שו"ת מבי"ט/א/רטז
|
< הקודם · הבא > |
על ראובן שהיה חייב לשמעון ולא היה לו במה לפרוע ותפש שמעון ללוי שהיה חייב לראובן ולא נמצא לפני מי שיעמדו לדין הוליכו לערכאות ונתחייב לו שם וכתב עליו מה שנתפשרו ביניהם והלך לו למקום רחוק מקום אשר ראובן היה שם ובא אחר כמה שנים ותבע שמעון ממנו מה שכתב עליו בערכאות והראה הוא שטר מכל מה שהי' חייב לראובן ואמר כי קודם שהלך פרע לשמעון מה שנתפשר עמו ושמעון אומר שלא פרע לו דבר והלך לו והשבתי שאם חוב שחייב ראובן לשמעון ולוי לראובן הם ע"פ נאמן לוי בשבועה שנתפש' עם שמעון ושפרע לו אבל אם החובות הם בשטר אינו נאמן כיון שעדיין ביד שמעון הש"ח על ראובן ומה שאומר לוי שפרע אינו מועיל כיון שנתחייב בערכאות לפרוע לשמעון כפי מה שהעידו שנתנו רשות לשמעון שילך לערכאות מפני שלא רצה לוי לפרוע לו וכמו שכתוב בטור ח"מ סימן פ"ו שחייב לפרוע פעם אחרת אפילו נתחייב לפרוע לא' בשביל חבירו וכיון שכן אינו נאמן לוי לומר שכבר פרע לשמעון מה שנתפשר עמו אם השט' חוב שהי' לו לשמעון על ראובן עדיין הוא בידו והוא היה חייב בשטר לראובן ולכן חייב לפרוע מה שיתבררו שנתפשרו אז אחר שישבע שמעון שלא פרע לו. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |