שו"ת מבי"ט/ב/יח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו רחל קנתה חצר ובתים ופחדה שמא אחרי מותה יקחו נכסיה למלכות בטענה שאין לה יורש לכך כתבה שטרי הקנייה בשם ראובן בן אחותה בין בדיני ישראל ובין בערכאות ומסרה השטרות ביד ראובן בן אחותה הנז' אח"כ נפטר ראובן הנז' לבי' עולמו בחיי דודתו רחל הנז' והניח שני בנים את שמעון ולוי וקמה רחל הנז' ונתנה החצר והבתים אשר קנתה במתנה גמורה מתנת בריא כדין וכהלכה לשמעון הנז' וכשמוע לוי אחיו זה קם וערער על המתנה בטענה שנתנ' מה שאינו שלה כי החצר והבתים הם של ראובן אביהם והנה השטרות יוכיחו שמעידים על זה שנכתבו על שם אביה' והם תחת ידם יורנו רבינו מורה צדק אם תהיה רחל נאמנת לטעון ולומר לסיבת כך וכך נכתבו השטרו' בשם אביכם כאמו' מגו שתוכל לטעון חזרתי ולקחתי אותם מאביכם כי זה לה זמן רב משתמשת בחצר ובבתים הנז' בחיי ראובן אביה' כמו שמשתמש האדם בנכסיו דרה בהם ושוכרת לאחרים וסותר' ובונה ומעולם לא מיחה בה ראובן נוסף על זה כי יש לה עד א' מעיד כדבריה כי לסבה האמורה הכתיבה השטרות בשם ראובן וג"כ יש שני עדים אחרים מעידים כי אשתקד בא הנה כ"ר ראובן הנ"ז ואמרו לו אם לא תשגיח על זאת האומללה דודתך לתת לה שום דבר למזונותיה תוכרח למכור אחת מהבתים לצורכיה ומאחר שסוף אתה הוא היורש אותה יותר טוב שישארו לך הבתים ותתן לה כדי שתזון וענה הוא ואמר הבתים הם שלה תעשה מה שתרצה מהם מכל הפני' הללו ילמדנו רבינו אם הבתים והחצר הם בחזקת רחל ותהיה מתנתה קיימת או אם הדין עם לוי לקחת חציים בתורת ירושתו מאביו ראובן הנז' לסבת היות השטרות ביד ראובן ונכתבו על שמו כטענתו ושכרך כפול מן השמי':
תשובה אם מזמן הקני' הכתו' בשט' הקני' החזיק' רחל בבתי' בדיר' ושמו' או בשכירו' שהית' משכרת לאחרים ומקבלת המעו' משך שלש שנים רצופים הוא נאמנת בטענתה שנכתב השטר על שם ראובן בן אחותה מגו שהיתה יכולה לומר ממך לקחתי אחר שקני' אתה וכתבת לי שטר מכר ונאבד ממני דלא מזדהר איני' בשטרא טפי מתלתא שנין כדאמרי' התם בפרק חזקת הבתים ואפי' ששטר קנין יוצא מתח' יד שמעון ולוי בני ראובן לא עדיף שטר זה מחזקת שלש שנים שאפי' היה מחזיק אביהם בבתים שלש שנים ואח"כ החזיקה רחל בהם שלש שנים בחיי אביהם ראובן נאמנ' לומר שקנתם ממנו ונאבד השטר דלא מזדהר איניש בשטרא טפי כדאמרן והוא הדין נמי כשיש לו שטר למוכר שקנה הוא הבי' וחברו יש לו חזקת שלש שנים דעדיפא חזקתו משטר שביד זה אעפ"י שאין לזה שטר קניה ממנו דמצי למימר ליה למוכר אתה מכרת לי ולא נתת לי שטר קני' שאמרת שנאבד ממך והשטר מכר שעשית לי נאבד ממני ומגו שהית' רחל נאמנת לומר טענה זו נאמנת לומר אני קניתים אלא שעשיתי השטר בשמך מן הסבה הנז' בשאלה דהוי כשטר אמנה דנאמן לומר שטר אמנה הוא זה כשיש לו מגו שהיה יכול לטעון עליו מזוייף הוא כשאין המלוה יכול לקיימו כמו שכתבו המפרשים ז"ל והרמב"ם ז"ל פרק י"ד מהלכות מלוה ולא תימא השטר שבידו עתה שהחצ' שלו עדי' משלש שני חזקה שהחזיק קודם שהחזיק זה שבידו עתה דאדרבה חזקה שבגוף הקרקע שהחזיק בו שלש שנים עדיף משטר שהיתה שלו ואפי' הכי אם השני החזיק בו שלש שנים יכול לטעון ממך קניתיה ונאבד ממני השטר וכ"ש אם לא החזיק קודם שלש שנים אלא שיש לו שטר שהיתה שלו וזה השני בא מכח חזק' דנאמן כי נדון דידן שהחזיק' היא שלש שנים ולוי בן ראובן בא מכח שטר שקנא' אביו שהיא נאמנ' לומר שטר אמנ' היה שהאמנתיו שהוא קנא' ושיכתבו על שמו מפני שלא היו לה יורשים מגו שהיתה יכולה לטעון מאביך קניתים או ממך אם החזיקה שלש שני' אחר מיתת ראובן ואע"ג שיש בידו שטר שקנאה אביו כי היכי דנאמן מי שהחזיק בשדה חברו שלש שנים לומר שקנאה ממנו אעפ"י שחבירו החזיק בה כמה שנים ומצאתי ראיה למי שערער על זה מההי' עובד' דפרק חזקת הבתים דההוא דאמר לחבריה מאי בעית בהאי ארעא וכו' א"ל מפלנייא זבנתא ואכלתיה שני חזקה א"ל והא נקיטי שטרא דזבינא לי מארבעה שנין וכו' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ט"ו וכתב הרב המגיד משנה ודע שקצת המפרשים סוברים שאינו צריך להביא ראיה על אכילת כל השבע אלא על השלשה האחרונות ובכך נאמן לומר אכלתיה שבע מגו דאיבעי אמר מינך זבינתא ואכלתיה שני חזקה הרי שיש ביד זה המערער שטר שקנאה מארבעה שנים ואפי' הכ' היה יכול המחזיק לטעון ממך לקחתי' והחזקתי בה שלש שנים ולא נזהרתי בשטרי ומגו טענ' זו נאמן בטענ' אחרת והכ' נמי באשה זו נאמנת בטענת שנכתב על שם ראובן מן הסבה הנז' מגו שהיתה יכולה לומר מאביך או ממך ואחיך קניתים אם החזיקה שלש שנים אחר מיתת ראובן ומה שכתב וי"א שאין כאן מגו וכו' היינו משום שלא יודע המחזיק וכו' כמו שכתב שם וכמו שהביא ג"כ בפי' בשם הרשב"א ז"ל לא משום שיש בידו שטר קנין דכמו דחזקת שלש שנים ויותר לא מהני למערער על מי שהחזיק שלש שנים ואומר ממך לקחתיה כן טענת שטר שבידו לא מהני ליה כיון שיש לה חזקת שלש שנים וכ"ש בנידון דידן שיש עד אחד המסייע בטענת' ושני' עדים אחרי' על הודאתו. נאום המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |