שו"ת מבי"ט/ב/רח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה על דבר ראובן שמת והיו עליו חובות הרבה וכתובת אשה והגבו בית דין כתובת האשה ושמו שמאי' על המטלטלין והבית להגבות לבעלי חובות וקבל כבר המטלטלין במה ששמו אותם על ידי ב"ד ושמו גם כן הבית על ידי בקיאי' והתחילו להכריזה ואחר כך חששו שמא יבוא אחי ראובן שהוא יורש ויערער על השטר או על השומא וכתבו שלא גמרו השומא עד שיבוא היורש או שיודיעוהו:
על זה אני אומר כי אינם צריכים להמתין ליורש או להודיעו כי אפילו הלוה עצמו אם לא היה בעיר והיה רחוק שלא יוכל לבוא תוך שלשים יום אינם חייבים להמתין אלא ב"ד מגבין לו מיד וכבר ירדו לברר שמאים על פי ב"ד ושמו הכל והמטלטלין הם ביד המלוה כבר על השומא שעשו כיון שהתחילו יגמרו מתחלה ששמו בית דין מאי סברו ובסוף שכתבו עד שיבוא היורש מאי סברו ומה נתחדש להם מצד הדין אם ללוה בעצמו בהיותו בחיים לא היו חייבין להמתין אם היה בדרך רחוקה כל שכן ליורש שלו להיותו במצרים כי הוא ידוע כי לשלוח רץ אחד יצטרך יותר משלשים יום בהליכה וביאה והוא לא יוכל לבוא בשיירא וישהה יותר משני חדשים וכבר עברו כמה ימים מן השלשים מן היום שמת ומהיום שבאו הבעלי חובות לב"ד ולכן יש רשות לב"ד לגמור את דבר ההכרזה ויחליטוה לו לסוף שלשים יום מן ההכרזה כי שומא הדרא ליורש שירשה ממילא ואם יבוא היורש וירצה לתת דמיה הב"ח הוא מרוצה:
וכל שכן שכתבו המפרשים ז"ל כי הוצאת ההודעה ללוה שיבוא יוציא אותה עתה המלוה ואחר כך כשינכה החוב יגבה גם כן ההוצאה והוא ידוע כי אין בנכסי ראובן זה כדי החובות ולמה יפסידו המלוים ג' ד' פרחים או יותר להודיעו והוא ידוע שלא יבוא היורש כי יודע הוא שלא ישאר לו שום ירושה ויפסיד שכר הדרך מכיסו: ואם ישבחם אחרים ואין להם ממה יגבו ישבע המוקדם שלא נפרע מזה השטר וגם אם היה לו מלוה על פה יכול לישבע על מה שתפס שהיה חייב לו סך כך וכך נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |