שו"ת הרא"ש/עב/א

שו"ת הרא"ש ‏ עב א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עב - סימן א

חתני ידידי רבי יהודה בן קרשף ש"צ מה ששאלת שמעון הפקיד מעות ביד ראובן להלוותם למשחקים והלוה להם ראובן המעות ונתחייב לו כל אחד חלקו והפסידו והרויחם שמעון ובקש שמעון מראובן שיתן לו מעותיו שהפקידם בידו והוציא סכין ונתנו לו בתורת פרעון ואח"כ שעבד ראובן את עצמו בקנין לשמעון לפרוע לו אלו המעות והחזיר לו סכינו ונסתפקת אם שייך כאן דין אסמכתא ואין ראובן חייב לשמעון אף על פי שהקנה לו.

תשובה לא שייך כאן להזכיר אסמכתא שהרי שמעון הפקיד המעות ביד ראובן ונתחייב להחזיר לו פקדונו אם הלוה לאחרים והפסידו בשחוק למה יהיה נקרא אסמכתא בין שמעון וראובן ולא יחזיר לו פקדונו ועוד אפי' אם הרויח שמעון מראובן מעות בשחוק ונתן ראובן לשמעון משכון לפרעון בשביל אותן המעות שהרויח אח"כ בקש ראובן לשמעון שיחזיר לו משכונו ויסמוך עליו שיפרע לו המעות ועשה כן שמעון והאמין בו והחזיר לו המשכון חייב ראובן לפרוע לשמעון אף על פי שתחלתם היתה אסמכתא משום דקיי"ל אסמכתא קניה ואין בה משום גזלה אלא שאין יכול להוציא ממונו בבית דין אם לא שיהיה הדבר בקנין ובית דין חשוב ושחוק שהוא אסמכתא נהי שאין יכול להוציא ממונו בבית דין מ"מ אם פרע לו זכה ואין בו משום גזל וזה שנתן לו הסכין לפרוע זכה בו ואם החזיר לו הסכין ונדר ליתן לו המעות חייב ליתנם לו כי דמי הסכין הוא חייב ליתן לו וכבר פקע חוב הראשון שהוא אסמכתא.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף