עמד בחוץ בלי משענת בין חולי לחולי בטלו מתנותיו כ"ש אם היה חולי השני מין חולי אחר ועמד בין שניהם בחוץ בלי משענת שמתנותיו בטלים כי מה שכתב הרמב"ם שניתק מחולי אל חולי ובין החולי שצוה בו ובין החולי שמת בו כי ל"ש מין חולי שני או שחלה אחר כך ממין ראשון אלא שהלך בינתים בלא משענת וחזר וחלה מחדש אלא שכשחזר וחלה מאותו החולי עצמו הוא קרוב יותר לומר כי מחמת החולי הראשון חזר לו החולי עצמו אף על פי שעמד והלך בלא משענת ואם כן אחר שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו צוואתו קיימת עד שיודע בודאי על פי ב' עדים שהיו שם ויודעים שעמד והלך בחוץ בלא משענת שאינו כתוב בשאלה אלא שהלך בשוק כמו ח' ימים ולא הזכיר משענת וגם זה צריך עדות גמור בפני ב"ד ואפשר שלא הלך בלא משענת ויהיה צריך אמידת רופאים אם מצד החולי הראשון חזר וחלה ממין החולי הראשון עצמו או אפי' מן חולי אחר ומצד איזו פשיעה שפשע בעצמו באכילה או כחום וקור היה סבה ששלט בגופו חולי אח' מפני שלא היה ברי' מכל וכל מן החולי הראשון שאם לא היה חולשת החולי הראשון לא היה מזיק לו פשיעת האכילה או חום וקור או כיוצא בו ולאמיד' זו היה צריך שיהיו הרופאי' מצוים פה במקום תביעה בעלי המתנות והיורשים ואולי שבמקום ההוא שמת לא נמצאו רופאים שיחקרו מהם ב"ד וכל שלא תתברר האמידה הצוואה קיימת דדברי שכיב מרע ככתובי' וכמסורין דמו כ"ז שלא נתבר' בב"ד שמחולי אחר מת אע"פ שאם היו אומדי' היה אפש' שתהי' האמיד' שמחולי זה מת או מחולי הראשון והוי ספק עכ"ז כל שלא נעשית האמידה שלא היה אפש' לעשותה המתנ' קיימת וכן נרא' ממה שאמרו שאם עמד והלך בלא משענת הוי כמי שחזר ממה שצוה שאפילו מת מאותו חולי מתנתו בטלה ומת חזר בתוך חולי הוא בידוע שחזר בין עמד והלך בלי משענת הוא שהוא ידוע שהלך שאם אינו ידוע מתנתו מתנה כמו אם אינו ידוע שחזר בו בתוך חוליו שמתנתו מתנה וכן כשעמד והלך במשענ' דאמרינן דאומדין אם לא אמדו אינו ידוע שאותה עמידה היתה בבריאות גמור מן החולי הראשון והוי מתנה קיימת כיון דמעיקרא שוו רבנן לדברי ש"מ ככתובין וכמסורין בעינן ידיעה גמורה שנתרפא מכל וכל לבטלה ואפילו היינו אומרים דכשלא נתברר או לא אמרו דהוי ספקא כדמשמע ממימרא דר' אלעזר בפ' מי שאחזו דמייתי לה הרי"ף ז"ל פרק מי שמת וכתב וסוגיא דשמעתא התם כשלא עמד והלך על משענתו אבל עמד בין חולי לחולי והולך על משענתו אומדין אותו אם מחמת חולי ראשון מת מתנתו מתנה ואם לאו אין מתנתו מתנה דאי דייקי מרישא דאם מחמת חולי ראשון דמשמע דאמדו בודאי דמחולי ראשון מת הויא מתנתו מתנה הא אם לא אמדו לא הויא מתנה אימא סיפא ואם לאו כלומ' שאמדו ודאי שלא היה מחולי ראשון אלא משני אינה מתנה הא אם לא אמדו כך מתנתו מתנה וקשיא דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא אלא דבעי למימר דדיוקא דרישא אם לא אמדו שהיה מחולי ראשון דהוי ספק וכן דיוקא דסיפא אם לא אמדו שמת מחולי זה הוי ספק וכן כתב בנמקי יוסף ז"ל שם פרק מי שמת דכשהלך על משענת דאמדי' הוא משום דאיכא לספוקי כשנפל אח"כ למשכב ומת אם הוא מחולי אחר והוי כאילו נרפא מחולי ראשון והויא (חזרה) או דלמא מאותו חולי עצמו והויא מתנה כיון שלא חזר בפי' הילכך אמדינן ליה ע"כ דמשמע דאם לא אמדו כמו אם לא היו רופאים מצוים דהוי ספקא ואי תפסו בעלי המתנה לא מפקינן מינייהו דאע"ג דבשאר ספיקי כמו אם הקדיש או הפקיד עלו בתיקו ומפרשים כיון דלא איפשיטא הוו נכסי בחזקת נותן כמו שהביא בטור סימן ר"נ הרי כתב ג"כ סברת הרא"ש שאין מבטלין ההקדש וההפקר כו' דאין מבטלין מעשיו אלא היכא דבריר לן האומדנא. ונ"ל דדוקא כהני ספקי דהקדיש או הפקיר או נתן לעני' דמבעי לן אי הוי דינן כמו נותן וחוזר אם יעמוד או לאו דוקא הוא שכתבו המפרשי' דכיון דעלו בתיקו הוי בחזקת נותן דכיון שעמד ונתבטלה הצוואה לענין שאר מתנותיו בהני נמי הוו בחזקת נותן כיון דלא איפשיטא בעיין אבל בכי האי ספקא דהוי בצוואה עצמה דדבריו ככתובים וכמסורים דמו ומספקינן אי נתבטלה העמידה במשענת כשלא אמדו או לא דאמרי' דכיון שלא אמדו נשארו דבריו בחזקת ככתובים ומסורים כמו שכתבתי למעלה דעמד דומיא דחזר או אפילו נאמר דאכתי ספקא הוי אי תפס נותן לא מפקינן מיניה דכל שלא נודע בודאי דנתבטלה הצוואה בחזקת' קאי כיון דהוו דבריו דמעיקרא ככתובין כד"א:
ואם כן בנדון דידן אם לא נתברר בעדות גמור לפני ב"ד שעמד בין חולי לחולי הצוואה קיימת ואם יתברר שעמד ואינו ידוע אם בלא משענת או במשענת המתנ' בטלה דאי בלא משענת פשיטא דבטלה ובמשענת בעו אמידה דהוי ספק ספקא ספק בלא משענת והוי בטלה ואם תמצא לומר במשענת אכתי הוה בעי אמידה אי מחמת חולי ראשון או לא אבל אם נתברר שעמד במשענת דבעי אמידה כיון שלא נעשה לא נתבטלה הצוואה כפי מה שכתבתי למעלה ואפילו נאמר דהוי ספק כמו שכתבתי אח"כ אי תפס לא מפקינן מטעמא דפרישית ובמה שצוה שיתנו לצורך מצוה אפי' לא תפסו הוי קיי' דכשעמד הוא דהוי ספקא לא כספי' אי איכא עמידה או לא או כדבעי אמידה ולא אמדו וכל חילוקים אלו הם לענין המתנות אבל לענין אמו שהניח שלטת על כל נכסיו דהויא אפוטרופא נמי שנפרש אפילו עמד בלי משענת לא נתבטלה דבגילוי מילתא דהאי איניש הוה מהימן קמיה ש"מ והוה משויה ליה אפוטרופוס סגי וכמו שכתוב הר"ן ז"ל פ"ק דנזיקין גבי אין ממנים אפוטרופוס נשים ועבדים ואם מינן אפילו יתומים הרשות בידם דלא להוי כאפוטרופוס דמפסיד דמסלקי להו ושכתב ר"י ז"ל דהרשות בידם גרסי' וה"פ אם מינן אבי של יתומים בחייו שהיה רגיל להפקיד להם הרשות ביד ב"ד למנותם עכשיו דאנן סהדי דניחא ליה לאב ע"כ וכן כתב הרשב"א נמי שהביא בבית יוסף סימן ר"צ והכא נמי בנדון דידן כיון שמנה המצווה את אמו אפילו שעמד מחולי זה נשארה במקומה דניחא ליה בה כיון שמנה אותה ואינה צריכה שימנו אותה ב"ד ואינם יכולים למנות אחר ומה שכתב בצוואה שאם לא ירצה אחיו לישא את בתו שישאר הכל ביד אמו שתעשה מה שתרצה זהו מינוי אפוטרופסות כמו שכתב הריב"ש ז"ל סי' ע' על מי שאמר לשכיב מרע רצונך שאהיה שליט על נכסיך ואעשה בהן כרצוני ואמר לו כן ייטב בעיני כי לשון שליט מועיל להיות אפוטרופוס כמו שמצינו ביוסף הוא השליט ועל זה היה מנהיג על כל ארץ מצרים וכ"ש שאמר שאעשה בהם כרצוני ובנ"ד נמי אמר שישאר הכל ביד אמו הרי זה כמו שלטה ופי' עוד שתעשה מה שתרצה ועדיף טפי ממה שכתב הריב"ש ז"ל ועוד דהוא מעצמו אמר כך ולא על ידי שאלה כמו מה שכתב הריב"ש ז"ל וכן נראה ממה שצוה קודם שיתנו כתובת אשתו ומה שישאר יתנו ק"ק פרחים לאחיו אם יקח את בתו ואם לאו ישאר הכל וכו' ואם יקח אחיו את בתו לא היה צריך אפוטרופוס כי הכל של בתו ושל אחיו שישא אותה וכמו שכתב ומה שישאר שנשמע שכל נכסיו שישארו אחר פרעון הכתובה יהיו הק"ק פרחים לאחיו אם ישא בתו ועל זה לא נרא' לו להניח אפוטרופוס כיון שישא אותה הכל שלה ושלו אבל אם לא ירצה היתה צריכ' אפוטרופוס ועל זה היה מניח הכל ביד אמו נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |