שו"ת מבי"ט/א/קלז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו קצב העיר נחשד היותו שם ידו דרך הוושט ועוקר הסרכות קודם בא הבודק לבדוק וכן הוחזקה החשדא בפני חכם הקהל יצ"ו ובפני בודק הקהל אשר נודע בשערי' קיים במאמרו ונאמן בבריתו ובקי באומנותו וצדי' באמונתו ובפני שאר הבודקים אשר בעיר וכלם הסכימו לחשדו בעסק הנז' כפי מה שראו או על פי מי שראו בעיניהם ומה ששמעו באזניהם העבירוהו מהיות עוד קצב במדינה ההיא יורונו המורים המאירים לארץ ולדרים אם יכולי' להחזירו לאומנותו אחר החשדא החזקה ההיא האמורה אם לאו:
תשובה פ' זה בורר מייתי על ההוא טבח' דנפקא טריפה מתותיה ידיה דאעברי' רב נחמן והביאו הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכו' מ"א וכתב הרשב"א ז"ל בתשובה דלא כל הימנו לומר שוגג הייתי וכן נר' הלשון שאומר דנפקא טריפה מתותיה ידיה וכן כתבו כל הפוסקים טבח שיצאה טריפה מתחת ידו ואם היה ודאי טריפה ומכרה היה לו לומר טבח שמכר טריפה אלא שנראה שאין אנו יודעים ודאי אם ידע בה או לא וכיון שיצאה מתחת ידו מ"מ מעבירין אותו וכתב הרשב"א שם ולא עוד אלא שראוי לדקדק אחריו אם ראוי לסמוך עליו אף בקבלת דברי חברות וכו' ואם כן בנדון זה הנחשד שעוקר הסרכו' והוחזק' חשדא זו בפני החכם ובודקי הקהל עדיף לריעותא מטבח שיצא טריפה מתחת ידו כדאמ' ואם כן לפי הדין אין לו תקנה לעולם ליקח ממנו בשר כמו שכתב הרמב"ם ז"ל שם עד שילך למקום שאין מכירין אותו וכו' והרשב"א ז"ל מגמגם בזה וכתב שצריך לחוש הרבה בכך והכל לפי מה שהוא אדם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |