שו"ת הרא"ש/ל/א

שו"ת הרא"ש ‏ ל א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ל - סימן א

ששאלת אם כהן יכול לילך על קברי גוים איכא פלוגתא מרבוותא יש פוסקים כרבי שמעון בן יוחאי דאמר קברי עובדי ככבים אינן מטמאין ומביאין ראיה מההיא דבבא מציעא בפרק המקבל (קי"ד) אשכחיה רבה לאליהו דהוה קאי בבית הקברות אמר ליה ולאו כהן ניהו מר אמר ליה ולא תניתא סדר טהרות דתניא ר' שמעון בן יוחאי אומר קברי גוים אינן מטמאין ויש פוסקים כרשב"ג דאמר בפרק בתרא דאהלות עיר שחריבה אין בה משום מדורות הגוים קמא סבירא ליה מדורות הגוים טמאים ומדגזרו על מדורות הגוים אלמא סבירא ליה קברי הגוים מטמאין באהל וקיימא לן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו וההיא דאליהו לא אמר לו עיקר הטעם אלא נתכוון לדחותו ומה שנהגנו היתר משום דרוב ארונות יש בהם פותח טפח כדאמרינן בברכות (י"ט) מדלגין היינו על גבי ארונות לצאת לקראת מלכים משום דרוב ארונות יש בהם פותח טפח ומיעוטא אין בהם פותח טפח וגזרו שלא לעבור על גבי ארונות משום ההיא מיעוטא דאין בהם פותח טפח ומשום כבוד מלכים התירו ואליהו היה יודע באיזה ארונות היה בהם פותח טפח וכן מצינו שהיה רגיל לדחות כשהיו שואלין אותו כשקבר את רבי עקיבא שאלוהו איך טמא את עצמו במותו א"ל רבי עקיבא מהרוגי מלכות היה ולא היו רשאין ליטפל בקבורתו ומת מצוה היה וראיתי את רבי מאיר ז"ל שהיה מוחה בכהנים שלא לילך על קברי גוים והמחמיר תבא עליו ברכה והא דקשיא ליה למר ההיא דריש פ"ז דאהלות דלא חשיב קבר סתום לטמא כל סביביו בפחות מטפח על טפח וגבי ארונות שיש בהם פותח טפח טהור וכשאין בהם פותח טפח טמא לא ידענא מאי קשיא לך דקבר לא נקרא פחות מטפח על טפח דאין לך נפל קטן כ"כ שלא יצטרך לעשות לו קבר של טפח על טפח ובפחות לא מיקרי קבר והיא טומאה רצוצה ומטמאה כנגדה וההיא דברכות בשיש פותח טפח בין המת לארון וגם יש פותח טפח בצדי הארון שיש מקום לטומאה לצאת הוי כביב שהוא קמור תחת הבית שיש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טהור ואין הטומאה עולה כיון שיש בו פותח טפח ויש לטומאה מקום לצאת אבל אם אין בו פותח טפח או אפילו יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא וההיא משנה דשיפועי אהלים לפי שרבינו שמשון קצר בפירושו צריכינן להאריך בפירושא כדי לסלק קושיותיך ולא ישאר לך בה ספק כל שיפועי אהלים כאהלים אף על גב דק"ל דאין חשוב אהל להביא הטומאה עד שיהא טפח על טפח מרובע ברום טפח כדאיתא בפ"ג גבי ביב שהוא קמור תחת הבית לא בעינן שיהא בו טפח על טפח מכל צד אלא אהל שהוא משופע ויורד וכלה עד כאצבע מלמעלה והולך ומרחיב מלמטה ויש בו לרבע באמצעיתו טפח על טפח מביא את הטומאה ולא חשיב טומאה רצוצה שהיא בוקעת ועולה ונקט וכלה עד כאצבע דלא תימא א"נ דשפועי אהלים כאהלים מ"מ בעינן שיהא רחב טפח מלמעלה והא דאמרי' דלמטה אף על גב דלית ביה טפח על טפח מביא את הטומאה אבל היכא דאין בו רחב טפח מלמעלה לא מיקרי אהל כדאמרינן בשבת (קל"ח) דשיעור אהל טפח גבי כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפורקה בשבת ואמר רב שישא בריה דרב אידי לא אמרן אלא כשאין בגגה טפח אבל אם יש בגגה טפח אסורה ש"מ דלענין טומאת אהלים אף על גב דהולך וכלה עד כאצבע מלמעלה איקרי אהל ויש באמצעיתו לרבע בו טפח על טפח ובכ"מ שיש טומאת אהלים בין במקום שיש לרבע בו טפח על טפח בין במקום צר מלמטה הכל טמא טומאה מתוכו באהל של פשתן מיירי דמקבל טומאה ואף על גב דנטוי לאהל וחשוב כמחובר ותורת בית עליו ואמר בית שסככו בזרעים טהרו מלטמא גבי פשתן גזירת הכתוב היא שמקבל טומאה והיינו דתנן בבמה מדליקין (כ"ז) כל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן פי' אף על פי שהוא ראוי לקבל טומאה כיון דעשאה אהל חשוב כמחובר ותורת בית עליו ואינו מקבל טומאה חוץ מפשתן דילפינן ממשכן כדאיתא בפרק במה מדליקין (כ"ז) ואף על גב דמקבל טומאה מ"מ חשיב כמחובר ותורת בית עליו וחוצץ בפני הטומאה כיון דמחובר הוא וכיון שהוא מקבל טומאה וגם חוצץ בפני הטומאה א"כ אין ברו כתוכו הילכך הנוגע מתוכו אחר שפינה משם הטומאה טמא טומאת שבעה דהוה ליה כלים באדם ומאחוריו טמא טומאת ערב דהוה ליה כלים בכלים ואדם בכלים ולכן פירשתי אחר שפינה משם הטומאה דאלו בעוד הטומאה באהל הנוגע בתוכו הוא מאהיל על המת בעוד הטומאה בתוכו אפילו הנוגע מאחוריו טמא טומאת שבעה כדאמרינן אין האהל מתחשב ותנן בפט"ו דאהלות טבלות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהן והן גבוהות מן הארץ כפותח טפח טומאה תחת אחת מהם הנוגע בשניה טמא טומאת שבעה ואמאי טמא טומאת שבעה והא תנן בפ"ק כיצד שלשה כלים הנוגעים במת וכלים בכלים טמאים טומאת שבעה השלישי בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב והכא שתי הטבליות הוו כלים בכלים א"כ הנוגע בשניה אמאי טמא טומאת שבעה אלא ודאי אין האהל מתחשב כחצי זית מתוכו כחצי זית מאחוריו מצטרפין יחד לטומאת האהל טומאת שבעה כדתנן בפ' י"ו כוש שהוא תחוב בכותל כחצי זית מתחתיו כחצי זית מעל גביו ואף על פי שאינן מכוונין טמא טומאת ערב הנוגע בין מתוכו בין מאחוריו כך ביאורה של המשנה ולא יקשה לך כלום והאי מדרש פרשת פרה המת בבית הבית טהור יצא הבית טמא פירושו תמצא בפרק בהמה המקשה לילד הוציאוה מבית לבית הראשון טמא מספק והשני ודאי פירוש הבית השני שילדה בו ולד מת טמא ודאי והראשון טמא ספק שמא לא מת בבית הראשון אמר ר"י אימתי בזמן שהיא נטלת באגפיה אבל אם היתה מהלכת הראשון טהור שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך וכיון דלא נפתח הקבר אפילו מת הולד הבית טהור דאינו מטמא עד שיצא לחוץ והכי תנן בפ' בהמה המקשה (ע"א) והאשה טהורה עד שיצא הולד והיינו פירש המדרש המת בבית דהיינו בבטן האשה הבית טהור פי' האשה טהורה יצא ממנו האשה טמאה כן פירש ה"ר אליעזר הקליר המדרש בפנינו, ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף