שו"ת הרא"ש/פה/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png פה TriangleArrow-Left.png יא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל פה - סימן יא

על אודות יתומה אחת שנפטרה ובאו קרוביה להחזיק בקרקע שלה ובא ראובן בהרשאת אם היתומה והביא מכתב יד סופרי אשקלונא שהעידו שאותה יתומה נתנה לפני פטירתה אותו קרקע שלה לאמה ואותו קרקע לא ירשתו מאביה אך אמה נתנתו לה במתנה ונתברר הדבר שאותה יתומה מתה קטנה ונראה לי שמתנתה לאו מתנה אף בקרקע שניתן לה ולשון המשנה מוכיח הכי בפרק הנזקין (נ"ט) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין דוקא במטלטלי ולא במקרקעי אפילו ניתן להם במתנה או שקנאו להם אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר [וכ"ש דאין מתנתן מתנה] ואף על גב דבבבא בתרא (קנ"ה) משמע דאלים כח מתנה מכח מכר דגרסינן התם אמר אמימר ומתנתו מתנה אמר ליה רב אשי לאמימר השתא ומה זבינא אמרת לא זביני מתנתו מיבעיא ומסיק דזביניה לאו זביני משום דקים להו לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה לגבי זוזי ואי אמרת זביניה זביני זימנין דמקרקשו ליה זוזי ומזבין כל נכסיה אבל מתנה אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה ואמרו רבנן מתנתו מתנה כי היכי דליעבדו ליה מילי אלמא אפילו היכא דלא הוי ממכרו ממכר הוי מתנתו מתנה יש לומר דהתם מיירי שהוא בן שלש עשרה שנה ובר דעת הוא דקאי אהא דאמר ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה וקאמר אמימר פחות מבן עשרים אף על גב שאין ממכרו ממכר [בנכסי אביו מתנתו מתנה כדמסיק ומפרש טעמא אבל בפעוטות מאחר שאין ממכרן מכר] במקרקעי כל שכן שאין מתנתו מתנה כיון דלאו בר דעת הוא ועל כרחין צריך לחלק כך דבפרק הנזקין (נ"ט) מיבעיא ליה אההיא משנה דפעוטות מתנתו מאי רב יימר אמר אין מתנתו מתנה מר בר רב אשי אמר מתנתו מתנה אלמא בפעוטות גריע כח מתנה מכח מכר ובפרק מי שמת אלימא מתנה ממכר אלא על כרחך צריך לחלק בין פעוטות לבן י"ג כדפרישית ומיהו ההיא ראיה דהנזקין דנקט במתניתין מטלטלין יש לדחות ולומר דלעולם אפילו בקרקע שניתן לו במתנה או שקנאו לו אפוטרופוס ממכרו ממכר והאי דנקט במטלטלין לאשמועינן דאפילו במטלטלין שירש מאביו ממכרו ממכר מה שאין כן במקרקעי וחזינן בפסקא הדין פלוגתא דרבוותא בספר המצות פסק בהדיא דאינו מוכר בקרקעות שבאו לו מעלמא עד שיגדל ומדקדק כמו שכתבתי ממתניתין דהנזקין (שם) דדוקא מקרקעי ולא מטלטלי וזה לשונו בפרק מציאת האשה ובפרק הנזקין הקטן עד שש שנים אין הקנאתו (הקנאה) לאחרים כלום ומשש שנים עד שיגדיל הוא הנקרא פעוטות אם יודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנתו מתנה כדפסק מר בר רב אשי בין בדבר מרובה בין בדבר מועט בין במתנת בריא בין במתנתשכיב מרע ודבר זה מדברי חכמים כמו שביארנו שלא יבטל שלא ימצא מי שימכור לו ולא שיקח ממנו והכל במטלטלי אבל במקרקעי אינו נותן ואינו מוכר [עד שיגדל] עכ"ל ומדקאמר עד שיגדל ולא קאמר עד שיהא בן כ' אלמא איירי בקרקע של עצמו ולא שירש מאבותיו וכן הוסיף לפרש בהדיא וז"ל פסקינן בפ' מי שמת (קנ"ה) קטן שהגדיל והביא הזכר ב' שערות אחר י"ג שנים והנקבה אחר י"ב אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנתו מתנה במטלטלי אבל במקרקעי אין מעשיו קיימין עד שיהא יודע בטיב מו"מ עד אחר שיגדל בד"א בקרקע שלו אבל בקרקע שירש מאבותיו או משאר מורישיו אין ממכרו ממכר עד שיהא בן עשרים שנה כדרב נחמן בפרק מי שמת (קנ"ו) וכן רבא בג' מדות בפרק התקבל (ס"ה) אף על פי שהביא שתי שערות ואף על פי שיודע בטיב מו"מ שמא ימכור בזול מפני שדעתו נוטה אחר המעות ועדיין לא נתישבה דעתו בדרכי העולם עכ"ל וכאשר פסק בספר המצות כך פסק רבינו משה בספרו ואין בידי ספרו לכתוב לשונו וכן פסק הרי"ף והאריך הרבה בפרק מי שמת בפירושא דהאי מילתא ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה ובמאי דשלח גידל בר מנשיא [תינוקת בת י"ד שנים ויום אחד ויודעת בטיב מו"מ מהו ומסקנא דידיה סלקא הכי (דהאי) דשלח גידל בר מנשיא] לזבוני בנכסי דידיה הוא דשלח ליה כגון דזבין ליה אפוטרופוס דיליה כדהוה קטן ובעי איהו השתא לזבוניה ועל זה השיב לו רבא אם יודעת בטיב משא ומתן מקחה מקח וממכרה ממכר ומסיק בתר הכי בן י"ג שנים שהביא שתי שערות ואינו יודע בטיב משא ומתן אף על פי שאין מקחו מקח לענין עדות עדותו עדות אמר אמימר ומתנתו מתנה ומסיק לפרש טעם החילוק בין מכר למתנה וההיא דרבא ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים מיירי בנכסי אביו הכי סליק פי' רב אלפס ז"ל נמצא דהכי סלקא מסקנא דידיה דבנכסים שקנה לו אפוטרופוס או שנתן לו במתנה יכול למכור כשהוא בן שלש עשרה ויודע בטיב משא ומתן וליתן אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן רק שיהא בן שלש עשרה אבל פחות מי"ג אין מעשיו כלום במקרקעי (דסבור) [מדהוצרך] אמימר למימר מתנתו מתנה בבן י"ג ואין לומר האי דקאמר אמימר דמתנתו מתנה בבן י"ג אבל בפחות לא הני מילי בשאינו יודע בטיב משא ומתן אבל ביודע בטיב משא ומתן אפילו פחות משלש עשרה מתנתו מתנה הא לאו מילתא היא דמה שהוא יודע בטיב משא ומתן מהני לענין מכר וקנייה שלא יזלזל בדמי שוויו אבל לענין מתנה כיון דלאו בר דעת הוא לא מהני כדאיתא בפרק הנזקין (נ"ט) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין ואפילו הכי מבעי ליה אי מתנתו מתנה והיינו טעמא משום דלאו בר דעת הוא ויפתוהו ליתן כדפרישית לעיל וכן פירש רבינו יצחק ברבי שמואל כפירוש רי"ף בפ' מי שמת וז"ל קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו וכו' ונראה דוקא מכירתו אינה מכירה בפחות מכ' או מי"ח אבל אם קנה קרקע קנינו קנין דהא טעמא דאינו מוכר כדמפרש טעמא לקמן דמקרבא דעתיה גבי זוזי ומוזיל נכסי אביו אבל בקונה לא שייך האי טעמא ומהאי טעמא נראה דדוקא בנכסי אביו אינו יכול למכור בפחות מבן י"ח אבל אם קנה קרקע יכול למכור בפחות מבן י"ח דכיון דקנאם לא מיקרבא דעתיה גבי זוזי שהרי בזוזי קנאם ואוהבם יותר מזוזי וכן פירש רי"ף דדוקא בנכסי אביו ומיהו ר"ת פי' דאורחא דמילתא נקט נכסי אביו וה"ה אם קנה אינו יכול למכור וקצת משמע כן בסמוך אין עדותו עדות במקרקעי מאחר דאין מכירתו מכירה ומשמע לא שנא מקרקעי דאבוה לא שנא דידיה עכ"ל אלמא חזינאדרבינו יצחק קם ליה כשיטת רי"ף ור"ת השוה נכסי דיליה כנכסי דאבוה וכן כתב רבינו שמשון בגטין פרק הנזקין (שם) אמתניתין דפעוטות וקאמר בגמרא ואמר לן מתנתו מתנה אחת מתנה מרובה ואחת מתנה מועטת אחת מתנת שכיב מרע ואחת מתנת בריא וכתב רבינו שמשון מדלא מפרש נמי אחת מתנת מטלטלין ואחת מתנת קרקעות נראה דדוקא מתנת מטלטלין דאיירי בהו קאמר וכן כתב רבינו אליקים הלוי שפי' כל הגמרא בבבא בתרא וז"ל השתא דייקי מההיא הלכתא דפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלי שלו ולא במקרקעי שלו ואף על גב דהביא שתי שערות שומא הוי והוא דידעי פעוטות בטיב משא ומתן מי"ג שנים ויום אחד והביא שערות ויודע בטיב משא ומתן מוכר במקרקעי שלו ומטלטלי של אביו ומכ' שנה ולמעלה לרבא אם הביא שתי שערות ויודע בטיב משא ומתן מוכר בנכסי אביו עכ"ל נמצא שכל אלו הגאונים פירשו שנתינת קטן אפי' בקרקע דיליה לאו כלום היא וכן תשובת רבינו גרשום מאור הגולה בידי על שתי שאלות שבאו לפניו אמנם רשב"ם פירש (בב"ב קנ"ו) וז"ל דדוקא בנכסי אביו אבל אם קנה נכסים או נתנו לו במתנה שאינה ירושת אביו מוכר בפחות מבן כ' כדין מטלטלין עכ"ל וקודם זה כתב והלכתא כגידל בן מנשיא דבן י"ג היודע בטיב מו"מ מוכר בנכסי אביו אפילו במקרקעי והלכתא כאמימר דמתנת בן י"ג שמה מתנה אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן כ' ויביא סימנים מי שאינו יודע בטיב משא ומתן ודוקא בנכסים וכו' כדלעיל וריהטא דידיה משמע שהשוה מקרקעי ומטלטלי לדין פעוטות למכר ולמתנה והמדקדק בדבריו ימצא שלא פירש כך שהיה לו לומר מוכר בפחות מי"ג כדין מטלטלי אלא הכי פירוש דבריו מוכר בפחות מבן כ' ויותר מבן י"ג ואף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן כדין מטלטלי דמקחן מקח וממכרן ממכר בפחות מבן י"ג אף על פי שאינן יודעין בטיב משא ומתן ואפי' לפי דברי המפרשים דאפי' בפחות מי"ג כדין מטלטלי יש לדקדק מדהזכיר שמה מוכר ולא קאמר מוכר ונותן כדמפרש בנכסי אביו (ס"א דידיה) דין מכר ומתנה שמע מינה דוקא לענין מכר השוהו למטלטלין ולא לענין מתנה משום דלאו בר דעת הוא יפתוהו ליתן כל נכסיו לאחר וחשו טפי לקרקעותיו דהוי דבר מסויים וגם בעל העיטור חלק על כל אלו הגאונים במכירת קטן בנכסים שלו וז"ל קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו והם ה' מדות בקטן פחות מבן שש אין מעשיו כלום מבן שש ולמעלה מוכר ונותן במטלטלי משיביא שתי שערות ויודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר במקרקעי אינו יודע בטיב משא ומתן אין מקחו מקח ואין ממכרו ממכר ואפילו הביא שתי שערות עד שיהא בן עשרים אבל מתנתו מתנה משיביא שתי שערות ואפילו אם הוא בן כ' אם הוא שוטה אין מקחו מקח ואין ממכרו ממכר וה"מ בנכסי אביו אבל בנכסי דידיה אפי' מבן ששה שנים כשם שמקחו מקח כך ממכרו ממכר עכ"ל הרי נחלק על שאר רבותינו במכירה אבל מתוך לשונו משמע שפחות מבן י"ג אין מתנתו מתנה אפילו בנכסי שלו מדקאמר כשם שמקחו מקח כך ממכרו ממכר ותלה המכר במקח אלמא טעמא דיליה כדפרשינן לעיל כיון דבזוזי קנאם לא מיקרבא דעתיה לגבי זוזי כי קנאם בזוזי ואוהבם יותר מזוזי לכך ממכרו ממכר דלא חיישינן דילמא מקרקש ליה בזוזי אבל במתנה דלא שייך האי טעמא איכא למימר דאין מתנתו מתנה דפחות מבן י"ג גרע כח מתנה מכח מכר כדפרשינן לעיל הילכך אין ללמוד מתוך דברי הגאון מתנה ממכר ואף אם נחלקו רבינו שמואל ורבינו יצחק ובעל העיטור על שאר רבותינו בנתינת קטן פחות מבן י"ג בנתינת נכסים שלו כך קבלתי מפי מרנא מאיר ז"ל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מפקינן ממונא מספק ואוקי ממונא אחזקתיה והכי אמרינן בחזקת הבתים (ל"ב) הלכתא כותיה דרבה בארעא היכא דקיימא ארעא תיקום וכותיה דרב יוסף בזוזי היכא דקיימא זוזי ליקום הילכך בנדון זה היתומה היתה מוחזקת בקרקע ונתחזקו בה יורשיה מכחה אחרי מיתתה והבא להוציא מכח מתנת קטנה עליו להביא ראיה ויש מחלקים לפי סברתם ואומרים דמתנת שכיב מרע יכול קטן ליתן והבל הוא בידם דחכמים אומרים דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי שלא תטרף דעתו אם היה יודע שלא יתקיימו דבריו לכך נתנו חכמים כח להחזיק דבריו בכל חוזק שהיה בריא יכול לעשות בקנין ושטר אבל לאלומי דבריו יותר מבריא לא תקנו וגם בכך לא תטרף דעתו כשיאמרו לו שבבריא לא מהני שום קנין עליו לקיום דבר זה והכי אמרינן בב"ב (קמ"ז) מילתא דאיתיה בבריא איתיה בשכיב מרע דליתיה בבריא ליתיה בשכיב מרע [ופרשב"ם ז"ל שאין שכיב מרע חמור מבריא אלא דאמירתו במקום קנין הוא והיכא דאין קנין מועיל בבריא אמירת שכיב מרע] לא מהניא עכ"ל וגם הלואתו לפלוני ליתיה בשכיב מרע אלא משום דאיכא בבריא במעמד שלשתן הילכך נתינת קטן דלית ביה שום קנין בבריא גם בשכיב מרע לא מהני ועוד ראיה לדבר מצד אחר שזכו יורשי היתומה בקרקע כי אחרי מות היתומה באה אמה למקום שהקרקע עומד למכור הקרקע וערערו קרובי היתומה [ואמרו שאותו קרקע כבר נתנה לבתה וזכו בה קרוביה של היתומה] וכפרה ואמרה שמעולם לא נתנה הקרקע לבתה ולא יצא מעולם מחזקתה והביאו קרובי היתומה עדים שנתנה הקרקע לבתה ונדון זה דומה לההיא דשבועות (מ"א) ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך אמר ליה לא היו דברים מעולם אתו סהדי ואמרו דאוזיף ופרע אמר אביי אמאן לסמוך אינהו אמרי אוזפיה ואינהו אמרי פרעיה רבא אמר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ואף על פי שהעדים העידו שפרע הוא נאמן לחוב לעצמו יותר ממאה עדים וכן בנדון זה מאחר שאמרה שמעולם לא נתנה הקרקע לבתה הרי היא מכחשת את העדים שמעידים שבתה נתנו לה כי מה כח היה לבתה ליתנו מאחר שלא היה שלה לפי דברי האם ולא עביד איניש דאמר ליה לחבריה תן לי דבר זה והוא היה כבר שלו כי היה ירא שמא יאמר אתם עדים אותו שהוא מבקש ממני ליתן לו דבר זה הרי הודה שהוא שלי לכן אין לומר דלפנחיא בעלמא אמרה לבתה ליתנו לה לכן מאחר שמכחשת העדים עדותן בטלה והקרקע הוא של יורשי היתומה אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף