שו"ת מבי"ט/ב/נז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו ויורה לנו מורה צדק על ראובן שנשא את בת שמעון והתנו ביניהם תנאים ובכלל התנאים קבל עליו ראובן הנזכר נ"ש בכל תנאיו שלא לדור חוץ מהמדינה אשר דר בה שמעון חמיו הנזכר כי אם ברשותו סך זמן וכעת נתחדש שגרש ראובן את אשתו בת שמעון הנזכר ופרע לה סכי כתובת' על פי ב"ד ואחר זמן מה חזר ראובן ונשא' פעם שני' וכתב לה עתה מחדש תנאים אשר נתרצו שניהם איש ואשתו והנזירות הקודמת לא כתב לה ילמדנו רבינו כשנשא' פעם שנית נתבטל הנזירות אשר קבל מקדמת דנא או לא:
תשובה המגרש את אשתו ומחזירה הרי הוא בהחזרה זו כאלו נשאת לאחר ונתבטלו התנאים הראשונים דדוקא בנישואין דחה הוא דהתירו למחזיר גרושתו משום דליכ' שמח' ולא מי שנושא אשה אחרת שמניח שמח' הכלל ועוסק בשמ' הרגל כדרב הונא וכן מה ששנינו ס"פ הכותב שהמגרש אשתו והחזירה ע"מ כתובה ראשונה מחזירה ולא נאמר שיפרע לה מאתים על נישואים הראשונים אם היתה בתולה כיון שגרש' ומנה על נישואי' שניים כמו אם היתה נשא' לאחר שהיה גובה מן הראשון מאתים ומן השני מנה והיינו משום דמסתמא כך נשאת וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל דהיינו כשמחזיר' סתם וכן ג"כ הראש ז"ל דמשמע דאם רצתה היא לגבו' מאתים ושיכתוב לה עתה מנה גובה מנה לכשיגרשנה או לכשימות ואפילו בסתמא היינו בכתובה מנה מאתים דכשמחזירה אין כאן בעילת זנות כיון שיש לה כתובה ראשונה אבל בשאר תנאים שביניה' בנישואין הראשונים וגרשה והחזירה אפילו בסתם לא יחזרו התנאים לקיומ' הראשון וכ"ש כשמחדשי' מה או כתבי' תנאים בכתובה זו ואינם כותבים תנאי הנזירות כמו שבא בשאלה דפשיטא דנתבטל דקודם בנישואי' השניי' והוי ליה כמופ' וכמו שנתבטל הנזירות כשמתה וכו' כן כשגרשה כי כל התנאים הכתובים בכתובה בין איש לאשתו אינם אלא בעודה בנישואין וכיון שגרשה נתבטל כמו אם מתה ואם החזירה אח"כ נישואים אחרים הם ולא יחזרו התנאים הראשונים לא יתנם אפילו על הסתם כ"ש במפרש כמו שכתבתי ואפי' שיהיה ידוע כי לא גרשה אלא כדי שיתבטל תנאי הנזירות שאח"כ נשאה מיד כיון שגרשה גירושין גמורים בלי שום תנאי והיתה יכולה להנשא לאחר אפילו נשאת לו ותבטל הנזירו' ויש ראיה מענין איסור חמץ מדאורייתא דתניא בתוספות ר"פ כל שעה עד שאתה לוקח במנה קח במאתים עד שאתה לוקח מגוי קח מישראל שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח אבל לא עתה כו' עובר על בל יראה וכו' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות חמץ ומצה וכן מענין מכירת קרקעות או מטלטלים בפחות משויי' הרבה בלי שום תנאי מי צריך מעות שסומך המוכ' על הקונ' שאם יחזור לו מעותיו אחר זמן ויתן לו ריוח עליהם שיחזור למכור לו שאין כאן רבית כיון שהיה המכר לחלוטין בלי שום תנאי הרי מכירות אלו שהן על מחשבה לחזור לקנות' ואפ"ה לא נאסר בחמץ ולא במכיר' נכסים משום רבית מפני שלא היה שם תנאי ה"נ במגרש על מחשבה שיחזור לישא אותה אח"כ לא עשה אלא להפקיע עצמו מן הנזירות כיון שהגירושין היו גמורים בלי שום תנאי נתבטל תנאי הנזירות אפילו החזירה כדא' וכן יש ראיה דבגירושין נתבטל הנזירות אפי' חזר ונשאה מהפרת נדרי בעל לאשתו בדברים שבינו לבינה שמפר לעצמו כל זמן שהיא נשואה עמו כמו שאמרו בגמרא אית' תחותי' הוי הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עליה ולכך כתב הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות נדרים אסרה עליה תשמיש כל אדם שבעולם יפר חלקו ותהיה משמשתו וכשימות או יגרשנה הרי היא אסורה בתשמיש כל אדם וכן כל כיוצא בזה ע"כ משמע דאסורה בתשמיש גם לו אחר שגרשה שהוא נמי הוי בכלל כל אדם כמו שכתב למעלה אסרה עליה תשמיש כל אדם והוי הוא בכלל מדכתב יפר חלקו וא"כ כל אדם דהכא הרי הוא בכלל והיינו כשיחזור לישא אותה דלאו בבעילת זנות עסקי' דתיפוק לי דבועל לשם זנות לוקה מן התור' כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכו' אישות וא"כ ילפי' מהכא דכי היכי דבהפר' נדרי' שבינו לבינה לא מהני אלא כשהי' תחתיו וכשגרש' חזרה לאיסור' אפילו יחזור וישאנ' הכי נמי בנ"ד כשגרש' שנתבטל תנאי הנזירו' אפילו החזיר' אח"כ אינו חוזר לאיסור ראשון דגירושין פקעי איסור הנזירות כי היכי דפקעי התר ההפר' אפי' החזיר' כדאמר אלא שמצאתי ביורה דעה סימן ל"ד כל זמן שלא תנשא וכו' וכן ה"ר אשר ז"ל והתוס' ריש פר' בתרא כתבו שמותי הוא להחזיר' ולדבריהם אין מכאן ראיה לנ"ד וגם אין להפך דהתם דוקא הוא דהכי משמע קרא בין איש לאשתו בעוד האיש עם אשתו וגם כשגרש' הוי שפיר בין איש לאשתו שאם יחזירנ' יהיה בינה לבינ' כו' כמו שכתבו בתוספות הנדפסו' לאחר גמר' נדרים אבל בנ"ד דליכא קרא גירושיה פקעי הנזירו' אפילו יחזור אליה וראיתי מי שרצ' להביא ראיה שגירושין אלו שהן בכוונה חזרה שאין הנזירו' מתבטל בו ממה שאמרי פ' השותפין דנדרי' והביאו הרמב"ם ז"ל פ"ז דנדרי' נתן לאחר מתנה ואמר לו הרי סעודה זו נתונה לך מתנה ויבוא פלוני כו' ולא עוד אלא אפילו נתן לו סתם וחזר ואמר לו רצוני שיבא פלוני ויאכל אסור כו' עד שהרי סעודתו מוכחת עליו שלא גמר להקנו' לו ע"כ וכן בנדון גירושין אלו נראה מעניינם שלא נעשו בכוונ' אלא לבטל הנזירות וכיון שכן אין כאן גירושין והנזירו' במקומו עומד ע"כל לא ידע האי גבר' לדמויי מלתא למלת' דהא כתב הרב ז"ל אם הוכיח סופו על תחלתו כו' אסור כגון כו' שהרי סעודתו מוכחת עליו שלא גמר להקנו' כו' דמשמע דמשום שהיתה סעודתו הוכיח סופו וכו' שלא גמר להקנו' לו אבל בנ"ד הגירושין שהן בלי שום תנאי כבר נתגרשה בגט אפילו היה בדעתו להחזירה בגירושין עצמן לא היה שם דבר מוכיח שהגירושין היו גמורי' בלי שום תנאי וטעה ממה שכתב ואין כאן גירושין וכן שמעתי מי שמבי' ראיה לשלא נתבטל הנזירו' אם גרשה והחזירה ממה ששנינו פ' השותפין קונם לביתך שאיני נכנס כו' ומת או מכרן לאחר מות' וכתב הריב"ש דאם חזר וקנאו אסור וה"נ אם חזר ונשא' חייל הנזירו' הקודם ולא דמי כלל דבנ"ד לא נדר נזירו' כל זמן שבתך נשוא' לי לא אדור חוץ מדמשק אלא שנדר סתם שלא ידור ט"ו שנה חוץ לדמשק ונכתב בכתוב' ואחר שגירש' נתבטל' הכתוב' והתנאי' ופנים חדשות באו לכאן כשחז' ונשא' ולא הוזכ' הנזירו' כדאמר ואפ"ה קשים גירושין לפני המקו' שהתירו יחוד לדוד המלך ע"ה ולא התירו גירושין כדאיתא בדוכתי':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |