שו"ת הרא"ש/פה/ה

שו"ת הרא"ש ‏ פה ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל פה - סימן ה

נשאל הרב ז"ל על ענין פשרה שעשו ג' פשרנים על אלמנה ובנה יתום ולא היה ליתום זה אפטרופוס שיטעון בעבורו באותו מעמד וזו תשובתו אתם הדיינים הנכבדים יצ"ו ש"ל דקדקתי בכל הדברים הללו ותחלה אכתוב על הפשרה אם היא ראויה להתקיים על היתום ורואה אני בכתב של ברירת הפשרנים שקבלו עליהם בעלי הדינים לקיים פשרתם ואין מוזכר בכתב תחלה וסוף אלא רבי יעקב אלפסי ש"צ מכח בתו ורבי משה אלפסי ש"צ מכחו ומכח אמו אבל אין היתום ולא שום אדם מכחו זכור בכתב וגם בכתב הפשרנים לא נכתב בתביעות שנתבררו עליהם להיות פשרנים אלא בתביעה של אלמנת יוסף על רבי משה ועל אמו וגם בסוף כתב הפשרה כתוב ונשלם כל זה על רבי יעקב ורבי משה אלו ועל מרת גמילה ומרת בונה אבל היתום לא הוזכר כלל לא בתחלה ולא בסוף אלא שראו הפשרנים שלא היה איפשר שתפשר מרת בונה עד שיעשו סכום לממון הראוי שינתן ליתום בו אז יוכלו לברר גם מה שראוי לינתן לאם היתום ומתוך כך שתפו היתום בפשרה זו וזה לא היה ראוי לעשות בלא קנין אפטרופוס של היתום כי כתבו שלתועלת היתום פישרו בשבילו וכל אדם יש לו כח ורשות לזכות היתומים ולא גריעי שלשה דיינין שהם עצמן רוצים להיות אפטרופסים שלו הכא מוכח מלשון הפשרנים שלא היתה כונתם להיות אפטרופסים ליתומים שהרי כתוב בשטר הפשרה לפי שראו שבפשרה זאת יש תועלת ליתום הרשות לאפטרופוס שיתמנה על זה היתום ועל ממונו ולהפך בזכיותיו למחול וכו' ואלו החזיקו עצמן בתורת אפטרופוס מה שהוצרכו להרשות לאפטרופוס שיתמנה שימחול היה להם למחול ולגמור הכל על ידן אלא ודאי דבר זה מוכיח שלא החזיקו את עצמן אפטרופוס ליתום שיהיה להם שום רשות לפשר בענין היתום אלא שנראה להם שבשביל פשרת האם הוצרכו לשתף עמה היתום ולכך נתנו טעם לדבריהם שיש תועלת ליתום בפשרה זו ואם יברר אפטרופוס של היתום שיש הפסד ואונאה ליתום בפשרה זו נמצא שטעו בפשרתם והם עצמן צריכין לחזור בהם ועוד אני אומר אפילו אם כונו להיות אפטרופסים ולהפך בזכותו של יתום לאו כל כמינייהו למנות את עצמן דדוקא דיינין שממונין בכל עיר ועיר או גדולי הדור שהן אביהם של יתומים יש להם למנות אפטרופוס ליתום ואם יראה שהם טובים ליתומים יכולין למנות את עצמן אבל לא כל שלשה אנשים דעלמא על כן נראה לי שפשרה זו אינה קיימת על היתום כלל.

ומה שבקשתוני אם יראה לי שאם הפשרה קיימת על היתום שאכתוב להם מה שיראה לי בעיקר הדין בתביעת האפרופסים ובענין הבכורה ובשבועת הזקנה לא ידעתי למה שאלתוני על זה הלא רואה אני בכתב הדיינין שעמד בפניהם מורשה על היתום ושמעו טענותיו של אפטרופוס של יתום ופסקו הדין ואחרי שכבר פסקו הדיינים הדין של היתום ושוב לא עשו פשרה על היתום שתהיה קיימת אם כן הדין שנפסק על היתום קיים ולמה שאלתם לפסוק פעם אחרת דין שנפסק כבר בי דינא בתר בי דינא לא דייקי ומה שטען אפטרופוס של היתום שפסק של הדיינין בטל לפי שלא בררום בעלי הדינין אלא שבקש השר דון יהודה יש"צ לישב בדיניהם דברי הבאי הם ואין בהם ממש כי כיון שבאו בעלי הדין לטעון בפניהם הרי קבלום עליהם לדיינים ואף על פי שבקשם דון יהודה כן הוא דרך גדולי הדור לבקש מאנשים נכבדים שיתמצעו לשמוע דברי ריבות שבין האנשים שרוב האנשים מושכין עצמן מן הדין ולא יעשו אלא בבקשה או בכפייה של הגדולים הילכך מאחר שהפשרה אינה קיימת על היתום ממה נפשך הדין שנפסק עליו קיים ולא יתכן לי לכתוב פסק אחר על דין שפסקו כבר אנשים גדולים ונכבדים אמנם אם יש בו דבר סתום שצריך פירוש או הוסיפו בטענות אחרות מה שלא טענו לפני הדיינים שלח לי פסק הדיינים והחזירו הטענות ואבאר הדין לכל הצורך הנה כתבתי לכם כל מה שהיה ראוי לי לכתוב עתה ואתם וכל אשר לכם שלום כנפש הדורש שלומכם וטובתכם אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף