שו"ת מבי"ט/ב/קח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מבי"ט TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן קח

שאלה ראובן ושמעון שותפין ואחים ושמעון נשתתף עם לוי וראובן הניח מעות וסחורות בשותפות ביד אחיו שמעון והלך לו לעבר הים ושמעון פרע חובות של לוי ממעות אחיו ראובן אשר הניח בידו טרם לכתו לעבר הים וגם פרע חובות שהיו עליו ועל אחיו ראובן והפרעון של החובות אלו היה שקנה סחורות מלוי על החוב שפרע בעדו מן המעות הנ"ל ונתנם לבעל חוב י' למאה וראובן תבע חלקו מריוח הסחורה ההי' אשר פרעו לבעל חוב כיון שקנה אותה מן המעות שלו שהיו מדמי השותפות ושמעון טוען כי מה שעשה עשה לעצמו יורינו רבינו הדין עם מי:

תשובה הדין עם ראובן וחייב שמעון לחשוב עמו על הריוח שהרויח במעות בסחורה ההיא שלקח מלוי כי גם שהיה לו לשמעון חלק במעות וסחורה ההיא כיון שהיו שותפים באותם המעות או הסחורה הריו' הוא לחצאין כ"ש שהמעות היו כולם לראובן והסחורה שנמשכה מאותה המעות היתה שלו והיה מן הדין שיהיה כל הריוח לראובן לולי שהיו שותפים ושהחוב שפרע בסחורה היה של שניהם כפי מה שכתב בשאלה כי הרמב"ם ז"ל כתב ספ"ז מהלכות מכירה הורו מקצת המורי' שאם קנה לעצמו במעות חבירו אחר שזקפן עליו מלוה הרי קנה לעצמו ומקבלין ממנו כשאמר זקפתי אותם המעות במלוה על עצמי ואני אומר שאין דין זה דין אמת אלא המקח של משלח ואפי' לדעת המורים היינו שאמרו קודם הקנייה שזקפן עליו במלוה אבל שיאמר אח"כ כי מה שעשה עשה לעצמו לא מהני ליה דאחר שקנה בלא זקיפה מעות המשלח הם וכמו שכתב למעלה מדין זה בנותן מעות לחברו לקנות לו קרקע וכו' וקנה לעצמו במעותיו מה שעשה עשה והרי הוא מכלל הרמאים וכו' דמשמע דאם קנה במעות חברו לא אמרי' מה שעשה עשוי שהמעות הן בחזקת בעליהן וממילא המקח הוקנה על ידי המעות קנויה לבעל המעות כמו שקנה עבד קנה וכו' וכמו כן מה שקנו מעות בעלים קנו הבעלים אלא מפני שהיו אלו האחים שותפים והחוב שנתן הסחורה לפרעון היה לשניהם ע"כ כתבתי כי הריוח הוא לשניהם המבי"ט:

2[עריכה]

שאלה ראובן קנה עליה משמעון ובידו שטר קני' בכל חזוקים וכתו' בו בכלל התשמישים שקנה בלשון הזה ועם השימו' בבית הכבוד של מטה בחצר ועם היציאה והכניסה ג"כ מלמטה דרך החצר לעלות לעליה הנזכר דרך מדרגות האבנים אשר שמה העשויות לרדת בהמה לבית הכבוד שהוא למטה בחצר כנ"ל ע"כ והנה חצר זו היה בשיתוף בין שמעון ולוי משתמשים בו שניהם כאחד ופתח החצר והתנור שבחצר הם בחלק שמעון והבית הכבוד בחלק לוי והיה התנאי ביניהם בקנין ושטר שאם ירצו באי זה זמן הם או באי כחם לחלק החצר שלא יהיה להם חזקה לזה על זה ולזה על זה בפתח ובתנור ובבית הכבוד אלא כל א' יעשה בחלקו פתח ותנור ובית הכבוד:

אחרי כן מכר לוי חלקו ליהודה וגם שמעון מכר ביתו שתחת עלית ראובן וחצרו לזבולון ונתפשרו יהודה וזבולון לחלוק החצר באופן שהב"ה נשאר בחלק יהודה ופתח לו פתח אחרת בחלקו והתנור ופתח החצר הישנה נשארו בחלק זבולון ורוצה לעשות ב"ה אחר בחלקו ורוצ' למנוע לראובן בעל העליה שעל ביתו מלהשתמש בו באומרו כיון שאותו ב"ה שהיה אז נתבטל בדין אבד את זכותו ואין לו שעבוד בחצרו לב"ה שיעשה רק לכניסה ויציאה בלבד וראובן טוען כי שעבוד ב"ה קנה משמעון בחצר ואם ישתנה המקום לא מפני זה אבד זכותו ועוד כי בעד זכותו שהיה לו עד עתה בב"ה שנשאר בחלק יהודה מרויח הוא עתה שנשארים לו הפתח והתנור כולם שלו יורינו מורינו הדין עם מי אם מחויב זבולון להניח לראובן ולבאי כחו להשתמש בב"ה שיעשה או לאו ואם לא ירצה זבולון לעשות ב"ה בחלקו אם יוכל ראובן לכופו בדין שיעשנו כדי שישתמש בו ושכרך כפול מן השמים:

תשובה מחויב זבולון לעשות ב"ה ולהניח לראובן שישתמ' בו כמה שהיה מחויי' שמעון אם היה חולק החצר קודם שימכור לראובן לעשות ב"ה שישתמש בו ראובן כיון שכת' לו בשטר המכר שמכר לו עם השמוש בב"ה שלמטה בחצר ועם היציאה והכניסה וכו' לרדת בהמה לב"ה שהוא למטה בחצר ע"כ נר' שמכר לו עם שמוש ב"ה לעולם כמו כל הבי' שאם היתה המכירה בעוד שב"ה במקומו לבד הי"ל לפרש בשטר המכירה אלא נראה שכמו שהיו משתמשים מקודם בעלי' ההיא באותו ב"ה כן ישתמשו עתה שמוכרה לראובן וכיון שזבולון קנה משמעון הבית של מטה מן העליה ההיא כל שעבוד שהיה לו לשמעון המוכר בחצר והב"ה שיש לו לזבולון דכי היכי דאמרי' מה מכר ראשון לשני כל זכות שיבוא לידו כן כל שעבוד שהיה לו לשמעון על הבית שמכר יש לו לזבולון הקונה והוא שעבוד החצי לכניס' ויציאה ולב"ה כמו שכתוב בשטר כמו אם היה עליו חוב לאחר ושיעבד לו מקרקעי ומכרם ב"ח טורף מן הלקוחות ועל כולנה זו הוא שמכר שמעון לזבולון שאם יחלוק עם לוי או יהודה הבא מכחו שיעשה הוא ב"ה לעצמו וישתמש ראובן בו כמו אם היה הוא עושה אותו שאם שמעון היה חושב שכשיחלוק לא יתחייב להשתמש לראובן הוא היה חולק החצר קודם שימכרוה והיה מרויח שהיה עושה ב"ה לעצמו ולא לראובן וגם היה נשאר לו הפתח של חצר והתנור לו לבדו ואז היה מוכר הבית של מטה ביותר ממה שמכרו על שבח זה אלא שנראה ודאי כי הוא היה חייב לעשות ב"ה לו ולראובן אם היה חולק החצר עם לוי ועל סמך זו מכר לזבולון שהרי ידע זבולון שראובן היה משתמש בב"ה שלמטה קודם שיקנה הוא כיון שהניחו להשתמש בו אחר שקנה כל הזמן שעבר קודם שיחלוק החצר עם יהודה ואם יטען זבולון שבסתם קנה הבית והחצר עם ב"ה ותנור ושלא ידע שהיה לו לראובן בעל העליה שמוש בב"ה ומרצונו הניחו להשתמש כל זמן זה קודם החילוק כמו שהיה משתמש יהודה בו אין טענה זו מספקת להפקיע זכות ראובן בשימוש ב"ה כיון ששמעון שמכר לו היה משועבד לתת לו שימוש כמו שכתוב למעלה ולא היה שמעון יכול למכור השעבוד של ראובן וילך זבולון ויטעון על שמעון אם יתברר שלא ידע שעבוד זה שהיה לו לראובן על שמעון בשמוש ההיא ובין כך ובין כך יש לו שעבוד לראובן על חצר זבולון בשימוש בית הכסא שחיי' לעשות כמו שהיה חייב שמעון המבי"ט:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >