שו"ת מבי"ט/א/של
|
< הקודם · הבא > |
תשובה נפתלי יהיה מי שיהיה יצרו גדול ממנו יכיר בעצמו שחטא והעוה בעקימת שפתיו ונפתולי לשונו ראשונ' על שנדה והחרים את הנמסר על אשר דבר כנגד לוי המוסר אותו ואין אדם נתפס על צערו והרי תשובתו בצדו שהשיב לו המוסר אביך היה נכרי והמיר את דתו ומה לו לנפרלי הדיין להשיב מפני הכבוד המוסר ולנדות ולהחרים את הנמסר וישר כחו של דן החכם הנברר בעד הנמסר שנדה את המוסר לא זע ממנו בהיות הדבר ידוע שהיה מוסר והורע שני' כח נפתלי אע"פ שיהי' מוחזק לחכם גדול מדן במה שנדה את דן חכם כמוהו והוחזק להיותו מנדה שלא כדין בתרי זימני ובתרי גברי איש כשר נמסר ואיש חכם שופט את איש אויל כשמו בתוספת אח' כן היה שלישי' ע"פ שנים עדים או ג' עדים שאמר דיביינטין וכו' עם לוי וחרף וגדף את כל החכמים עבר על אלהים לא תקלל ואם לא הזכיר לפניו חכמי' ידועים חרף בסתם כל חכמי ישראל אשר בדור והוא קללת חנם רביעית שלא היה ראוי שיזכר שם משה רבי' ע"ה במחלקותם כ"ש להזכירו בגנאי להורידו מערכו ח"ו חמישית בהשוותו אמיתו' חמשה חומשי תורה לדברי לוי המוסר אפילו היו דבריו כנים וישרים כ"ש בהיותם נפתלי' ושקר בשבועתו על זה בהיכל הקדש השחית בחמשה את כל העיר ינהוג נזיפה בעצמו על זלזולו בכבוד משה אמת ותורתו אמת וישאל מחילה מחכמים יצ"ו כיון שבא לכלל כעס בא לכלל טעות ישוב ויסיר כעס מלבו כי כעס בלב חכמים לא ינוח. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |