שו"ת מבי"ט/ג/ב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אשה אחת שכתבה לבעלה ונטלה קנין גמור מעכשיו שיירשנה בעלה אפי' חלק יורשיה כו' וסילקה ליורשי' בעשרים חתים מהו אם מה שכתבה בבריאות שיירש בעלה חלק המגיע ליורשיה כפי התקנה קיים או לא:
תשובה גם כי כתב הרא"ש ז"ל על תקנת טוליטלה שאין האשה שולטת לתת למי שתרצה החלק הנוגע ליורשיה כשתמות בלי זרע כתבתי אני בשנים או ג' תשובות כי כפי לשון תקנתם כתב כך אבל לפי תקנות שלנו כמו תקנת ומנהג דמשק ומנהג ארץ ישראל יכולה האש' לתת לבעלה החלק המגיע ליורשיה כיון שבדין הבעל יורש אשתו ומצד התקנה הוא שמניח חלק הכתובה שירשוה יורשיה הכוונה היא שתהיה היא בעלת אותו החלק להורישו ליורשיה כשתמות בלי זרע כמו שיורשים הבנים את אביהם וכמו שהיורשים אביהם הוא בסתם אבל פירש הוא וצוה לתת לפלוני קצת נכסיו ולסלק הירושה מבניו הרשות בידו כן האשה שולטת לתת לבעלה מה שהיו יורשיה בסתם אם לא היתה נותנת שום דבר לבעלה כי תנאי זה הוא תנאי הקהלו' לא תנאי אבי האשה או אחיה כי אין חילוק בין המשיא את בתו ונותן לה נדונייא לאלמנה או ליתומה שהנדוניא שלה כי כשנשאת על תקנה זו פשיט' שתוכל לתת לבעלה החלק הנוגע ליורשיה כי היא בעלת אותו החלק ושייר' אותו לעצמה ויורשיה יורשים כשמתה בלי צוואה ובלי שנתנה מתנה לבעלה וכן נאמר נ"ר אפי' בתולה שנשאה אביה ונתן לה נדוניי' מנכסיו כי אביה או אחיה השליטו באותו החלק שיהיה שלה והם ירשוה ממילא אבל אם תתן אותו לבעלה יהיה קיים כשאר מורישים ובתקנות אלנאזיר התנו בפי' שיחזור שליש ליורשיה ושהיא גם כן תוכל לעשות באותו שליש מה שתרצה ומפני שהיו התקנות ההן קיימות בכח חרם ויכולים להתנות בשעת הנישואין תנאי אחר בירוש' נגד התקנ' וכמו שהארכתי בזה בתשובת תצ"ג וכל זה הוא שנותנת לבעלה בלשון מתנה אבל כשנותנת בלשון ירושה כמו נדון דידן נראה לכאורה שאינו מועיל אבל לפי דעתי יועיל כי מה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י"ב מהלכות זכיה ומתנת שכיב מרע שאמר בני פלו' ירשני וכו' ולא שאר הבנים וכן אם אמר על בת בין הבנות וכו' דבריו קיימים אבל הבריא אין דבריו קיימים כבר כתב הרב מ"מ דהויא בעיא דלא איפשיטא וכתבו רבינו האיי ובהלכות והרא"ם דלא עבדינן בה עובד' ומפני זה כתב הרמב"ם ז"ל אין דבריו קיימים ובפ' ו' מהלכות נחלות כתב ואם היה בריא אינו יכול להוסיף ולא לגרוע לא לבכור ולא לאחר משאר היורשים בד"א דשאמר בלשון ירושה אבל אם נתן מתנה דבריו קיימים וכתב הרב מ"מ ואם היה בריא שם בעיא וכתוב בהלכות דלא איפשיטא ולא עבדינן בה עובדא ולזה כתב רבינו אינו יכול לפי שכל שיש לו ספק אין מוציאין מן היורשין בד"ת שהן מוחזקים ובנדון דידן שהבעל מוחזק והוא יורש בד"ת אלא שבאותו חלק השליט האשה אפי' אמרה בלשון ירושה לא מפקינן מיניה וכמו שכתוב גם בהגהה שם וכתב רבי' שמואל השתא דלא איפשיטא לן אי אמ' ר' יוחנן כ"כ בבריא או לא הילכך מספקא לן ומי שתפס תפס וכן כתב ראביה ולא תימא דשאני הכא דאחר שהתנאי היה שנסתלק הבעל מאותו חלק ונשאר לאשתו שעתה אינו יורש שלה והוה כאיניש בעלמא דאם כתב לו לשון ירושה לא מהני כלל דעד כאן לא איבעיא לן אלא על בן בין הבנים או בת בין הבנות אבל באינש דעלמא לא דלא הוא דבעל יורש אשתו הוי אי מדאוריי' אי מדרבנן ועשו חיזוק בה כשל תורה והוי יורש טפי מבן בין הבנים או בת בין הבנות או אח בין האחים שכלם יורשים ביחד והבעל הוא לבדו יורש אי מדאורייתא אי מדרבנן ואפילו נסתלק מאותו חלק לא מיפקע שם יורש מיניה שהוא יורש רוב נדונייתא והגע עצמך שבן א' בין הבנים נסתלק מירושת אביו כשימות בסתם ואפ"ה רצה אביו להוריש לו בלשון ירושה והוסיף או גרע בירושת בניו מי נימא דמשום שנסתלק מן הירושה לא יקרא יורש כשאר אחיו לענין מה שהוסיף אביו או גרע ביניהם להיות בכלל עמהם כספק אם דברי האב קיימים או לאו ובנדון דידן נמי אעפ"י שנסתלק מאותו חלק אכתי יורש הוי לה כשאר הנדונייא ויורש טפי מבן בין הבנים שהוא יורש הכל כמו שכתבתי והוא בכלל ספקא דבעין וכיון שהוא תפוס בכל הנדונייא לא מפיקינן מיניה מספקא ומשום דבריא הוא וצריך אחת מרדכי ההקנאות כמו שכתב שם מ"מ פ"ו מנחלו' בנ"ד נטל כבר קנין גמור מעכשיו דאע"ג שאין קנין לאחר מיתה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח הכא כתוב מעכשיו וכן כל שטר מתנה שכתו' בו זמן הלכה כר' יוסי דזמנו של שטר מוכיח עליו שמחיים הקנה אלו היה בדעתו להקנות לו בשטר זה לאחר מיתה לא היה כתוב בו זמן כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות זכיה עוד אני אומר כיון שכתוב בשטר זה תיבת שהיא לשון מתנה אפי' כתוב בתחלה בלשון ירושה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |