שו"ת מבי"ט/א/רצח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה יורינו רבינו שטר שכתוב בו שהודה ראובן שחייב לשרה אלמנ' שמעון ששים פרחים שקבל ממנה בתור' הלואת חן מנכסי יתומים ע"מ שאם לא יפרעם לה מהיום ועד סוף תשרי שהו' מחוייב לתת ליתומים ו' פרחים זהב יותר בקנין סודר ובשבועה חמורה בב"ד חשוב ויהיה מחוייב לפרוע הס"ו פרחים לסוף ו' חדשים מתחילין מר"ח אב ואילך וליות' חיזוק ובטחון מכ"ר ראובן הנ"ל לאלמנה הנ"ל בדמי היתומים הנז' חפץ פלונ' ופלו' בסך ס"ו פרחים והודה היא שקבלתם וקנאתם בסך הנז' ק"ג ונתן לה נאמנות גמורה וכו' מבלי שום שבועה וכל ההוצאות שיעשו בגלל קניי' הדברים הנז' ומכירתם וכו' בין בדיני ישראל בין בדיני האומות נתחייב לפורעם כמו הקרן בלי שום טענה וכו' הכל באחריות גמורה כו' ועל הכל נשבע ראובן שבועה חמורה וכו' בשי"ת וכו' וק"ג וכל לישנא דמשתמע לתרי אנפי הכל יהי' נידון לזכות בעל השטר והיה זה ביום ר"ח לחדש אב שנת השי"ג ליצירה פה דמשק ע"כ נוסח השטר וטוען ראובן כי הס' פרחים הכתובי' בשטר אינם אלא נ' בלבד והעשרה הם דרך רבית כי לא קבל כי אם נ' עוד ערער כי הו' הכתובים בשטר שאם לא יפרע לזמן פלוני שיפרע ס"ו שאין לך רבית גמורה בפרהסי' גדול מזה עוד ערער ותובע ממנה חפץ א' שאומר שהו' בידה מלבד החפצים הכתובים בשטר וכיון שאינ' כתו' שמה שתחזירהו לו והאלמנ' הנז' אינה יודעת להשיב מאומה אלא שאו' שהשטר נסדר ונכתב לפני ב"ד חשוב שהיה בזמן ההוא ונכתב ונחתם לפניו אחר שדקדק בו הב"ד והי' כתוב כהלכתו וכן מעידים העדים החתומים בשטר וכתוב בו נאמנות וגם כל לישנא דמשתמע לתרי אנפי וכו' ואין לה תשובה אחר' רק מה שיובן מתוך לשון השטר והב"ד דקדקו בו שלא יהיה בו רבית ומכירת החפצים היתה מכירה גמורה ובכללה היה החפץ ההוא שתובע ואם לא נזכר בשט' טעות סופר היה ששכח ולא הזכירו שהרי הוא עצמו הוד' שהיה בכלל המכירה:
תשובה בתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' רכ"א כתב על מי שכת' לחבירו אם לא אפרעך לזמן פלו' אתן לך כך וכך דינרין דאין כאן משום רבית כלל דאין רבית אלא דבר המתנה משום אגר נטר לי וזה אינו כן כשפרעו בזמנו לא היה מרבה לו כלום ואם לא פרעו במשלם זמנו ממש חייב ליתן לו באותה שעה ממש קרן וקנס ואין ממתין לו על הקרן כלל ואם כן ליכא אגר נטר לי' כלל וכתב שכן כתב ן' מיגש ז"ל וכן נראה ממשנה איזהו נשך דקתני הלוהו על שדהו כו' וכתב בסוף ואע"פ שיש לדון בדבר כן וכן נראין הדברים אע"פ כן אין מורין בדבר זה להקל וכו' ובנידון דידן נראה דאסור כיון שהאריך הזמן עוד ג' חדשים שאם היה פורע לו בסוף תשרי לא היה נותן לו אלא ס' ואם לא יפרע לסוף תשרי יפרע לו ס"ו לסוף ו' חדשים מתחילין מר"ח אב ואם כן הא איכא אגר נטר על ג' חדשים שממתין לו ועליהם הוא מוסיף הו' פרחי' ואיני חושב כי הב"ד חשוב שסדר שטר זה שדמה והשוה נ"ד לתשובה הנז' דהפרש רב יש ביניה' כמו שכתבתי וכמו שדייק הרשב"א בתשובה הנז' שחייב ליתן לו באותה שעה ממש קרן וקנס ואין ממתין לו כלל מה שאין כן בנדון דידן ואפשר שהב"ד חשוב חשב שגם שהמתין לו על הקרן ג' חדשים לא הוי רבית דאורייתא כיון שאם היה פורע בסוף תשרי לא היה מוסיף שום דבר וכיון שלא היה אלא רבית דרבנן מותר ליתומים כמו אבק רבית דקרוב לשכר ורחוק להפס' ואינו נראה כן אלא כיון שהמתין לו זמן לפרעון הקרן והרבית הוי אגר נטר ורבית תורה ומפני שראה חולשא זו בתוספ' הו' פרחי' בג' חדשים ונסתפק אי הוה רבית דאוריית' או לאו הוסיף חוזק ואומץ בענין המכירה כמו שכתו' בשט' וליותר חיזוק ובטחון וכו' ונראה שלא נתחזק בזה ענין תוספת הו' פרחי להיותם התר כיון שהזכיר שעל אלו הס"ו פרחים קנתה החפצים הנ"ל הרי עשה אלו הו' פרחים קרן מהיתומים ועליה' עם הס' קנתה את החפצים ואם היה כותב שקנתה החפצים בס' פרחים אע"פ שהיו שוים יותר היתה יכול' לעכב החפצים והיתה מרוחת הו' פרחים ליתומים בקניה וכן נראה שהיה דעת ב"ד החשוב אלא שטעה הסופר שכתב שקנתה בס"ו ואם כן הרי הו' אינם של היתומים מפני שהם רבי' והי' קנתה בס"ו וצריכה לתת לראובן עוד ו' על הס' שנתנה וכל החפצים קנויים ליתומים. ומפני שקשה בעיני שיטעה הב"ד החשוב ברבית של תורה ליתומים נתתי אל לבי לתור אי זה היתר ליתומים להחזיק מה שהוא מוחזק בידם ודקדקתי ומצאתי כי אין זה אגר נטר דאורייתא דכיון שכתוב בשטר שאם לא יפרע לסוף תשרי שהוא מחוייב לתת ליתומים הנז' ו' פרחים יותר בקנין ושבועה הרי הוא דרך קנס כההוא דהרשב"א ז"ל דבאותה שעה ממש הוא חייב כבר כל הו' פרחים אף על פי שהיה רוצה לפרוע לו יום א' אחר תשרי ונתינת הפרחים אינו אלא על העבר דרך קנס על שלא פרע בסוף תשרי לא על זמן העתיד שממתין לו עוד ג' חדשים על כל הס"ו פרחים ואם כן לא הוי אגר נטר שלא יאמר שאם לא יפרע לסוף תשרי שיתן לו ו' פרחים על ג' חדשים שימתין לו יותר ב' פרחים לכל חדש אלא על שלא פרע לו בסוף תשרי נתן הו' פרחים דרך קנס והמתנ' הג' חדשים הוא תנאי חדש ובחכנ' ממתין לו הג' חדשים והוי כרבית מוקדמת כי מפני שנתן ליתומים ו' פרחים דרך קנס על שלא פרע בזמנו כדאמ' האריכו לו אחר הזמן וליכא איסורא אלא מדרבנן ושרי ליתומים אפילו לכתחילה כל רבית דרבנן ואם כן אין כח ביד חכמים להוציא מיד האשה הו' פרחים כיון שהם ליתומים וזכינו לתת סמך לב"ד חשוב בדקדוק יפה ולענין העשרה פרחים היא נאמנת שנתנה לו כל הס' פרחים כי הוא האמינה על כל אשר תאמר כי הוא זה וכן בענין החפץ שלא נכתב אין לו טענה שהוא הודה שהיה בכלל המכר כמו שכתוב בטענות. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |