שו"ת הרא"ש/צט/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png צט TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צט - סימן ו

עוד ילמדנו ראובן שהוציא בליטת עלייתו לחוץ וברוחב הבליטה מן הצד פתח חלון והחזיק כמה שנים לסוף נמלך שמעון שכנו להוציא גם הוא בליטות עלייתו ועתה הוא אומר ראובן שירחיק בנינו ד' אמות מכנגד חלונו שלא יאפיל ויראה מתוך סוגיות הגמרא ששמעון אין צריך להרחיק כי נראה ששמעון לא היה יכול לעכב על ידו מלפתוח החלון מידי דהוה אכל אדם שפותח חלונות לרשות הרבים או למבוי ואפי' כנגד חלון חבירו כמו שפסקתי בתשובה אחת הואיל וכן גם חזקת ראובן אינה חזקה להצריך לשמעון להרחיק דהא בהא תליא כדמוכח בפ' חזקת הבתים (נ"ט) גבי חלון למעלה מד' אמות אין לו חזקה ואין יכול למחות וכן לגבי זיז פחות מטפח וכן בני העיר שמכרו רחוב שחלונות פתוחין לו יראה שצריכין לסתום כל החלונות וכיוצא בזה פסק ר"ם ז"ל דכל היכא דאם בא למחות אינו מוחה אין לו חזקה וביתו של ראובן הנזכר גבוה מביתו של שמעון ואצל חלון הבליטה לפנים יותר בכותל יש לו חלון קטן לאורה פתוח על גג שמעון ועתה רוצה שמעון להגביה ביתו וראובן מעכב עליו עד שירחיק ד' אמות מן החלון והיה נראה לפי מה שכתבתי לעיל ששמעון לא היה יכול מתחלה למחות בראובן לפתוח חלונו הואיל ולא היה יכול לראות בחצרו ובגג אין לו תשמיש ואין לו שום היזק ראיה הימנו והואיל וכן גם בחזקתו אינה אם לא שנאמר טוענין ליורש כי ראובן יורש הבית מאביו ולטעון לו איפשר שפתח אביו החלון קודם שבנה שמעון הגג והיה לו היזק ראיה וקנאה ממנו אמנם שמעון זה לוקח הוא ונטעון גם לו הואיל וכן נעמיד בחזקתו כמו שהיה עתה חלון על הגג ואין לו חזקה לפי מה שכתבתי והורני הא דאמרינן (ב"ב כ"ג) טוענין ללוקח אם רוצה לומר אפילו אם המוכר לפנינו או נשאל את פיו וא"כ הוא אם הלך בדרך למרחוק צריכין [לומר] לו לשלוח ממנו או לא ומתניתין (ב"ב ס') סתמא קתני לקח חצר וכו' הרי היא בחזקתה משמע בכל ענין, ואם הדין הוא כך כמו שכתבתי באלו חלונות ושמעון כבר הרחיק בנינו כי דנו להם להרחיק ולא שאלוני על ככה אם אני מחוייב לומר לשמעון שלא היה צריך, ושלום בנך יחיאל.

תשובה ודאי כן הוא דכל מקום דאין יכול למחות אין לו חזקה וגם חזקה לא שייכא הכא דחזקה במקום שטר עומדת דעד תלת שנין מזדהר איניש בשטריה טפי לא מזדהר ונאמן לומר קניתיו ממך ואבד שטרי והכא ממי יקנה וגם אין צריך לקנות משום אדם מי שפתח חלון ברשות הרבים אמנם צריך לדקדק ראובן שפתח חלונות זכה באורה מן ההפקר כיון שברשות פתח ומי יוכל לסלקה ממנו ומיהו לפי שאלתך משמע שהוא מנהג בעיר שמוציאין זיזין וגזוזטראות ואין יכולין למחות דאם לא כן הראשון היאך הוציא בליטות עלייתו ואם תמצא לומר כשלקח ביתו היתה הבליטה בנויה ותנן (ב"ב ס’) לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקה מ"מ ימחה על שמעון שבא עתה להוציא אלא ניכר בשאלתך שהוא מנהג בעיר הרוצה להוציא מוציא ואין מוחין בידו ואם כן כיון דכל אחד יכול להוציא בנינו ברשות הרבים לא הוה האויר שלפני ביתו של שמעון הפקר אלא כמו חצר השותפין וכשפתח ראובן חלונו כנגד האויר שלפני ביתו של שמעון שלא כדין פתח כיון דגם שמעון יכול להוציא בנינו ועד הנה לא היה שמעון מקפיד בו כי לא היה מזיק לו ולא היה יכול למחות בידו הילכך אין לו חזקה לראובן ויכול שמעון לבנות לפני חלונו ומצוה לומר לשמעון דאינו מחוייב להרחיק דהשבת אבדה היא כי טעו בדבר משנה וחוזר הדין וחלון שעל הגג אפילו לא היה שמעון לוקח טענינן ליתמי כי האי מילתא לומר שמא היה בענין אחר כיון שאביהם לא היה יכול לטעון כן בלא ראיה כיון שאין החלון מזיק לשמעון אין לו חזקה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף