שו"ת מבי"ט/א/רלו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו ראובן היה לו חזקת בתים והיו לראובן בנים וא' מהבנים נכנס בבתים ודר בהם בחיי אביו יותר משלשה שנים ולא היה הבן סומך על שלחן אביו ונפטר ראובן לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק והבן שדר בבתי' בחיי אביו שני חזקה דר גם כן בבתים אחרי מות אביו עשרה שנים בפני אחיו מאביו ואחר כך מת אותו הבן שדר בבתי' בחיי אביו ובחיי אחיו והניח יתומים גדולים וקטנים וגם הם היו בבתים הנז' לאחר מות אביה' יותר משני חזקה ומכלל הבתים היו בהם עליות והיו משכירים אותם היתומים לאחרים ונוטלין שכרן וכל זה בידיעת אחי אביהם ואחר זמנים אלו בא דודן אחי המת ותבע מהיתומים חלקו המגיע לו מהחזק' ואמרו היתומים אבינו החזיק בבתים הנז' בחיי זקננו שני חזקה ובחיי אחיו דודינו עשרה שנים אין זה כי אם שקנא' אבינו מאביו או קבלם ממנו במתנה עוד נוסף על זה שאנו החזקנו בבתים כנז' אחרי מות אבינו יותר משני חזקה ולא מיחה בנו דודינו והיינו משכירים העליות לאחרים ונוטלין השבח ולא מיחה בנו דודנו יורינו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה פ' חזקת תנן ולא לבן בנכסי האב ובגמ' והלכת' חלקו לא תניא נמי הכי הבן שחלק והאשה שנתגרש' הרי הן ככל אדם וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"ג ואפ"ה לא מהני להו ליתומים אלו חזקת אביהם בן ראובן כיון שאין אנחנו יודעים אם היה בא מחמת טענה אבל חזקה שהחזיקו הם אחר מיתת אביהם מהניא להו כדתנן נמי התם הבא מחמת ירושה אינו צריך טענה אלא דבעי' דדר בה אביו חד יומא וכדאי' התם בגמ' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ד וטענינן להו שמא קנאה אביהם מאביו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל כלל צ"ט תשובה ד' וכן מה שהשכירו הם העליות לאחרים ג' שנים הויא חזקה כאלו הוא דר בה וכדאמרי' התם אנו אגרינן מיניה ודרינא ביה תלת שנין וכו' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' י"ב ולכן הדין עם היתומים נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |