שו"ת מבי"ט/ב/מג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן ושמעון היו שותפין ונתנו בכיס מעו' שוה בשוה ובא ראובן ונתן ללוי אלף פרחים והתנה עמו שימכור לו סחורותיו ויתן לו מאתים פרחים ריוח על שנה אחת ואמר לו שמעון תן לי חלק מזה הריוח והשיב לו ראובן אני נתתי ללוי אלף פרחים ואתה לא נתת דבר ונתפשרו שיקח ראובן שמונים פרחים מן המאתים בשביל מעותיו והמאה ועשרים פרחים יהיה לשניהם ואחר שכלה זמן שותפותם חלקו הריוח של השותפות שביניהם וגם הריוח של המאה ועשרים פרחים ועתה אחר גמר שנים תובע שמעון מראובן כי השמונים פרחים שלקח הוא היה מגיע לו ג"כ כי יש בו צד רבית. עוד ראובן ושמעון מכרו בהקפה כמו שלש מאות פרחים סחורות ונתפשרו שניהם ששמעון יגבה המעו' הנז' מן הב"ח וראובן יתעסק בשאר עסקי השותפות ושמעון היה גובה והיה מביא לראובן מה שגבה והיה מניח המעות שהיה גובה בכיס א' ברשות ראובן ובפניו והיתה הכיס ביד ראובן אחר שהשלים לגבות אמר כי הוא הוציא מכל מה שגבה שהיו שלש מאות פרחים מאה ועשרים פרחים ושהשאר הניח בכיס וראובן אומר כל מה שהנחת בכיס לא שלחתי בו יד ולא נמצא בכיס תשלום השלש מאות פרחים יורנו רבינו אם יתחייב שמעון לפרוע החסרון לראובן והוא ישבע שלא שלח בו יד וכיון שחסר נראה שהוא הוציא יותר ממאה ועשרים והחסרון יהיה עליו או לא:
תשובה על ראשון ראשון השותפין אין בהם צד ריבי' אעפ"י שיתנו ביניהם שיטול האחד לפי ממונן דדוקא במתעסק בממון חבירו איכא אבק ריבית אם לא יתנהגו כפי תקנת חז"ל פלגא באגרא ותלתא בהפסד או תנאי אחר שיהיה ריוח המתעס' יותר על הפסדו והיינו משום דממון שביד המתעסק הוי פלגא מלוה ופלגא פקדון כמו שתקנו חכמי' כיון שהוא מתעסק לבדו בממון אבל בשותפין ששניהם מתעסקים ונושאים ונותנים המעות ליכא צד אבק רבית דלפעמים נותן הא' ריוח יותר לחברו אפי' שהוא יש לו יותר ממון בשותפות לפי שהוא משתדל ובקי להרויח יותר ממנו והכל לפי התנאי וכמו שכתב הרמ"בם פ"ד בד"א בסתם אבל אם התנו שיטול בעל המאה שלש רביעים מן השכר ויטול בעל המאתים רביע וכו' הרי אלו חולקים כפי מה שהשוו והשמיענו חידוש בזה שאפי' שהמעות שלו מועטין משל שותפו שיקח ריוח יותר אם השוו בכך ואין בזה אונאה או תרעומ' והוא הדין או כל שכן אם התנו שבעלי המעות המרובים יקח לפי מעותיו כי בדין לוקח ריוח יותר לפי מעותיו וכמו שכתב הרב ז"ל בסוף דין זה שכל תנאי שבממון קיים דמשמע בכל גוונא בין יתנו כן או באופן אחר וכמו שכתב ריש פ"ו שנים שהם נושאים ונותנים בשותפות ואפי' שהממון של א' מהן נקראת שותפות ואם פחתו או הותירו הרי הוא לאמצע ויש להתנות בשכר ובהפס' כל מה שירצו הרי שבעל המעות יכול להתנות שיקח הוא יותר מפני מעותיו או אם שניה' שמו בשותפו' זה מנה וזה מאתים יכולים להתנות שיטול כל א' לפי מעותיו ואפי' כשנשתתפו בסתם ולקחו שור לטביחה וטבחוהו היה נוט' כל א' מבשרו כפי מעותיו וכן אם פחתו או הותירו מחמת המטבע כשהמעות ששמו בשותפו' היה קיים כמו שכתב הרב ז"ל שם השכר או ההפס' לפי המעות ובמשרי' סי' רכ"ו כתב נשתתפו לקנות ולחלוק כל א' נוטל לפי מעותיו וכתב הרי שאין צד אבק ריבית בשותפות ואפי' בסתם כי הני גווני:
וא"כ בנדון דידן אין לשמעון שום טענה על ראובן במה שלוקח שמונים פרחים יותר מפני מעותיו דאעפ"י שלא היה יכול להשתתף עם אחר שלא מדעתו הרי מחל ונתרצה כשהתנו ביניהם שיקח הוא שמוני' פרחי' יותר על מעותיו וכ"ש אחר זמן שחלקו כבר שמחלו זה לזה ולא נשאר להם שום טענ' אפי' שבוע' השותפין אינם יכולים לתבוע זה מזה כיון שחלקו כבר ואפי' היה אי זה אבק רבית ביניהם מה שאינו כמו שכתבתי אחר שחלקו כבר הוי שמעון מוציא מראובן ואין אבק רבית יוצא בדיינים ולפום קישט' דמלתא אין כאן שום חשש רבית. גם מה שטוען שלא לקח מכל מה שגבה כי אם מאה ועשרים והשאר הניח אותו בכיס ביד ראובן אם אינו יודע בודאי שהניח בכיס מאה ושמוני' שהם תשלום השלש מאות עם המאה ועשרי' אלא שאומר שהשאר הניח בכיס יכול ראובן לטעון אולי לא שמת כל המאה ושמונים ואעפ"י שגבית כל השלש מאות נאבדו ממך או נגנבו קצתם וישבע ראובן שלא מצא מאה ושמני' בכיס ומה שיחסר יהיה על הממון אבל אם יטעון שמעון שכל מה שהניח בכיס בחשבון הניחו וידע בודאי שהגיע סכומם למאה ושמונים ישבע על זה וגם ראובן ישבע שלא מצא בכיס כי אם מה שאמר שמצא חסר והחסרון יהיה על השותפות ואם כבר חלקו השותפות ולא תבעו שבועת השותפין זה מזה אין יכול לחזו' שמעון לתבוע מראובן שבועה שלא נגע בכיס אפשר שנגנב או נאבד משם ולא לקחם ראובן ולא פשע בהם ואין זה אלא חשד שחושד על שותפו והרי הוא שבועת שותפים וכיון שכבר חלקו אינו יכול לחזור לתבוע שישבע בטענות ספק וכמו שכתבו המפרשים והרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות שותפים. המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |