שו"ת הרא"ש/פו/ט

שו"ת הרא"ש ‏ פו ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל פו - סימן ט

ראובן ושמעון היו קרובים זה לזה ושניהם נשואין וראובן היה לו בת ומתה ולא היה לו אב ולא אח ולא יורש כי אם שמעון וראובן הנזכר היה קורא לשמעון זה בן דודי אצל כל הקהל וראובן זה רצה לילך לדור למדינה אחרת וקודם שהלך עשה שטר הרשאה לשמעון קרובו זה לתבוע כל תביעות שהיו לו באיזה ענין שיהיה והניח ראובן זה ההרשאה הנזכרת ביד סופרי בית דין שיתנוה לשמעון קרובו זה והלך שמעון לארץ אחרת וביני ביני מת ראובן הנזכר ובזמן קרוב למיתתו בא יהודי כנויו ככינוי ראובן זה המת ותבע לנפקד אחד לפני בית דין מחמת שהוא יורשו ואמרו בית דין לנפקד שלא היה לו להשיבו כי מעולם לא נודע לו קרוב אלא שמעון שהיה קוראו בן דודי וכראות התובע הזה שלא עלתה לו תביעתו הלשין את הנפקד למלך והמלך תפשו קרוב לשתי שנים והוצרך לתת למלך יותר מעשרת אלפים טורניש והמלך נתן לו כתב פיטור מכל מי שיבא לתבעו ממון ראובן הנזכר שלא ישיבנו ושלא יתן לו כלום לאחר זמן נודע שנראה ביד אנשים שלא היו אמודים בעישור מה שנראה להם עתה זמן רב ולא בא תובע הירושה התחילו לעסוק בסחורה בט"ו שנים בא שמעון הנזכר לארץ ותבע לנפקד בבית דין מחמת שטר ההרשאה שעשה לו קרובו ראובן הנזכר והנפקד השיב שלא יתן כלום מממון ראובן לשום תובע מכמה פנים האחד שיש לו פטור מן המלך ועוד אף על פי שידוע לכל שהיה קוראו בן דודי שמא יש יורש אחר לראובן במדינת הים ואם יתפשר עם [יורש] ראובן זה שמא יבואו אחרים ואין לדבר סוף ועוד טען הנפקד ראובן המפקיד האמין בי והפקיד בידי כל מה שהיה לו ואני ודאי נפקד ושמעון הבא להוציא מידי ספק יורש ואין ספק מוציא מידי ודאי ועוד אף אם ראוי ליורשו אני אומר שהמלך לקח הכל ודינא דמלכותא דינא ומרנא ורבנא שר הגולה עיני כל ישראל עליך ולפי מיעוט דעתינו חשבנו לומר כי הדין עם שמעון ויש להוציא מהנפקד כל מה שהפקיד בידו ראובן ולא מכח ההרשאה משום דשליח שוייה ומשעה שמת ראובן בטלה ההרשאה דאין שליחות לאחר מיתה אבל מכח ירושה חשבנו שיזכה שמעון בממון ראובן הואיל וידוע לכל שהיה ראובן זה קוראו בן דודי ומה שאמר שמא יש יורש אחר השתא מיהו ליתא קמן עלה בדעתינו לדמותו לההיא עובדא דאתא לקמיה דרבי חנינא ואמר ליה מוחזקני בזה שהוא בכור (ב"ב קכ"ו) גם חשבנו במה שטען הנפקד שמא יש אחר קרוב מזה דאינו טענה מההיא דאמר ליה קים ליה בגויה דלית ליה אמר ליה אביי והא איכא קלא דאיכא עדים במדינת הים דידעי דאית לי אחי א"ל השתא מיהא ליתנהו קמן (שם קל"ה) אלמא לא חיישינן ליורש אחר כיון דליתיה קמן ואף על גב דחשו לענין נשואין לענין ירושה לא חשו גם בטענתו מכח השובר נראה שאין בה ממש דעל כרחך לא קאמרי דינא דמלכותא אלא דוקא אם הוא תקנת המלך ונימוס מפורסם שכל מי שימות בלא זרע שיטול המלך נכסיו בענין זה אפשר שהיתה טענתו טענה אבל כיון שאין נימוס המלך ואבותיו אין זה דינא דמלכותא אלא גזלה דמלכותא דאין כח ביד הנפקד להפקיע ירושת היורש, ומורנו שיחיה הראינו נפלאות מתורתך התמימה ושלום לרבינו ולתורתו יצחק ברבי אברהם נ"ע אלבנא משה בר רבי משה נ"ע משמר.

יפה דנתם מאחר שראובן אמר על שמעון בחייו שהיה בן דודו ולא נודע לו קרוב ממנו הרי שמעון יורשו אף על פי שאין שם עדים שהיה קרובו אלא על פיהם שהחזיקו עצמן קרובין זה לזה כדאמרינן בפרק בתרא דקדושין (פ’) איש ואשה תינוק ותנוקת שגדלו בתוך הבית נסקלין זה על זה ואמר ר' שמעון בן פזי מעשה באשה שבאה לירושלים ותינוק מורכב על כתיפה וגדלתו ובא עליה וסקלום לא מפני שבנה ודאי היה אלא שכן הוחזק וצריך הנפקד ליתן לשמעון בשבועה כל מה שבידו מממון ראובן ולא חיישינן שמא יש לו יורש במדינת הים ואף אם יבא לאחר זמן יורש אחר לא יוציא מהנפקד דבר הואיל ונתן הממון לשמעון וכל מה שהוצרך הנפקד ליתן למלך בשביל מה שהיה בידו מפקדון ראובן הממון שהפסיד יקח מהפקדון והמותר יתן לשמעון אבל להוציא מיד יורשי ראובן ירושתם אין בו ממש דגזלה דמלכות היא ולאו כל כמיניה לגזול מזה, נאום הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף