שו"ת מבי"ט/א/רלד
|
< הקודם · הבא > |
נשאלתי על מי שנשא בת חלוצתו אם מוציאין אותה ממנו והשבתי דמוציאין אותה דהא הויא כגרושה וכקרובות גרושה דאם נשאה פשיטא דתצא וכדמשמע פ' החולץ גבי מתניתין דהחולץ את יבמתו הוא אסור בקרובותיה וכו' דקאמר בגמרא איבעיא ליה גזרו שניות בחלוצה כו' בערו' דאוריית' גזרו בה רבנן בחליצה לא או דלמא לא שנא ומסקנ' דגזרו שניות בחלוצה כגרושה משמע דחלוצה כגרושה לקרובות ושניות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות יבמות החולץ ליבמתו וכו' קרובותיה אסורות עליו וכו' כללו של דבר הרי היא כאשתו שגרשה וכיון דקרובות גרוש' אסירי מדאורייתא בין בחיי אשתו בין לאחר מיתתה וכדאמר בסנהדרין פ' הנשרפין וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ב. מהלכות אסורי ביאה פשיטא דאם נשאה תצא וה"נ בקרובות חלוצה דהויי' דכוותה וכן אפילו מתה חלוצתו כשנשאה תצא דומיא דגרושה דאפי' לאחר מיתתה אסורה קרובתה מדאורייתא כדאמר חוץ מאחותה וכן אפילו נולדה בת חלוצתה זו אחר שחלץ לה ונשאת דהויא כבת גרושה שנולדה מאיש אחר אחר שגרשה דהויא בת אשתו דאסירא מדאורייתא ואם נשאת תצא וכן אפילו יש בנים לבת חלוצתו זו שנשאה תצא כמו בת גרושתו דתצא אפילו יש לה כמה בנים ממזרים דאסירא מדאורייתא ובת חלוצתו אף על גב דהויא דרבנן כל מאי דאסירא בגרושה מדאורייתא אסירא בחלוצה מדרבנן כדאמר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |