שו"ת הרמ"א/קטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרמ"אTriangleArrow-Left.png קטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלת על אשה שירשה מאביה סך גדול ובעלה לקחם לידו ועסק בהם כל ימיו ונפטר והניח חיים לכל ישראל ועכשיו אשתו תובעת נכסי מלוג שלה מלבד כתובתה. גרסינן ריש פרק מציאת האשה (דף ס"ה:) מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות וכו' ופירש"י והתוספות אם נפל לה ירושה הוא אוכל פירות בחייה והקרן שלה, וכן מבואר נגלה פרק האשה שנפלו ובכל דברי הפוסקים הראשונים ואחרונים שירושת אשה אין לבעלה בהם רק הפירות והקרן שלה והם נכסי מלוג שהם של אשה. ומבואר נגלה ג"כ שבמיתת הבעל קנתה עצמו וכמו שאמרינן פ"ק דקידושין (דף ב') האשה נקנית בשלש דרכים וקונה עצמה בשני דרכים בגט ובמיתת הבעל וכשזכה בעצמה חוזרין כל נכסים אליה מלבד כתובתה עיקר ותוס' ומבואר נגלה שאין ב"ח גובה מנכסי צאן ברזל ולא מנכסי מלוג הידועים לאשה כמו שכתב הטור ח"ה סי' צ"ז ור' ירוחם בשם הרמ"ה כל זה בחייו כ"ש לאחר מיתתו שנפטרה ממנו שאין ב"ח גובה מהן רק היא בנכסיה כאיש אחר ואינה חייבת לפרוע בעד בעלה מנכסים הידועים שהכניסה לבעלה. ואם אינן ידועין כתבו הפוסקים הנ"ל שהיא נאמנת בשבועה בבגדים ותכשיטים שדרך האשה להכניס לבעלה וכל זה בחייו שכל מה שקנתה אשה קנה בעלה ולכן אינה נאמנת רק בדברים שדרכה להכניס לו אבל לאחר מיתה נאמנת על כל מה שבידה מידי דהוי אהא דאמרינן פרק חזקת הבתים וכן האשה הנושאת והנותנת תוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה ואמרה שלי הם עליה להביא ראיה ואמרינן התם לענין אחין שלא חלקו נמי הכי, ואמרינן התם בן שחלק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם ולכן גם לאחר שמת הבעל כאחר דמיא ונאמנת על מה שבידה אם השטרות נעשים לאחר שנתגרשה או מת הבעל ואפילו בחייו אינה צריכה להביא ראיה רק שיש לה מעות מיוחדים אז נאמנת שהשטרות הם שלה וכ"ש מה שבידה. וז"ל הרמב"ם פכ"ד דאישות הרי שנמצאו ביד האשה מעות או מטלטלין והיא אומרת מתנה נתנו לי והוא אומר ממעשה ידך הם ושלי הם הרי היא נאמנת ויש לו להחרים על מי שטוען שקר וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ואם אומרת ע"מ כן נתנו לי שלא יהא לבעלי רשות בהן אלא שאעשה בהן מה שארצה עליה להביא ראיה שכל ממון שביד האשה בחזקת הבעל הוא שהוא אוכל פירות עד שתביא ראיה וכו'. הרי קמן שאפי' בחיי הבעל נאמנת לומר שהן נמ"ל ואין הבעל נאמן לומר שהוא שלו כ"ש לאחר מותו וכ"ש לפי דברי הפוסקים שהיא נאמנת (לגמרי) כמו שכתב שם המ"מ והרא"ש ונ"י פרק חזקת הבתים. מכל הנ"ל נ"ל לדון על המעשה שנשאלתי ולומר שזכתה אלמנה הנ"ל במה שבידה לומר שהן נמ"ל שלה, לא מיבעיא אם לא שויה אותן ראה דנאמנת לטעון על מה שבידה כדמוכח פרק המקבל ובכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים דאדם נאמן לטעון על מה שתחת ידו במיגו דלא היו דברים מעולם או לקוח הוא בידי, אלא אפי' שויה ראה נ"ל דנאמנת על מה שתחת ידה לומר נמ"ל שלי הם דהרי ידוע לכל באי שער עירם שירשה סך גדול מאביה ובאו כולם ליד בעלה שנשא ונתן בהם דאין לומר שאבדם דהרי חייב לשלם אחרים תחתיהם דלא אמרו דנמ"ל אינו חייב באחריותן אלא כשנאבדו מעצמן אבל כשהלותה האשה לבעלה פשיטא שחייב לשלם לה כמ"ש הרא"ש פרק חזקת שאם לוה וגרשה אם לא היו המעות טמונים חייב לשלם לה, ואפי' לדברי ר"י שחולק וס"ל דאינו חייב לשלם היינו מטעם שקאמר התם דאינה נאמנת לומר ששלה הם ומחזיקים אותם בשל בעל אבל בנדון דידן שידוע שהיו של האשה ודאי חייב לשלם לה וה"ה לאחר מיתתו וכמו שנתבאר לעיל שנוטלת כל נכסיה לאחר מיתתו, ואין לומר שמא פרע לה בחייו או אתפסה צררי מאחר שהבעל אוכל פירות כל ימיו דמיא להא דאמרינן אין אדם פורע תוך זמנו ואף אם יחלוק החולק בזה מ"מ בדבר שיש לה מיגו דלהד"ם פשיטא שנאמנת לומר לא נפרעתי בחיי בעלה והם פרעון נמ"ל שלי, ולא דמיא להא דאמרינן פרק הכותב והביאו הרי"ף והרא"ש והמרדכי דב"ח וכתובה ב"ח קודם במטלטלי ואפילו תפסה פסקו מהרי"ל ומהרי"ו דמוציאין מידה וכדברי מוהר"ם במרדכי פרק הכותב דשאני נכסיה דהם כחוב אחר ואינם בכלל כתובה ותוספת וכ"כ בהדיא במ"מ בפי"ו דאישות וכ"כ הקרא"ו סי' ק"ב בא"ע והוא פשוט. והנה אין בכלל אלא מה שבפרט דהיינו האלמנה היקרה אשת מהר"ר אליהו מענקש ז"ל. אשר ידוע ומפורסם לכל בני עירם שירשה מאביה סך גדול ובא ליד בעלה וקודם מותו ירד מנכסיו וכמעט ידוע וברור שלא נפרעה מנמ"ל שלה בודאי תוכל לגבותם מלבד כתובתה ואף אם יש חולק בזה מ"מ מה שתפסה ויש לה בהם מיגו פשוט לי כביעתא בכותחא שתוכל להחזיק בהן ולומר בהם שהם נ"מ שלה וה"ה אם יש דבר בנמצא בידוע שהיה מנ"מ שלה ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות. ושלום:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.