שו"ת הרא"ש/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png טז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

<דף זה מרכז את כל סימני כלל טז לפונדק אחד, לעריכת הדפים יש להקליק על הקישור "עריכה" ליד אות הסימן שאותו רוצים לערוך>

כלל טז

א  [עריכה]

וששאלת מאין לנו דבן י"ג שנה ויום אחד הוא בר עונשין אבל פחות מכן לא[1]. דע, כי הלכה למשה מסיני הוא[2], והוא בכלל שיעורין חציצין ומחיצין שהן הלכה למשה מסיני, דשיעור וקצבה לכל דבר נתן למשה בעל פה. וכן ההיא דבת שלש ביאתה ביאה פחות מכן לא, וכן בן ט' ביאתו ביאה ולא פחות, וכן סריס שהוא קטן עד כ' שנה הוא אז גדול אם נולדו בו סימני סריס ואם לא נולדו בו סימני סריס הוא קטן עד ל"ו שנה, כל אלו הלכה למשה מסיני הן.

נאם אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

ב  [עריכה]

וששאלת תערובת חלב שיש כזית בכדי אכילת פרס (הוא ד' בצים) אם מביאין עליו קרבן או לא אם נאמר כיון שלמדוהו מנזיר דיו לבא מן הדין להיות כנדון או נאמר כיון שבנזיר עשה תערובת כאיסור עצמו כך בכל האיסורין יעשה עירובו כאלו הוא בפני עצמו או נבא למחלוקת התנאים בדון מינה ומינה או דון מינה ואוקי באתרה.

תשובה על כזית בכדי אכילת פרס לוקה וחייבין עליו כרת ולאו מנזיר ילפינן ליה דמנזיר ילפינן היתר מצטרף לאיסור כגון נזיר ששרה פתו ביין ויש בו חצי זית יין וחצי זית לחם חייב וילפינן ליה מכל משרת אבל כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא הוא וזה הוא שיעור צירוף כל האיסורין שבתורה כדאיתא בכריתות (י"ב) כמה ישהא האוכלין רבי מאיר אומר כאלו אוכל קליות וחכמים אומרים כדי שישהא מתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס והאי שיעורא הלכה למשה מסיני ואף ע"פ שהוא מעורב בהיתר כיון שיש בו כל כך מן האיסור שבתוך אכילת פרס מן ההיתר אוכל כזית מן האיסור זה הוא נקרא טעמו וממשו ולוקין עליו וחייבין עליו כרת ולא נתבטל ההיתר ברוב האיסור כי נותן טעם ברוב מדאורייתא כדתנן בפ' ג' דמסכת חלה העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואדם יוצא ידי חובתו בפסח ומינה דייק בזבחים דנותן טעם ברוב דאורייתא והכי אמרינן בפ' אלו עוברין (מ"ד) מאי לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור לא משום דאיכא כזית בכדי אכילת פרס וכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא הוא א"ל אין אי הכי אמאי פליגי רבנן עליה דר"א בכותח הבבלי (אי אמרת בשלמא היתר מצטרף לאיסור משום הכי פטרי רבנן ולית להו עירוב פי' דלא דרשי כל אלא אי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא אמאי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר) אמר ליה הנח לכותח הבבלי דליכא כזית בכדי אכילת פרס וכו' ודברי הר"ם ז"ל תמוהים הם שכתב ואם אכלו בפסח לוקה עליו ואין בו כרת שנא' כל מחמצת לא תאכלו במה דברים אמורים כשאכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס ומדהביא קרא דכל מחמצת לא תאכלו היינו על כרחך כרבי אליעזר דרבנן לא דרשי כל ורבי אליעזר לא בעי כזית בכדי אכילת פרס כדמפרש בההיא שהבאתי לעיל ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.



שולי הגליון


  1. כדתנן באבות (פ"ה מכ"א) 'בן שלש עשרה למצוות'.
  2. ברש"י באבות (פ"ה מכ"א בפירושו השני) כתב שההלכה למשה מסיני היא רק שמשהביא ב' שערות בא לכלל מצוות, אלא ששיערו חכמים הבאת שתי שערות שהיא בגיל י"ג שנה. עוד הביאו רש"י (שם בפירושו הראשון) והרע"ב (אבות שם) מקור אחר לדין 'בן שלש עשרה למצות'. מדכתיב (במדבר ה ו) 'איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם' וגבי שכם כתיב (בראשית לד כה) 'ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו', ולוי היה באותה עת בן י"ג וקרי ליה 'איש'. ובפירוש מגן אבות לרשב"ץ (אבות שם) ביאר חשבון הדברים שיעקב עמד בבית לבן עשרים שנה כמו שנאמר (בראשית לא מא) 'זה לי עשרים שנה בביתך'. ואחר שבע שנים ראשונות נשא את לאה וילדה לו בנים, ובשת שנים נולדו לו ראובן שמעון ולוי, שהרי כל עיבורן היה לששה חדשים ויום אחד. ולכשתוריד תשע שנים אלו ממנין עשרים שנה נשארו ללוי אחת עשרה שנים. וכתוב עוד (בראשית לג יז) 'ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות', ודרשו חז"ל סכתה - בקיץ, ויבן לו בית - בחורף, ולמקנהו עשה סוכות - בקיץ, נמצאו י"ח חד שים ועוד ששה חודשים שהלך בדרך, נמצא מנין שנות לוי י"ג שנים. אמנם יעויין ברש"י שם שכתב שכן עולה המנין אם נחשוב ב' שנים שהיה יעקב בבית אל ויש להבין מהו החשבון לפי דבריו. ועי' במרכבת המשנה (אבות שם) שכתב שפסוק זה הוא אסמכתא בעלמא. עוד הביא הרשב"ץ מדברי המדרש 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו' זו בגימטריא י"ג, שכשיבוא לגיל זה אז 'תהלתי יספרו'. ועוד שבזמן הזה ראוי להוליד ונקרא איש (כמבואר בסנהדרין סח:) וכ"ה במרכבת המשנה (אבות שם).
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< כלל קודם · כלל הבא >
מעבר לתחילת הדף